הדוח השביעי על מצב הלהט"בופוביה בישראל מעלה שוב את השאלה עד כמה ישראל היא חברה ליברלית, מקבלת וסובלנית כלפי להט"בים כשהגילויים רק מהמקרים המדווחים מגיעים מכל סביבות החיים והמעגלים החברתיים של הפונים:
מנתוני הדו"ח עולה כי 39% מהמקרים שדווחו השנה אירעו בסביבת מוסדות המדינה, כשעיקר הדיווחים נגעו ביחסים מול רשות האוכלוסין ובהתנהלות פוגענית ומפלה של עובדי הרשות כלפי הקהילה הגאה. באגודת למען הלהט"ב מציינים עם זאת כי בחודש שעבר נפגשו האגודה וארגוני הקהילה נפגשו לראשונה עם מנכ"ל רשות האוכלוסין כחלק מהמאבק הגאה וכי ניכרת נכונות מצד הרשות לטפל במקרים המדווחים.
כ-29% מכלל הדיווחים למרכז השנה היו על רקע של להט"בופוביה במשפחה. הדיווחים כוללים, בין היתר אמירות מעליבות, יחס משפיל ולעיתים גם סילוק מהבית והדרה מהקהילה. 272 נערים וצעירים נאלצו לעזוב את הבית השנה כתוצאה מלהט"בופוביה. המקרה הבולט ביותר השנה היה של דקירת הנער בן ה-16 על ידי אחיו מחוץ למקלט לנוער להט"בי בסיכון "בית דרור" בתל אביב.
המקרים בבתי הספר ובמוסדות ההשכלה הגבוהה מהווים כ-5% מכלל המקרים שדווחו למרכז השנה. כ-75% מהדיווחים היו על להט"בופוביה בבתי ספר, וכרבע במוסדות השכלה גבוהה. לדוגמא, במסגרות ההשכלה גבוהה אמירות להט"בופוביות כגון "אני מאחלת לך שתתחתני עם גבר" הופנו כלפי סטודנטית גאה בחוג עבודה סוציאלית במוסד באזור ירושלים. בעקבות המקרה נערך יום עיון על הקהילה הגאה לחוג שלה, בשיתוף סגל החוג ותוך נסיון לחשוב על תכני יום העיון ככלים לסטודנטיות כמטפלות לעתיד.
כ-3% מכלל המקרים שדווחו למרכז השנה היו על להט"בופוביה בסביבת העבודה. בכמחצית מן המקרים המנהל/ת היו הגורם הלהט"בופובי, ובמחצית נוספת הקולגות התבטאו או התנהגו באופן להט"בופובי. בין הדיווחים, גבר בשנות ה- 30 לחייו דיווח שלאחר שעבר בהצלחה את שלושת הראיונות הטכניים לעבודה בחברת היי-טק, הוא רמז בראיון האחרון, שאמור להיות הקל ביותר, על הנטייה המינית שלו ולכן לא קיבל את המשרה. חלק מהדיווחים היו על מורים שרצו לצאת או יצאו מהארון בבית הספר וספגו תגובות להט"ביות מצד המורים והתלמידים. עובד נוסף סיפר: "לאורך רוב התקופה שבה עבדתי קיבלתי הערות לגבי הנטייה המינית שלי ובכלל ירידות עליי בשל הנטייה המינית. הרבה דאגו להסביר לי למה זה לא בסדר וכמה שזה כביכול 'סוטה'".