בשבוע שעבר, במשרדי הארגון אדנמ - הבית לילדים ולמשפחות אומנה במרכז הארץ, נפגשו יובל וגל (שמות בדויים), בן 4 ובת כמעט שנה, עם משפחת האומנה שתגדל אותם בעקבות הוצאתם מביתם.
בחודשים האחרונים, בעקבות התפרצות הנגיף, אמם הביולוגית של השניים נקלעה למצוקה נפשית, לחץ וטראומה קשה. האם ביקשה שימצאו סידור לילדיה, עקב חוסר יכולתה לטפל בהם יותר.
בשירותי הרווחה סברו כי נשקפת סכנה לשלומם ולביטחונם של הילדים וביקשו לאתר עבורם משפחת אומנה. רכזת ההשמה של אדנמ, עו"ס מיכל אקשטיין, הצליחה לאתר כבר לאחר מספר ימים את המשפחה שביקשה לטפל בשניים.
באמצעות שיחת וידיאו סיפרו מנחות האומנה לזוג ההורים המיועדים ולילדיהם על שני הילדים החדשים שהם עומדים לקלוט. הוסבר להם כי בעת הקורונה עליהם להקפיד על הנחיות משרד הבריאות כדי להבטיח שלא יידבקו ושלא ידביקו את הילדים. "איך אפשר לאהוב את הילדים מבלי לגעת בהם?", שאלה אם האומנה. ואב האומנה המיועד תהה: "אם אחד הילדים יבכה, איך אני אמור לחבק אותו? ממרחק של שני מטר?".
"המפגש הראשוני בין משפחת האומנה לשני הילדים היה מאוד מיוחד", מספרת אקשטיין. "גל לא הורידה אפילו לרגע את מבטה מהאישה הזרה עם המסכה והכפפות, המחזיקה אותה. יובל נסגר תחילה ולא שיתף פעולה, אבל לאט־לאט שיחק עם ילדי המשפחה ואפילו התקשה להיפרד והחל לבכות בתום המפגש".
יומיים לאחר המפגש קלטה המשפחה האומנת את שני הילדים לביתם החדש. אדנמ ימשיך ללוות אותם בתהליך המורכב ומשרד הרווחה ישתתף בהוצאות הילדים לתוכניות טיפוליות, חוגי העשרה, ביגוד וכדומה.
בתוך כך, בארגוני האומנה נערכים ליום שאחרי תום משבר הקורונה ולדרישה הגוברת למשפחות אומנה. מדובר בתחום שסובל גם בימים כתיקונם ממחסור במשפחות אומנה שמסכימות לקחת על עצמן את המשימה החשובה כל כך.
גורמי הרווחה מדגישים כי לא כל הדיווחים על ילדים ונוער בסיכון מחייבים השמה במסגרות חוץ־ביתיות כמו אומנה, ונעשה ניסיון לאתר עבורם מסגרות טיפול בקהילה. רק במקרי קיצון, כשיש חשש ממשי לשלומם ולביטחונם של הקטינים אם יישארו בבית, הם מוצאים להשמה במשפחות אומנה.
התרעות פיקוד העורף