"המקום שלנו קיים 26 שנים, שבהן הוא אף פעם לא נסגר. גם בכל תקופות הפיגועים שעברנו, אף פעם לא סגרנו. גם אם היה מצב שהשותף שלי היה המלצר, אני הברמן ושנינו היינו הלקוחות, עדיין המקום היה פתוח. בקורונה זאת הייתה הפעם הראשונה שנאלצנו לסגור", מספר דן גולדברג, הבעלים של "תמול שלשום", בית קפה, מסעדה, חנות ספרים ומרכז תרבות בנחלת שבעה בירושלים.

התקופה האחרונה הייתה ממש לא פשוטה עבור גולדברג, אך לא רק בגלל הקורונה: "סגרנו את המקום ב־15 במרץ. השותף שלי, דוד ארליך ז"ל, נפטר ב־22 במרץ", הוא אומר בעצב, "כשהגענו למצב שנאלצנו לסגור בשל ההנחיות, הבנו שלא נוכל לעמוד במגוון ההוצאות הקיימות. דוד היה בן 60 במותו. הלך לישון ולא קם. הוא לקח קשה מאוד את העובדה שסגרנו ושאולי לא נוכל לפתוח שוב. המקום שלנו הוא מוסד. זה לא סתם איזה בית קפה או מסעדה. מגיעים לפה תיירים מכל העולם. באחד ממדריכי התיירות היינו מקום שלישי, אחרי הכותל, בין עשרת המקומות שחייבים לבקר בהם בירושלים. תיירים רבים היו מגיעים אלינו בזכות ארוחות הבוקר המיוחדות והשקשוקה ששמה הולך לפניה".

בשנת 2019 הגיעו לירושלים כ־4.2 מיליון תיירים, בעיקר מגרמניה, מארה"ב, מרוסיה, מאיטליה, מצרפת, מאנגליה ומסין. לדברי אילנית מלכיאור, הממונה על פיתוח התיירות ברשות לפיתוח ירושלים, "ירושלים הפכה בעשור האחרון ליעד התיירותי המוביל במדינת ישראל, עם גידול של יותר מ־50% בתיירות נכנסת. אבל אז הגיעה הקורונה ועצרה את כל התנופה הזאת, בירושלים ובכל העולם".

בדיוק לפני 53 שנים, ב־5 ביוני 1967, החלה מלחמת ששת הימים, שבסופה, בין היתר, כבשה ישראל מידי ירדן את שטחי יהודה ושומרון, כולל מזרח ירושלים והעיר העתיקה. מאז הפכה ירושלים לעיר הגדולה במדינת ישראל (919,400 תושבים), שידעה לאורך השנים תקופות של פריחה אך גם תקופות קשות שכללו פיגועים רבים. בעלי העסקים, ובייחוד אלה המתפרנסים מתיירות, ידעו ירידות חדות בהכנסות ונאלצו להתמודד עם משברים שמהם היו צריכים לקום בכל פעם מחדש. לדברי מלכיאור, עד לפני פרוץ הקורונה, כ־30 אלף איש התפרנסו מענף התיירות בבירה באופן ישיר ועקיף (מלונאים, מסעדנים, נהגי מוניות, מורי דרך, אטרקציות, מוסדות תרבות ועוד). כאמור הקורונה לא הייתה המשבר הראשון שחוו עסקי המסחר והתיירות בבירה, אך הפעם זו ככל הנראה מכה כלכלית כואבת הרבה יותר ממה שידעו בעבר.

בזמן הריאיון היה עסוק גולדברג בניקיון המקום ובהכנתו לפתיחתו המחודשת. "ההפסדים הם גדולים כי את חייבת לשלם משכורות לעובדים, תשלומים לספקים, מסים", הוא אומר, "אין ויתורים על מסים כמו שזה נשמע בתקשורת. מענק לעצמאים עדיין לא קיבלתי. אנחנו תמיד חיים בירושלים בגלים. כשיש שקט, ברור שיהיו תיירים. כשהיו פיגועים, כמות התיירים הייתה יורדת, אבל עדיין היו מגיעים אנשים. בקורונה אף אחד לא הגיע. המצב הנוכחי מורכב יותר מהאינתיפאדה שהייתה".

דן גולדברג, הבעלים של ''תמול שלשום'' (צילום: פרטי)דן גולדברג, הבעלים של ''תמול שלשום'' (צילום: פרטי)

גולדברג אינו צופה שהטיסות יתחדשו לפני יולי־אוגוסט. "וגם אם יתחילו, אני לא בטוח שאנשים יעמדו בתור ויגידו שטסים לישראל, אף שישראל נקייה יחסית מבחינת קורונה", הוא אומר, "התיירים לא יגיעו מהר כל כך. זה ייקח חודשים, אם לא יותר, עד שיתחילו להגיע קבוצות, אם יהיה שקט מכל הבחינות. אנחנו עובדים עם המון סוכנים שמביאים תיירים מחו"ל. הם יושבים עכשיו בבית ובוכים. הלוואי שאני טועה ומתבדה, אבל ייקח הרבה זמן עד שנראה תיירות נכנסת".

