עוד נמסר כי יש לשתות בין שמונה לעשר כוסות ביום, גם ללא תחושת צמא, למעט מצב בו יש נסיבות רפואיות רלוונטיות, להימנע משתייה מרובה של קפאין ואלכוהול. יש להקפיד על ארוחות קלות יחסית לעתים קרובות ( 5-6 ביום) ולהימנע מארוחות כבדות. שתיה ואוכל חמים מסייעים לשמור על חום הגוף. בנוסף, בעת השהות בבית - יש להקפיד על פעילות ותנועה, כדי להגדיל את זרימת הדם ואת חום הגוף.
מקרים בהם יש להתייעץ עם הרופא המטפל: לגבי נטילת תרופות שעלולות להגביר את הרגישות לקור. (כגון תרופות שמשפיעות על מצב הערנות, כגון תרופות שינה, תרופות נגד דכאון, תרופות מסוימות נגד כאבים ועוד). לגבי מצבי בריאות שעלולים להגביר סיכון זה. (כגון במחלות לב, בהן הקור יוצר עומס-יתר על תפקוד הלב, מחלות ריאה, באנשים עם ירידה קוגניטיבית/דמנציה שמתקשים לטפל בעצמם ועוד).
עוד נמסר כיצד מבקר יכול לזהות אצל קשיש ירידה בחום הגוף (היפותרמיה) - ניתן לראות שהבית קר והקשיש ירוד בפעילותו יותר מהרגיל, עם זאת, בשלבים ההתחלתיים של ירידת חום הגוף – עלול להיות קושי בזיהוי הבעיה שכן הקשיש הסובל מקור לא ירעד ולא יתלונן על תחושת קור. מדידת חום במדחום הביתי עלולה לא לזהות את הבעיה –היות והוא מיועד למדוד עלית חום. אם יש חשד לירידת חום הגוף (היפותרמיה), על סמך מגע עור קר, שינוי בצבע העור, ירידה בערנות, מצב בלבולי, שינויי בנשימה ועוד - יש להזעיק מיד עזרה רפואית.