"תקופתו של נתניהו, מבחינות רבות, הייתה נוחה מאוד למערכת המשפט. במערכת הזו יש בעיות לא קלות ונתניהו נמנע מלטפל בה והוא בלם כל ניסיון לעשות איזשהו שינוי במשך שנים רבות שבהן הוא היה בשלטון. עכשיו הכול התהפך. אבל כמובן זה לא בדיוק הזמן הכי טוב לדברים כאלה. הבעיות קיימות וחבל שלא טופלו בשלב קודם".
"תשים לב שהמאבק מתנהל בין שני אנשים שהוא מינה לתפקיד", המשיך פרידמן, "גם אמיר אוחנה וגם מנדלבליט אלה בעצם מינויים שלו. אני לא יכול להבין בדיוק את הפסיכולוגיה או מה היו השיקולים בעבר. ישנה איזושהי השקפה שאומרת שעדיף לפוליטיקאי לא להתעסק עם מערכת המשפט וככל שהוא יימעט לעשות את זה - כן ייטב לו. במקרים לא מבוטלים, זה עוזר".
לגבי מינויה של בן ארי לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה אמר פרידמן כי "כל העניין חורג מפרופורציה, בסך הכול מדובר במינוי זמני. דבר שני, ישנה השאלה של החוק שהוא בכל זאת אומר שהסמכות היא של שר המשפטים. עומדת כאן השאלה, מי שולט ומנהל. הגישה, לפחות בהתחלה, הייתה, כך הבנתי, שאומרים 'מה השר שייך בכלל לעניין? יש פקידות והיא מנהלת. בית המשפט אומר שהסבירות של הפקידים הרבה יותר טובה מהסבירות של השר, ומה זה משנה גם אם יש חוק במדינה שאומר שהסמכות היא של השר או לא משנה, אנחנו לא נקבל את זה' - וזה בעצם מה שעומד מאחורי העניין הזה.