ישראל "איבדה" 52 קמ"ר של שטחים טבעיים המיועדים לשטחי חקלאות בין השנים 2014־2017. בנוסף, באותן שנים, 56 קמ"ר של שטחים פתוחים (שטח טבעי, מיוער וחקלאי) עברו התמרה לשטח בנוי. קצב ההתמרה הממוצע של שטחים פתוחים לשטחים בנויים בשנים 2014־2017 עמד על 20.8 קמ"ר בשנה - קצב גבוה משמעותית מזה שנמדד בשני העשורים האחרונים.

נתונים אלה עולים מתוך "דוח מצב הטבע 2018" השנתי השלישי, שנערך על ידי "המארג" - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל - המציג תהליכים ומגמות במצב המערכות האקולוגיות בארץ.

המארג פועל  במסגרת המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. לדוח שותפים: המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל.

על פי הנתונים, בישראל קיימת סכנת הכחדה ל־30% מקרב בעלי הכנף המקננים, בין היתר, בשל אותה מגמת בינוי מואצת - 65 מבין 213 מיני הציפורים המקננות בארץ נמצאים בסכנת הכחדה. בישראל קיימים מאות מינים פולשים - בעלי חיים וצמחים - כאשר בין השנים 2010־2018 נוספו לפחות תשעה מיני צמחים פולשים חדשים לישראל.

על פי תוצאות הניטור של רשות הטבע והגנים, בעשור האחרון אוכלוסיות הצבי הארץ־ישראלי מצטמצמות, ככל הנראה בגלל ציד, טריפה על ידי אוכלוסיות גדולות של מינים מתפרצים, וצמצום וקיטוע בתי גידול. אוכלוסיות צבי הנגב, צבי השיטים והיעל הנובי יציבות, אולם הן קטנות ובחלקן מנותקות מאוכלוסיות אחרות. לכן, הן רגישות ביותר בעיקר להכחדה מקומית כתוצאה מאירועי קיצון.

למרות הממצאים העגומים, יש גם כמה נקודות אור שעולות מהדוח. כך למשל, משנת 2015 ועד 2017 עלה היקפן של שמורות הטבע בכ־5% ושל הגנים הלאומיים בכ־6%. עשרות אלפי דונמים הוכרזו כשמורות, עובדה שתאפשר שמירה על המגוון הביולוגי בהן. גם מצב שונית האלמוגים באילת, שהיא הצפונית בעולם, נמצא במגמת שיפור בעשור האחרון, לעומת הידרדרות חמורה במצב שוניות האלמוגים ברחבי העולם. בשל התחממות כדור הארץ.