ב-10 באפריל, לפני עשרה ימים, הורגשה רעידת אדמה בעוצמה של 3.6 בסולם ריכטר באילת ובמצפה רמון שמקורה באזור חצבה. חמישה ימים קודם לכן, התרחשה רעידת אדמה בעוצמה של 4.3, גם היא באזור אילת. מוקד הרעידה היה במרחק של 70־75 קילומטרים דרומית לעיר, כשלושה קילומטרים בעומק הים. 

באגף הסיסמולוגי שבמכון הגיאולוגי הודו בקול כי אירוע דומה באותו מיקום לא זכור כבר שנים. השתיים האלה לא לבד ומצטרפות לרעידת אדמה שהתרחשה ב־6 בפברואר באזור חיפה והצפון בעוצמה של 3.8.

היערכות מדינת ישראל, או תת־ההיערכות, למקרי אסון הנחשפת בימים אלה ממש נוכח נגיף קורונה שממדיו והשלכותיו עדיין מתחוורים, שופכת אור חדש על נושא רעידות האדמה. אין שאלה באשר להתרחשותה של רעידת אדמה שתשנה את החיים כאן, במקרה הטוב.

כך כותב אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין־משרדית להיערכות לרעידות אדמה, באתר הוועדה: "על פי הידע הקיים בישראל ובעולם, רעידת אדמה חזקה תתרחש, אולם לא ניתן לדעת מתי ובאיזו עוצמה. הדבר מעמיד את תושבי ישראל בסכנה ממשית העלולה לאיים על אופן החיים במדינה כפי שאנו מכירים היום, ולהחזיר אותנו שנות דור לאחור".

רעיון הקמת הוועדה נולד בעקבות רעידת האדמה בצפון־מערב טורקיה באזור איזמיט, באוגוסט 1999. רעש של 7.4 בסולם ריכטר גבה מחיר כבד: 17,127 הרוגים, 43,953 אלף פצועים, כ־600 אלף חסרי קורת גג וכ־505 נעדרים. התקשורת העולמית סיקרה אינספור סיפורים קשים, וסיפור חילוץ אחד שחקוק בלב של כל ישראלי.

הכוונה כמובן לסיפור חילוצה מההריסות של הילדה שירן פרנקו, על ידי רופא כוח פיקוד העורף שיצא לסייע לטורקים. בעקבות האירוע, החליטה ממשלת ישראל למנות ועדת שרים לעניין היערכות המדינה לטיפול ברעידות אדמה. לתפקיד ראש ועדת השרים מונה שר התקשורת פואד בן אליעזר, שהיה גם ממלא מקום שר הבינוי והשיכון.

לצורך ביצוע המשימה, החליט להקים ועדת היגוי שתכלול נציגים מכל הגופים הקשורים לנושא, ותשמש גורם מטה של ועדת השרים. תפקידיה של הוועדה רבים: קביעת אחריות וחלוקת סמכויות של הגופים השונים כנגזרת מהחלטת השרים; עריכת סקר סיכונים והשלמת מערך המידע והמיפוי; הגדרת תקני בנייה למבנים ומתקנים ברעידות אדמה; אכיפת תקני הבנייה; קביעת סדר עדיפויות באזורים מועדים ודרכי הטיפול במבנים ומתקנים הנמצאים בסיכון וייזום חקיקה בנושאים נדרשים והפקת לקחים מהנעשה בעולם.

רעידת אדמה (צילום: רויטרס)רעידת אדמה (צילום: רויטרס)

דוח מיוחד
אחרי בן אליעזר מונו לראשות ועדת השרים לעניין ההיערכות לטיפול ברעידות אדמה אביגדור ליברמן, נתן שרנסקי שהעביר את השרביט לאפי איתם, משם לבני בגין וכך הלאה. הנחת היסוד בעבודת הוועדה הייתה שקיימת סבירות גבוהה לכך שבישראל תתרחש רעידת אדמה חזקה אשר תציב בפני המדינה אתגר לאומי ממדרגה ראשונה.

יתר על כן, הנחת היסוד לגבי היערכות המדינה לרעידת אדמה היא שלא ניתן למנוע אותה, אבל ניתן לצמצם את נזקיה, שכן הניסיון העולמי מוכיח שכאשר מתרחשת רעידת אדמה חזקה במדינות חזקות, עיקר הנזק הוא כלכלי ולא בחיי אדם. לעומת זאת, במדינות מתפתחות כמו הודו וכדומה, עיקר הנזק הוא פגיעה בנפש. רק שמשלהי שנת 2014 ועדת השרים לא התכנסה.

