מצב מדאיג ערב השבעת הממשלה החדשה: מחיר הפילוג אחרי שנה וחצי של משבר פוליטי גבוה מאוד, וגם ארבעה חודשים של מגיפה עולמית לא הפחיתו את עוצמתו. ערב הקמת הממשלה ה־35 השבוע, מחקר חדש מגלה כי הקיטוב בחברה הישראלית עמוק וקשה מאי פעם וכי גחלי האלימות והסכנה למארג העדין של הדמוקרטיה לוחשות.

"הקונגרס הישראלי", מיזם משותף של אוניברסיטת בר אילן וקרן מנומדין, שהוקם במטרה לתת מענה למתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה וליצירת תהליך ציבורי רחב של בניית הסכמות, יציג היום בכנס מיוחד את "מדד ההסכמות הלאומי".

מדובר במדד שהוא עורך זו השנה השנייה ובו הוא מציף את העוינות הקשה בחברה הישראלית, על רקע הצורך להקים מועצת פיוס לאומית. ממצאי המחקר, שבו השתתף מדגם מייצג של החברה הישראלית שכולל 1,783 נשאלים ושמתפרסמים כאן לראשונה, מעלים תמונה חמורה על עומק השבר בחברה הישראלית, ערב הקמת הממשלה ה־35 , לאחר שלוש מערכות בחירות רוויות אמוציות וללא הכרעה.

הפגנת תמיכה בנתניהו (צילום: אבשלום ששוני)הפגנת תמיכה בנתניהו (צילום: אבשלום ששוני)

המדד מעלה דפוסים בעייתיים בלשון המעטה של אלימות ושל נכונות לשלילת זכויות של קבוצות יריבות. כך למשל התגלה כי 18.5% מהיהודים מוכנים לנהוג באלימות כלפי ערבים, לעומת 9% מהערבים המוכנים לנהוג כך כלפי יהודים, וכי 13.5% מהמגדירים עצמם ימנים מוכנים לנהוג באלימות כלפי שמאלנים. זאת לעומת 3.5% מאלה שמגדירים עצמם שמאלנים המוכנים לנהוג כך כלפי ימים.

רוב הערבים (59%) אינם סבורים שיש להבטיח זכויות אזרח מלאות ליהודים, לעומת 46% מהיהודים שזו דעתם כלפי ערבים, ו־67% מהערבים לא סבורים שיש לאפשר ליהודים ביטוי חופשי בתקשורת, לעומת 58% מהיהודים.

43% מהימנים לא חושבים שיש להבטיח זכויות אזרח מלאות לשמאלנים, לעומת 22.5% מהשמאלנים שזו שעתם על הימנים. 57% מהימנים אינם מוכנים לאפשר ביטוי חופשי בתקשורת לשמאלנים, לעומת 33% מהשמאלנים שאינם מוכנים לאפשר זאת לימנים. הישראלים רואים את הרבנות ומנהיגים דתיים כמוסדות המפלגים ביותר בישראל, כשצה"ל והאיומים הביטחוניים הם המלכדים ביותר של החברה הישראלית.

יותר חילונים רואים בדתיים איום על המדינה מאשר להפך (12% מהחילונים לעומת 8% מהדתיים), ויותר חילונים מעוניינים בהגבלת השפעת הדתיים על השיח הציבורי (32% לעומת 19.5%). עוד מראה המחקר כי 50% מהישראלים אוהדים פחות את הציבור החרדי בעקבות משבר הקורונה, וכי 41% מאמינים שהמשבר הוביל לפילוג גדול יותר בישראל.

קורונה - אנשים עם מסכה מטיילים בשוק הכרמל (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)קורונה - אנשים עם מסכה מטיילים בשוק הכרמל (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

אולם יש גם הסכמות רבות הנותנות סיבה לאופטימיות. רוב הישראלים (84%) מסכימים שיש לאפשר תחבורה ציבורית בשבת (48% מהדתיים ו־98% מהחילונים). גם חוק הלאום מביא קונצנזוס מפתיע, כאשר רוב היהודים (63%) וכל הערבים (100%) מאמינים כי יש לבטלו או להוסיף לו פסקה העוסקת בשוויון זכויות. לדעת החוקרים, ממצאים אלה מלמדים על הפוטנציאל הרב של תהליכי גישור בחברה הישראלית.

"מדד ההסכמות של הקונגרס הישראלי חושף מציאות קשה, אך גם פותח פתח לתקווה", מסביר פרופ' שחר ליפשיץ, ראש המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי בבר אילן וממייסדי הקונגרס הישראלי. "למרות העוינות העמוקה, המדד מלמד שחברי הקבוצות השונות אינם מרוצים מהמצב ורואים באחדות ערך משמעותי שיש לשאוף אליו".

מדד ההסכמות יוצג היום בכנס וירטואלי בהובלת מנהל הקונגרס הישראלי עו"ד גלעד וינר, יחד עם השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, עדינה בר שלום, פרופ' אסא כשר ופרופ' ליפשיץ. במהלך הכנס תושק יוזמת מועצת ההסכמות הלאומית, שמטרתה לקדם בין היתר את קבינט הפיוס הלאומי, שעליו הוכרז בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן.

את המדד הובילו חוקרי אוניברסיטת בר אילן ליפשיץ, ד"ר יוליה אלעד שטרנגר, ד"ר אורי אהרונסון, פרופ' יובל פלדמן ועו"ד גלעד וינר.