לקראת פרסום דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי מפרסם הבוקר ארגון לתת, זו השנה השישית, את מדד העוני הרב־ממדי שלו, הבוחן את מידת המחסור של משפחה בישראל בחמישה תחומים המשקפים תנאים חיוניים לקיום בכבוד: דיור, השכלה, בריאות, ביטחון תזונתי והיכולת לעמוד ביוקר המחיה.

המדד, שפותח על ידי מכון ERI עבור לתת, מוכר ומוערך גם בקרב אנשי המחקר של המוסד הביטוח הלאומי, אף שהם משתמשים עדיין בשיטה למדידת רמת העוני על פי מבחן ההכנסות. נתוני המדד מצביעים על תמונת מצב סטטית ומדאיגה המשקפת את הפערים המתרחבים בחברה הישראלית.

הנתונים מציגים שיעורי עוני עקביים בשש השנים האחרונות, ולפיהם יש בישראל 2019 יותר מחצי מיליון משפחות (כ־530 אלף) וכמיליון ילדים עניים (1,007,000 במספר). מדובר ב־20.9% מבתי האב במדינה ובכשליש, 33.5%, מהילדים אזרחי ישראל.


ילדים רבים סובלים מאי־ביטחון תזונתי חמור. עבור 76.3% מהילדים נתמכי הסיוע, המרכיב העיקרי בתזונה הוא פחמימות, לחם וממרחים; 54.4% מהילדים צמצמו את גודל הארוחות או דילגו על ארוחות בשנה האחרונה; 48.5% מההורים הנתמכים נאלצו לוותר על תחליפי חלב אם לתינוקות או לספק להם פחות מהכמות המומלצת.


משפחות באי ביטחון תזונתי: 74.8% מנתמכי הסיוע העידו כי האוכל שקנו לא הספיק לצורכיהם ושלא היה להם כסף לקנות עוד, בהשוואה ל־16.3% מהאוכלוסייה הכללית. 56% מנתמכי הסיוע אכלו פחות מכפי שרצו בגלל מצוקתם הכלכלית ו־34.9% הגיעו אף למצב של רעב. 29.4% מהנתמכים ירדו במשקל עקב מצוקה כלכלית וחוסר יכולת לקנות מזון נדרש. 73.8% מהמשפחות נתמכות הסיוע מעריכות כי נדרשים להם עוד 1,000 שקלים ויותר לרכישת מזון בסיסי.


צילום: מרק ישראל סלםצילום: מרק ישראל סלם


קשישים ללא כבוד: ל־97% מהקשישים הנתמכים קצבת הזקנה אינה מאפשרת קיום בכבוד ו־78.2% חווים בדידות. 70.8% מהקשישים נתמכי הסיוע מעידים כי ויתרו על תיקון ליקויים חמורים בביתם לאורך זמן מסיבות כלכליות, בהשוואה ל־16.8% מהקשישים באוכלוסייה הכללית. 72.4% מהקשישים נתמכי הסיוע נאלצו לוותר על רכישת תרופות או על טיפולים רפואיים נחוצים כיוון שלא יכלו לשלם עבורם.

עובדים ועדיין עניים: בקרב 79.8% מהמשפחות נתמכות הסיוע יש לפחות מפרנס אחד, בקרב 19.8% - שני מפרנסים או יותר. השכר הנמוך ואי מיצוי זכויות סוציאליות ממצבים רבים מהנתמכים כ"עניים עובדים". 61.9% מנתמכי הסיוע שקועים בחובות, 75% יותר מאשק באוכלוסייה הכללית (35.3%). ל־64.5% מנתמכי הסיוע אין בגדים ונעליים במידתם ובמצב טוב, ו־49.1% אינם יכולים להרשות לעצמם חימום בביתם בחורף. 54% מהנתמכים דיווחו כי עד לפני חמש שנים עדיין לא היו זקוקים לסיוע במזון בשל מצוקתם הכלכלית, כלומר הם התדרדרו למצוקתם הכלכלית הקשה בחמש השנים האחרונות.

נזקקים עומדים בתור לחלוקת מזון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90נזקקים עומדים בתור לחלוקת מזון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


לא אשמים במצבם: 63.8% מנתמכי הסיוע שאינם עובדים נמצאים במצב זה עקב מגבלות בריאותיות - עלייה של 16.2% בהשוואה לשנה שעברה (54.9%). 60.9% מנתמכי הסיוע מעידים כי היעדר הכשרה תעסוקתית מונע מהם לשפר את מצבם התעסוקתי במידה רבה. 58% מעידים כי הסיבה לכך היא אי־יכולתם לממן מסגרות לילדיהם.

ראשי ארגון לתת, יו"ר הארגון ז'יל דרמון והמנכ"ל ערן וינטרוב, מותחים ביקורת חריפה על המערכת הפוליטית: "כבר שנים רבות שממשלות ישראל משמרות את העוני, באמצעות סדר עדיפויות לקוי שמפקיר רבע מאוכלוסיית המדינה".

בגלל השיתוק הממשלתי: כ־11 אלף משפחות בארץ לא יקבלו סיוע חיוני במזון

מאות אלפי ילדים הסובלים מאי־ביטחון תזונתי ישלמו את המחיר. מדובר בסיוע בסך מאות שקלים בחודש למשפחה - הן בסכום כסף לרכישת מזון והן באמצעות חלוקת סלי מזון, המכילים פירות, ירקות ומזונות ארוזים, בדגש על מוצרים בעלי ערך תזונתי גבוה.

הפרויקט פועל מאז שנת 2016 באמצעות תקציב שהעמיד משרד הרווחה, בתוספת תרומות שגייסה עמותת אש"ל ירושלים - חב"ד ובהשתתפות ארגון לקט ישראל. היקף הסיוע השנתי עומד על כ־60 מיליון שקל בשנה – כשליש מקופת המדינה והיתר מתרומות שמגייסות העמותות. באוגוסט האחרון אמור היה להיערך מכרז חדש לבחירת העמותה שתמשיך בביצוע הפרויקט לעוד כשנתיים, אך בשל הפלונטר הפוליטי הוא נדחה והמיזם לא תוקצב מעבר לדצמבר 2019.

קשישים בחלוקת מזון. צילום: יקי צימרמןקשישים בחלוקת מזון. צילום: יקי צימרמן


"יש אנשים רעבים בישראל, והם החלשים והשקופים ביותר בחברה", אומר פרופ' דב צ'רניחובסקי, ראש המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. הוא מוסיף ומתריע: "המשמעות של הפסקת הסיוע עבורם היא חזרה למעגל הבטן הריקה, ולחשש התמידי אם יהיה כסף להאכיל את המשפחה. זהו מעגל מסוכן והרסני, שפוגע בעיקר בבריאותם של ילדים, נשים וקשישים. אני קורא לחברי הכנסת, לפני התפזרותה לבחירות בפעם השלישית השנה - גלו אחריות, ילדים רעבים אינם עניין של ימין או שמאל, אל תיתנו לעשרות אלפי משפחות ליפול בין הכיסאות".

על פי סקר של המוסד לביטוח לאומי משנת 2016, כמעט כל משפחה חמישית בישראל (18%) סובלת מאי־ביטחון תזונתי, מונח שמקובל לתיאור שגרת חיים המלווה במצוקת רעב או מאופיין בהיעדר יכולת כלכלית סדירה לרכישת מזון. על פי נתונים אלה מדובר בכ־250 אלף משפחות, בהן כ־352 אלף ילדים.