"אף אחד לא יכול להרגיש את הכאב שלי. איאד היה בן 32 במותו, אבל התנהג כמו ילד בן שבע", אומר האב. "הוא היה על הרצף האוטיסטי. הגוף והגיל גדלים, אבל המוח עוצר. היה ילד מקסים, חמוד, עוזר לכולם. כל השכונה אהבה אותו וכל השכונה בכתה עליו. כל הזמן שמרנו עליו, תמכנו בו. באותו יום הוא הלך כרגיל לבית הספר, לקח את הכפפות, את המסיכה. בדרך ירו בו, הרגו אותו. אני אפילו לא יכול להגיד לך עד כמה אני כועס. זה לא רק כעס שלי, אלא של כל פלסטיני. לא יכלו לירות בו ברגל? לא היה צריך לירות בו למוות. הוא היה בעל צרכים מיוחדים שלא יכול היה לבטא את עצמו, להסביר את עצמו. הוא פחד מרעש. שמע רעש, ברח. בגלל זה הוא נהרג. אנחנו מאוד כועסים על שוטרי מג"ב. הם ישר חשדו בו וישר ירו בו, אבל הוא לא היה מחבל. הם יורים על חשד, לא על ודאות. צריך קודם לוודא מיהו, מהו".
ביום ראשון נשלח מטעם עמותת "רופאים לזכויות אדם" מכתב לשרי ביטחון פנים, בריאות והעבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בנושא הרג פגועי נפש ובעלי צרכים מיוחדים על ידי כוחות ביטחון, שנוגע למקרים האחרונים.
מקרה נוסף שהם התייחסו אליו היה זה של שיראל חבורה. חבורה בן ה־30, שסבל מבעיות נפשיות, נורה למוות בידי שוטר לאחר שתקף אותו בסכין ליד ביתו בראש העין ב־30 באפריל. "באחרונה הצטברו מספר מקרים של היתקלויות של כוחות הביטחון עם בעלי צרכים מיוחדים ופגועי נפש שהסתיימו בהריגתם", נכתב במכתב. "ברור לנו כי על כוחות הביטחון להגן על עצמם ולהפחית ככל הניתן את הפגיעה בעצמם, אולם אין בכך כדי להצדיק תגובה שהיא בבירור למעלה מן הנדרש בכדי להשתלט על אדם, ובוודאי לא כזו המובילה פעמים רבות מדי לגרימת מותו של האדם שאותו מבקשים לעצור... אנו חוששים כי מהירות וקטלניות התגובה לא מאפשרות מקום להתמודדות עם אוכלוסיות הסובלות מבעיות נפשיות או בעלי צרכים מיוחדים. אלה מסומנים אוטומטית כחריגים ולכן כמסוכנים. אנו סבורים כי הרחבת ארגז הכלים של שוטרים ואנשי כוחות הביטחון לפתרון קונפליקטים באמצעים לא אלימים ושינוי התרבות הארגונית, יכולים לשרת אותם גם במפגש עם אוכלוסיות אחרות, במצבים קריטיים לא פחות".
"לנוכח המקרים הללו ועל מנת שגם ההיתקלות הבאה של בעל מוגבלות כזו או אחרת עם כוחות הביטחון לא תסתיים בהריגתו, אנו קוראים להקמת ועדה בין־משרדית המשותפת למשרד הבריאות, הרווחה והמשרד לביטחון פנים שתבחן את הליקויים בתפיסה ובתרבות הארגונית המאפשרים הרג כאמצעי ראשון, ולקביעת נוהל ברור להתנהלות בעת היתקלות במי שחשוד כסובל מבעיות נפשיות או מוגבלות אחרת", אומרת ליטל גרוסמן, מנהלת מחלקת תושבי ישראל בעמותת רופאים לזכויות אדם.
"המקרים האחרונים מציפים מעל פני השטח בעיה שלא מספיק דנים בה: הגישה הכוחנית בקרב רשויות אכיפת החוק להתמודדות במצבים שבהם מעורבים אנשים עם מוגבלות", אומרת שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, המקדמת שילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובשנים האחרונות פועלת מול משטרת ישראל בתחומי החינוך וההסברה לצמצום תופעת האלימות נגד אנשים עם מוגבלויות. לדברי רודרמן, במחקר שערכה הקרן על אודות הפעלת כוח משטרתי בארצות הברית נמצא כי "50%־30% מההרוגים שסוקרו בכלי התקשורת האמריקאיים היו אזרחים עם מוגבלויות. התקשורת האמריקאית, בדומה לזו הישראלית, מתמקדת באופן טבעי בנושאי גזע ומוצא אתני, אבל הסיפור אף חמור יותר. הקורבנות הללו איבדו את חייהם בגלל שהשוטרים שפגעו בהם לא קיבלו הכשרה וליווי בהתמודדות עם מצבי קיצון שבהם מעורבים אנשים עם מוגבלות".
לכן, קובעת רודרמן, על מנת להתמודד עם מקרים כאלו בעתיד יש לבצע שינויים מערכתיים: החל בהכשרה מקצועית ייעודית לכלל השוטרים, דרך קבלת מידע מהימן בזמן אמת מגורמי רווחה ובריאות, וכלה בליווי צמוד של פסיכיאטר הזמין לשוטרים במקרי חירום. "כל אלה יכולים להציל חיים", היא מסבירה. "אסור להשלים עם קורבנות נוספים כתוצאה מבורות והיעדר מענים ראויים של המשטרה באינטראקציות מורכבות עם אזרחים עם מוגבלות שכלית, נפשית או אחרת. יש לציין כי יש רצון מצד משטרת ישראל לקדם את הנושא. במסגרת 'ישראל מעבר למגבלות', מיזם משותף של קרן משפחת רודרמן עם ג'וינט ישראל והממשלה, אנו פועלת להכשרת צוערים במשטרה, ליצירת פתרונות אפקטיביים, למתן כלים פרקטיים וידע להתמודדות במקרים דומים, להגברת המודעות ולניפוץ סטיגמות כלפי אנשים עם מוגבלות. עם זאת, המלאכה עוד מרובה ועל משטרת ישראל להאיץ את קצב ההכשרה ופיתוח מענים רב־מערכתיים בהקדם האפשרי".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מטפלת מדי שנה במקצועיות ובמסירות באלפי אירועים שבהם מעורב אדם עם צרכים מיוחדים בהתאם לחוק והנהלים וברגישות המתבקשת. מקרים בודדים וחריגים אינם מעידים על הכלל והם מצויים בבדיקה כמקובל. בחלקם המוגבלות כלל לא הייתה ידועה לשוטרים ובחלקם אף נשקפה סכנה מיידית וממשית לחיי שוטר שפעל להגן על עצמו ולהציל את חייו. נציין כי משטרת ישראל נמצאת בקשר רצוף עם גורמי הרווחה לשם טיוב וייעול הטיפול בתיקים שבהם מעורבים אנשים עם מוגבלות. כמו כן, מדי שנה מוכשרים עשרות חוקרים בהשתלמות ייחודית בנושא חקירת אנשים עם מוגבלויות, בין אם כחשודים ובין אם כנפגעי עבירה ועדים. בנוסף, במסגרת ההכשרות השונות לשוטרים, מתקיימת הכשרה ייחודית לטיפול באנשים עם מוגבלויות, זאת לצד פעילות ענפה שעושים שוטרי ישראל בכל ימות השנה למען ילדים ובני נוער בעלי צרכים מיוחדים".
התרעות פיקוד העורף