"לא הכרתי את נעמה באופן אישי. נתקלתי במקרה שלה בפעם הראשונה בספטמבר, כשהייתי בטיול באיטליה", מספרת אלינה ולדימירסקי (23) מתל אביב, העוסקת בתחום הפרסום. "הסיפור שלה קפץ לי באינסטגרם דרך חברה שמקורבת אליה. מאותו רגע הטיול שלי נגמר כחוויה כיפית. הרגשתי שמשהו פגע בי בתוך הבטן ומאותו רגע חיפשתי דרכים להגיע לנעמה, או למטה שלה".
בנטל מודה שקשה לו להסביר למה דווקא הסיפור הזה כל כך נגע בו. "קודם כל בתי בגיל 23, בערך בגילה של נעמה", הוא אומר. "דבר שני, מה שקרה לנעמה יכול היה לקרות לכל אחת או אחד. יש הבדל משמעותי בין הסיפור הזה לסיפורים אחרים. כל אחד יכול היה ליפול לבור הזה. אני מאמין ששחרור נעמה מהווה פועל יוצא של שיפור היחסים עם הרוסים. שיפור היחסים היה המטרה הראשית".
מריאן מתל אביב, שמעדיפה לא להיחשף בשמה המלא, מציינת כי היא קודם כל נגד התעסקות בכל צורה שהיא בסמים, "ואני גם בטוחה שזו לא הייתה הכוונה של נעמה", היא אומרת. מריאן לא הכירה את נעמה או משפחתה וגם לא את חבריה, "אבל כשיצאו הכתבות עליה, הסיפור שלה נורא נגע ללבי", היא מסבירה.
"אני נושקת לגיל 50, נעמה יכלה להיות הבת שלי. אם היא הייתה מקבלת עונש פרופורציונלי, לא הייתי נוקפת אצבע. אבל במקרה הזה השתמשו בה, וזה חוסר צדק משווע. על ג'וינט היא תקבל שבע שנים וחצי בכלא? היה לי מאוד קשה עם הסיפור הזה. הייתי קמה בבוקר וחושבת איך היא ישנה בלילה בכלא.זה סיפור שיכול לקרות לכל תרמילאי בן 25 שבא מהודו. אני ציונית, הגעתי לארץ מצרפת, אכפת לי מאוד מהארץ. הרגשתי שהבחורה הזאת, שאני לא יודעת מיהי, השתמשו בה כקלף מיקוח. אמרתי לעצמי שאני לא יכולה לשבת מהצד".
התרעות פיקוד העורף