בחודש יוני פרסם צה"ל כי כמה שבועות קודם לכן עצרו לוחמי חיל הים שני כלי שיט שניסו להבריח חומרים לרצועה המשמשים את חמאס לייצור טילים. עם זה, משיקולי ביטחון שונים, לא כל פעילויות סיכול ההברחות ותפיסות האמל"ח וחומרי הנפץ פורסמו עד כה. זאת ועוד: במערכת הביטחון הישראלית מביאים בחשבון כי לא כל ניסיונות ההברחה נבלמים וכי חלק מהאמל"ח אומנם מגיע לידי ארגון הטרור השולט ברצועה.
בעבר היו תקופות שבהן הברחת האמל"ח וחומרי הנפץ הייתה משימה פשוטה בהרבה לארגוני הטרור. לרצועה הוברחו אז, כמעט באין מפריע, אמצעי לחימה תקניים, ובהם טילים ואמצעים גדולים יחסית. כיום קשה הרבה יותר להבריח אותם מסיני, ועל כן הברחות האמל"ח נעשות לפי שיטת עבודה שונה, על פי הצרכים של תעשיית הנשק המקומית של חמאס וארגוני טרור אחרים. מדובר בעיקר בחומרים המיועדים לייצור עצמי וחקייני של אמצעי לחימה תקניים או בהברחת אמצעי לחימה איכותיים בצורה מפורקת, שהרכבתם מתבצעת במפעלי הייצור בעזה.
ובנושא ההסדרה, קצין בכיר בחיל הים סבור כי הגדלת טווח הדיג המותר לתושבי עזה ל־15 מייל מן החוף (כפי שהוחלט רק לאחרונה) משקפת את הגבול המקסימלי האפשרי מבחינה ביטחונית. לדבריו, אין להרחיב את הטווח עוד יותר, עד כמה שהדבר תלוי בשיקולים ביטחוניים בלבד.הסיבה המרכזית לכך היא שעל אף הרצון והאינטרס - גם של ישראל - לאפשר את שגרת ענף הדיג החיוני, נשקפים איומים אפשריים על אסדות הגז, ניסיונות חדירה פוטנציאליים לישראל וכן סכנת הברחות אמל"ח בחסות מאות רבות של סירות דיג היוצאות לים התיכון מדי יום.