שר העלייה והקליטה יואב גלנט, שר התקשורת דודי אמסלם, חבר הכנסת גדי יברקן וחבר הכנסת לשעבר אברהם נגוסה נחתו לפנות בוקר (שלישי) בישראל לאחר שהמריאו לבירת אתיופיה אדיס-אבבה כדי להביא עמם 43 מבני הפלאשמורה. 

הארבעה ליוו את קבוצת העולים היהודים יוצאי אתיופיה הראשונה לשנת 2020, אשר עמדו בקריטריונים שאישרה הממשלה בישיבתה מיום ה-9 לפברואר.

השר אמסלם כתב אתמול בחשבונו בטוויטר כי "העלאת שארית יהדות אתיופיה היא הגשמת חלום בעבורי ויישום הלכה למעשה של מאבק ארוך שנים, אותו אני מוביל ביחד עם חברי, חה"כ לשעבר אברהם נגוסה. אנחנו נמצאים כעת באתיופיה, יחד עם שר הקליטה יואב גלנט וחה"כ לשעבר גדי יברקן, ומיישמים את החלטת הממשלה ומביאים את אחינו היקרים הביתה". 

השר יואב גלנט לאחר נחיתתו בנתב"ג. צילום: מיכאל דימנשטיין/לע״מ

 השר דודי אמסלם עם בני הפלאשמורה. צילום: אלאונורה שילוב
השר דודי אמסלם עם בני הפלאשמורה. צילום: אלאונורה שילוב

בצאתו מהמטוס אמר השר גלנט: ״אנחנו חוזרים עכשיו מאדיס אבבה, יחד איתנו 43 עולים מהקבוצה הראשונה של בני הפלאשמורה שעולים בשנת 2020 וזה ימשך. בקרוב תהיה קבוצה נוספת של 80, וככה נביא את כל ה400 ובעזרת השם נביא את כל היתר״.

עוד אמר גלנט, כי "לפני כ-40 שנה, כלוחם בשייטת, הייתה לי הזכות להשתתף בהבאתם של ראשוני העולים מאתיופיה מחופי סודאן. היום, כשר העלייה והקליטה, אני פועל, יחד עם ראש הממשלה ועמיתיי, להבאת יתרת בני הפלאשמורה שנמצאים באתיופיה וממתינים, בשל תהליכי הבחירות, כבר שנה, למרות שהיו יכולים כבר לשבת היום במדינת ישראל במרכזי קליטה".

לסיום אמר השר, כי "למדינת ישראל יש חוב מוסרי לאפשר לבני העדה האתיופית להתאחד עם בני משפחותיהם שנותרו מאחור. אני מברך את ראש הממשלה שמוביל את המהלך הזה".

משהו שקורה פעם בכמה אלפי שנים

חבר הכנסת גדי יברקן התארח הבוקר בתוכניתם של אילה חסון וגולן יוכפז ב-103FM וסיפר על הנסיעה לאדיס אבבה והשיבה לארץ עם העולים החדשים.

יוכפז: 43 מבני הפלאשמורה נחתו בישראל, תאר לנו את הרגע שהם נחתו בארץ.
"זה מרגש עבורם, אפילו אותי זה החזיר כמעט 30 שנה אחורה, כשהייתי ילד בן 8 וחצי שעלה לארץ ישראל. באמת משהו שקורה פעם בכמה אלפי שנים. ראיתי שם ילד עם שתי אחיותיו עם עיניים בוהקות מרוב התרגשות. כשהגענו לאתיופיה וביקרנו במחנה בשכונה המסוגרת שבה מחכים כל אלה שאמורים לעלות. יש באתיופיה כ-8,000 איש שהממשלה קיבלה עליהם החלטה ב-2015".

חסון: למה זה קורה רק שבוע לפני הבחירות? יש תחושה שהדברים קשורים כדי לקבל את תמיכת העדה האתיופית בבחירות.
"יש אוטוטו בחירות באתיופיה, ואתיופיה נמצאת כמעט על סף מלחמת אזרחים, כל העולם יודע את זה. בחלק מהמקרים בשכונות יש חטיפות, בני הפלאשמורה שממתינים נחטפים ודורשים דמי כופר מההורים שלהם שנמצאים בישראל. יש סכנת חיים ממשית באתיופיה".

יוכפז: לאורך השנים היו מתיחויות קשות ובעיות שמסכנות חיי אדם באתיופיה ובכל זאת ממשלת ישראל לדורותיה החליטה לא להעלות אותם. מה השתנה?
"מדינת ישראל, הפוליטיקה הישראלית, המנהיגים, כולם עוברים שינוי. היו ימים שאזרחי מדינת ישראל והעיתונאים הזילו דמעה מכך שראו יהודים עולים ומנשקים את אדמת ארץ ישראל. בחירות או לא בחירות, אתם חושבים שזה מעניין את האנשים שעלו עכשיו? אתם באמת חושבים שהאנשים האלה שחיכו שם יודעים מי חברי הכנסת או השרים בכחול לבן, בעבודה או בליכוד? האנשים האלה היו בהישרדות כל השנים, יש אנשים שחיכו מעל 20 שנה".

חסון: למה עזבת את כחול לבן?
"אנחנו כבר התקדמנו מאז, עבר חודש, הסברתי, שוחחתי, באתי לעבוד באמת. אני שמח שמהלך פוליטי ואמיץ מבחינתי,  הפך את סדר יום שלי לסדר היום של המדינה".

יוכפז: כמה זמן אותה קבוצה של 43 עולים המתינה עד שעלתה?
"הם נסעו 10 שעות לאדיס אבבה, המתינו שעתיים במלון כדי לנוח יחד עם נציגי הסוכנות, ומיד אחר כך עלו למטוס. 43 העולים שמדברים עליהם היו הראשונים שהספיקו לעבור את הבדיקות והזריקות שמשרד הבריאות מחייב. כל עובדי משרד הפנים שנמצאים בשטח עשו את כל העבודה הסיזיפית הקשה יחד עם פקידי הסוכנות ועובדי משרד הפנים פה בזמן שכולם רבים אם זה כן פוליטי או לא".