“אני חושב שהיו כמה נקודות שבהן הבנתי שאנחנו בבעיה", הוא אומר. "השיחה הראשונה שלי עם מנכ"ל משרד הבריאות הייתה ערב פורים. שוחחנו על מסיבות הפורים האמורות להתקיים בעיר. הוא שאל אותי, למעשה, שאלה פשוטה: מה קורה אם עוד שבועיים יתברר לך שיש בעיר מכה של חולים וכל זה בעקבות המסיבות של פורים? זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי את ממדי הבעיה. מובן שעוד באותו היום ביטלתי את מסיבות הפורים בעיר – כלומר, מסיבות יזומות מטעמנו שאליהן היו אמורים להגיע אלפים – ואני מברך על ההחלטה הזאת. בסוף השבוע של אחרי פורים שבו הודיע ראש הממשלה על ההגבלות המחמירות, כולל סגירת בתי הספר, עוד באותו הערב כינסתי את כל המנהלים הבכירים של כל האגפים בעירייה, כדי להפנים את הנושא ולתכנן כיצד אנחנו הולכים להילחם בקרב הזה, ובאמת קיבלנו הרבה החלטות טובות".
כבר לא אדומה
אחת מאותן החלטות משמעותיות, לדברי ליאון, הייתה לדאוג לקשישים שנכנסים לבידוד. “לדאוג זה אומר שביקשתי מאלפי מתנדבים בעשרות ארגונים כאן בירושלים לסייע להם בהבאת תרופות לפתח ביתם, לערוך עבורם קניות", אומר ראש העיר. “זה לא ייאמן מה שהם עשו פה. קהילתיות ורוח ההתנדבות הן מהדברים היפים ביותר שיש כאן בעיר. דבר נוסף היה לטפל במוסדות הלימוד של צמי"ד. בפעם הראשונה אותם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים נאלצו להישאר עם ילדיהם 24 שעות ביממה ללא ליווי. לפיכך, הקצבנו להם משאבים ושלחנו מתנדבים לסיוע ביתי. הדבר השלישי היה לדאוג לכל המשפחות הנזקקות. אני מדגיש שכל זה קרה עוד לפני שפיקוד העורף נכנס לתמונה – עד אז אנחנו כבר היינו עמוק בתוך המשבר הזה. ודבר אחרון היה לחשוב איך לשמח במעט את ההורים והילדים בבתים. מכאן הגיע הרעיון של משאיות השמחה. לקחנו שלוש משאיות, הפכנו אותן לבמה ניידת עם אמנים ופשוט נסענו ברחבי העיר מול המרפסות יחד עם הפקחים. עשינו את זה במערב העיר, במזרחה, גם אצל חרדים וגם אצל חילונים".
בהסתכלות אחורה ראש העיר ליאון אינו סובר שהסגר תרם להורדת מספר החולים. “מה שתרם זה העברתם של אותם החולים לבתי מלון", הוא מסביר. “ובתקופת השיא מדובר בכ־800 חולים שהעברנו, וההנחיות לכל שאר החולים היו להישאר בבתים. לכן אם חס ושלום יבוא גל ב’, מה שצריך לעשות זה לפתור את הבעיה העיקרית – כיצד מטפלים בחולים: לחבק אותם חזק־חזק ולדאוג לבידודם עד שהמחלה תעבור. כי אני לא ראיתי אף מקום שמצליח בתנאי סגר כזה, בוודאי לא המשק הישראלי".
ליאון אף מספק הצצה נוספת לנתוני התחלואה בעיר ומביא כדוגמה את שכונת הר נוף. “בואי נבדוק נתונים: בהר נוף יש 17 חולים מתוך 18 אלף תושבי השכונה", הוא אומר. "חולה אחד לאלף, שזה מעט מאוד לכל הדעות והקריטריונים. כדי לסבר לך את האוזן: בשיא המגיפה היו בשכונה 196 חולים. זאת אומרת, 179 חולים כבר הבריאו – כלומר, קיבלו תשובה שלילית פעמיים. זוהי דוגמה טובה לשכונה שהייתה חולה ויצאה מזה. אין סיבה להשריש מצב של תחלואה. כמובן, חייבים להשגיח על החולים שלא יצאו מהבית וזה תפקיד האכיפה. אני דואג לוודא שהמשטרה אכן אוכפת ועוקבת אחר החולים הללו שלא יצאו מהבית. אבל השכונה הזאת כבר לא אדומה. עכשיו פנינו לקראת החזרה לשגרה. כמובן אין מה להיות שאננים מדי".