יתרה מזאת: הוועדה הוכפפה בשלב מסוים לרח"ל – רשות חירום לאומית. ייעודה, כך על פי האתר הרשמי, בין היתר, "להביא למיצוי מרבי של המשאבים הלאומיים להבטחת החוסן והרציפות התפקודית במצבי משבר וחירום שונים". אבל רח"ל אינה מטפלת בפועל בנושאים אזרחיים, כמו מיפוי והערכת סיכוני רעידות אדמה או בהכשרת מהנדסים לקראת רעידות. אם זה לא מספיק, ראוי לציין כי בסוף שנת 2017 התקבלה ברח"ל החלטה שלפיה אין צורך לפנות אל שר הביטחון בבקשה לכנס את ועדת השרים בעניין חיוב משרדי הממשלה להציב מערכות התרעה לרעידת אדמה במבנים של משרדי הממשלה. מי ייתן את הדין בבוא העת? שאלה טובה.

שינויי מדיניות? פעולות של ממש? לא אצלנו. ביולי 2018 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דוח מיוחד הנושא את השם "מוכנות המדינה לרעידת אדמה – תשתיות לאומיות ומבנים". שפירא מציין בו כי בשנים האחרונות נעשו פעולות להגברת המודעות לסיכוני רעידת אדמה והדרך שבה יש להיערך לקראתה, אבל המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה.

הביקורת התמקדה בשלב ההיערכות טרם התרחשותה של רעידת אדמה. בין השאר נבדקו פעולותיהם של רח"ל, ועדת ההיגוי, משרד התשתיות האנרגיה והמים לרבות רשות הגז הטבעי, הרשות הממשלתית למים וביוב, רשות החשמל, משרד התחבורה, משרד האוצר לרבות אגף תקציבים, רשות שוק ההון, אגף החשב הכללי ומנהל התכנון, משרדי הממשלה השונים, חברת חשמל, מקורות, רשות שדות התעופה ורשות הספנות והנמלים.

המסקנה של שפירא בעניין אי־ההיערכות לא מפתיעה. הוא מציין בדוח סמכויות מוגבלות של ועדת ההיגוי, היעדר חיבור תשתיות חיוניות למערכת הולכת דלק בשעת חירום וחיזוק חלקי בלבד של מבני חינוך. 

אם חשבנו שמצב מערכת הבריאות בכי רע, הנה בא הדוח ומספר שמצבה קריטי ולא יציב: חרף החלטת ממשלה משנת 2008 על חיזוק מבני הציבור, לרבות בתי החולים, עד למועד סיום הביקורת לא קודם חיזוק בתי החולים אלא באופן חלקי.

רק חלק קטן מבתי הספר חוזק, כך שבמקרה של רעידות אדמה, ילדים רבים עלולים להיפגע. למשרד הבריאות אין מידע על מצבם הפיזי ועל מידת עמידתם של המוסדות הגריאטריים והסיעודיים, שמטופלים בהם אלפי אזרחים במחלקות סיעודיות, שיקומיות ובמחלקות לתשושי נפש.

עד למועד סיום הביקורת לא היה בידי רשות הכבאות והמשרד לביטחון פנים מידע מקיף על התחנות העלולות להיפגע בעצמן ברעידת אדמה. המלונות, שעכשיו בימי קורונה, חלקם משמשים מקלטים, קרובים לקו הבקע המועד לרעידות וקיימת הסתברות גבוהה שייפגעו ברעידה חזקה. 

למרות זאת אין בידי משרד התיירות מיפוי של בתי המלון בארץ ועמידותם ברעידת אדמה, אין לו כלים לחייב אותם לשתף עמו מידע בנושא ואינו יכול לחייבם לבצע חיזוק מפני רעידות אדמה.

אל"מ (במיל') יעקב היכל, ששימש יו"ר הוועדה עד דצמבר 2002, מזכיר נתון נוסף שיש לקחת בחשבון. "בישראל, בכל 100 שנה לערך התרחשו רעידות אדמה הרסניות", הוא אומר. "האחרונה שבהן התרחשה ב־1927 ואנחנו נמצאים באזור הסכנה. מכיוון שלא ניתן לחזות את מועד הרעידה המדויק יש לקחת בחשבון שזו יכולה להתרחש בתקופה הזו בכל יום. 

התחזיות קשות. על פי רמת הסיכון והערכת הנזקים הצפויים החליטה הממשלה שעל המדינה להיערך לקראת רעידת אדמה שתגבה 5,000־10,000 הרוגים, 11 אלף עד 22 אלף פצועים קשה, 115 אלף עד 230 אלף מפונים, 3,700־7,800 בניינים הרוסים לגמרי ו־11 עד 28 אלף בניינים שיינזקו".