מהפכת הניקיון
במקביל לחזרה לשגרה, הושבעה בתחילת השבוע הממשלה ה־35, ליאון עקב, כמובן, אחרי המשא ומתן הקואלליציוני ובין היתר אחר המינוי לשר לענייני ירושלים, אותו קיבל בסוף רפי פרץ. “מטבע הדברים עקבתי", אומר ליאון. "אבל צריך לזכור שקודם כל השר לענייני ירושלים אינו אחראי על ירושלים. מי שאחראי על העיר הוא ראש העיר הנבחר, ואילו השר אחראי על הגוף בשם ‘הרשות לפיתוח ירושלים’, שדרכו הממשלה דואגת להזרמת תקציבים לפיתוח ירושלים".
לא שכחנו שפגישתנו נקבעה לכבוד יום ירושלים, המציין את איחודה של העיר תחת ריבונות ישראלית במלחמת ששת הימים. בהזדמנות זו ביקשנו לדעת מהם יעדיה המשמעותיים של העיר שחוברה לה יחדיו. “ההישג הגדול ביותר שלי בשנה החולפת הוא מהפכת הניקיון המשמעותית מאוד בירושלים", הוא אומר. "ירושלים יותר לא מלוכלכת כפי שהייתה, אלא עיר נקייה. עשינו מהלך של הפרטה של חלק משירותי הניקיון וגם פעלנו להגדלת השירות והתקציב. כתוצאה מהמהפך הזה שהובלתי קיבלנו ירושלים נקייה לחלוטין, כולל מזרח ומערב".
הכלה הדדית
הסטיגמה הידועה הרי אומרת שהבריחה מירושלים היא מצב תמידי שאינו ניתן לערעור. ליאון מספר על הבשורה הגדולה שקיבלו בעירייה באחרונה מהמכון לירושלים: ההגירה השלילית נבלמה. "התופעה התחילה להיבלם בשנה שעברה, ואני מקווה מאוד שאנחנו עומדים על סף הגירה חיובית", הוא אומר. "אני מבטיח לך שעד סוף הקדנציה הראשונה שלי אני אגיע להגירה חיובית משמעותית לעיר".
אחד הפרויקטים הבולטים הוא זה של הכניסה לעיר. לדברי ליאון מדובר בעיקר על העבודות של הרכבת הקלה ושל המנהרה, בעוד כביש 16 ישנה סדרי עולם בעיר ויחבר בין מוצא לגבעת מרדכי. כלומר, במקום לעבור את כל כביש 1 ממוצא לבנייני האומה ולאחר מכן לפנות לכיוון שכונת גבעת מרדכי, תהיה כניסה ישירה למנהרה המובילה לשכונה. “זה כביש משמעותי מאוד", הוא אומר, “אבל הכי חשוב זאת הפעילות של הרכבת הקלה, וזה מתקדם בקצב מאוד זריז – גם הרחבת הקו הקיים מהר הרצל להדסה עין כרם ומפסגת זאב לנווה יעקב, גם עבודות על הקו הירוק. כל זה משמעותי מאוד משום שההחלטה שלנו היא לבנות על התוואי של הרכבת – הקו הירוק החדש וכמובן על הקו האדום הקיים – בבנייה רוויה של עד 30 קומות".
בנוגע לקומפלקס ליד בנייני האומה, ליאון מעדכן כי בוצעה הפקדת תוכנית הבנייה בוועדות לאחר כל ההתנגדויות. “זה מתקדם. יש שם מכרזים שונים של רשות מקרקעי ישראל – מתחם K ומתחם J ומתחם שערי צדק. כל העסק הזה לוקח שנים. אני מניח שתוך שלוש שנים אנחנו נתחיל לראות כבר תוצאות משמעותיות בשטח. עובדים על זה מאוד קשה. פעם בחודש יש לי פורום בנושא כדי לראות שאנחנו לא מתעכבים, לא מעוכבים, ושהכל זורם בדיוק על פי מה שהיה מתוכנן".
התרעות פיקוד העורף