רעידת אדמה (צילום: אינג אימג')רעידת אדמה (צילום: אינג אימג')

ההיסטוריה חוזרת
ההיסטוריה מספרת את שעתיד לבוא. פרופ' נח דנא־פיקארד, ראש הקתדרה ונשיא אמריטוס במרכז האקדמי לב, מציין כי תולדות ארץ ישראל רצופות רעידות אדמה הרסניות ובקיסריה ניתן לראות היום חלק מהתוצאות. הוא מונה חלק מהן. 

הראשונה היא רעידת האדמה שפקדה את הארץ בשנת 31 לפני הספירה בתקופת הורדוס, כשהמוקד באזור יריחו. בשנת 749, ארמון הישאם ליד יריחו נהרס עם הערים סוסיתא, טבריה, בית שאן, סרטבה וחצור, והיו נזקים בירושלים. אז הנוצרים האשימו את היהודים באחריות לרעש בגלל שהם רצו לבנות את בית המקדש.

בשנת 1837 היה רעש בעוצמה 5.75 עד 6.75 בסולם ריכטר. ברעש הזה, שכלל גלים עצומים בכנרת, נהרגו אלפים, במיוחד בצפת ובטבריה שנהרסו. אותו הרעש, מזכיר פרופ' דנא־פיקארד, מתואר בהקדמת הספר "פאת השולחן" לר' הלל משקלוב. "הוא ומשפחתו ניצלו מהרעש. כמו יהודים רבים, הוא ראה בזה סימן מן השמיים שהגאולה מתקרבת, ובעקבות זאת עלה לירושלים", הוא אומר.

פרופ' נח דנא־פיקארד (צילום: המרכז האקדמי לב)פרופ' נח דנא־פיקארד (צילום: המרכז האקדמי לב)

רעידות האדמה מתועדות בדפי ההיסטוריה ובעולם העתיק. במחקר ההיסטורי מקובל לראות ברעידות האדמה אירועים מכוננים הגורמים לשינויים דמוגרפיים אתניים ולשינויים שלטוניים. עודד פורת, ראש אגף תיירות בחברה הכלכלית גולן ולשעבר מנהל מדרשת הגולן, מפרט: "ברעידת האדמה של שנת 749 לספירה, שנקראת גם בשם 'רעש שביעית', חרב כמעט כל אזור צפון־מזרח ארץ ישראל. 

שנה מאוחר יותר נערכו חילופי שלטון מוסלמיים ובית עבאס החליף את בית אומייה. עליה נכתבה קינה שנמצאה בגניזה הקהירית. רעידה נוספת התרחשה בשנת 363 לספירה, בתקופה מעניינת, שכן באותה תקופה שלט יוליאנוס הכופר באימפריה הביזאנטית. כופר כיוון שלא האמין בדת הנוצרית, ועל פי הדעה הרווחת נתן ליהודים לבנות מחדש את בית המקדש. רעידת האדמה העוצמתית הפסיקה את אותו ניסיון. 

בתוך המחקר ישנם גם המנסים לחקור את השפעת מגיפות ואף טוענים שהן משמעותיות יותר בהיבטי השינויים האנושיים. אין לי ספק שאחרי המגיפה שאותה אנו חווים, תחום מחקר זה יקבל חיזוק משמעותי".

עודד פורת (צילום: צילום פרטי)עודד פורת (צילום: צילום פרטי)

ומה אומרים במשרד הביטחון? תשובה של ממש לא התקבלה. שאלנו אם במהלך 2019 ועד היום התכנסה ועדת השרים הבין־משרדית להיערכות בטיפול ברעידות אדמה בראשות שר הביטחון, ומהי שורת הפעולות שנקט שר הביטחון כיו"ר הוועדה מאז פרסום ממצאי הדוח של מבקר המדינה יוסף שפירא בנושא מחודש יולי 2018, בהמשך להמלצות? 

מדוברות המשרד התקבלה התגובה הבאה: "ועדת ההיגוי הבין־משרדית למוכנות לרעידות אדמה פועלת במסגרת משרד הביטחון לקידום ההיערכות והמוכנות של מדינת ישראל. הוועדה פועלת גם בימים אלה מול משרדי הממשלה וגופי החירום הייעודיים במגוון של תחומים. ועדת ההיגוי תפעל לכינוס ועדת השרים למוכנות לרעידות אדמה עם הקמת הממשלה החדשה".