איך תצליח לעמוד על הרגליים בתקופה הקרובה?
"כרגע אני לא בונה על תיירים ומנסה למשוך את הקהל הישראלי, שתמיד פנינו גם אליו. המצב כואב מאוד. חנוכה האחרון היה חזק יותר אצלנו אפילו מתקופות של פסח, שנחשבות חזקות מאוד. הייתה בעיר כמות היסטרית של תיירים, לקוחות, העיר הייתה מלאה. ראינו רק ורוד, ובבת אחת זה נפל. ראש העירייה משה ליאון דואג לעיר. מרכז העיר נקי, יפהפה, הכל ירוק ומבריק ואין אנשים. לא ייאמן כמה זה כואב".

שף חיים (הרווי) סנדלר הוא הבעלים של שתי מסעדות במרכז העיר: Harvey's Burger Shack, שנפתחה לפני כחצי שנה, ו־Harveys Smokehouse, שפועלת כשנתיים ורוב לקוחותיה הם תיירים. בעבר סנדלר היה הבעלים של מסעדת "גבריאל" בבירה, שגם היא פנתה לתיירים. "מסעדת ההמבורגרים עבדה על טייק־אוויי בזמן הקורונה, ואילו מסעדת הבשרים המעושנים הייתה סגורה. מדובר בהפסדים של מאות אלפי שקלים", הוא מספר, "עכשיו, כשפותחים שוב, אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה כי אין תיירים. מקווים שהישראלים יגיעו. יש לי 40 איש שעובדים פה. כרגע אנחנו לא יכולים להביא את כל הצוות. עכשיו זה כמו להתחיל עסק חדש לגמרי".

אתה זוכר עוד תקופות כאלה?
"ב־2014, במהלך צוק איתן, עוד כשהייתי במסעדת 'גבריאל', הייתה ירידה גדולה מאוד בתיירים. אבל אז היה קל יותר כי עבדנו, היינו פתוחים, עשינו מספיק כדי לשלם את השכירות. ואילו עכשיו, בזמן שהיינו סגורים, לא היה לנו כלום. ניסיתי לעשות טייק־אוויי בשבת, שלא עבד, מכרתי קצת בשר לפני יום העצמאות. עשינו 10% ממה שאנחנו עושים בשגרה".

לפי נתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות (מתוך "על נתונייך ירושלים: מצב קיים ומגמות שינוי" לשנת 2020), זה ארבע שנים חלה עלייה הדרגתית במספר האורחים ובמספר הלינות במלונות התיירות בישראל בכלל ובירושלים בפרט. בשנת 2019 היו בירושלים 91 מלונות תיירות, שבהם היו 11,100 חדרים (כ־20% מכלל החדרים במלונות תיירות בישראל). מספר החדרים במלונות בירושלים בשנה זו היה הגבוה ביותר בישראל. כמו כן, ב־2019 היה מספר האורחים ומספר הלינות במלונות תיירות בירושלים הגבוה ביותר שנרשם אי פעם - 1,871,100 (17% מכלל האורחים בישראל) ו־5,180,100 לינות (20% מכלל הלינות בישראל).

"עד הקורונה הייתה פריחה גדולה של תיירות בירושלים, ואז, בבת אחת, זה נפל. ב־15 במרץ המלון שלנו נסגר וממשיך עדיין להיות סגור", מספר אסף בן דב, סמנכ"ל שיווק ומכירות של מלונות קראון פלזה בישראל.

מלון ''קראון פלזה'' ירושלים (צילום: אסף פינצ'וק)מלון ''קראון פלזה'' ירושלים (צילום: אסף פינצ'וק)

מלון קראון פלזה ירושלים המחודש עבר ממש לפני הקורונה שיפוץ כולל. "סיימנו לשפץ אותו בעשרות מיליוני שקלים, היינו אמורים לקצור את הפירות, אבל אז הכל נעצר, לצערנו. כמו שזה נראה, לא נפתח לפני אוגוסט", אומר בן דב, "רוב התנועה בירושלים היא תנועה של תיירות נכנסת שבוטלה כרגע לחלוטין. גם לעתיד הקרוב, כל עוד לא תחזור מדיניות פתיחת השמיים בלי מגבלות, לא יחזרו התיירים. אולי רק מעטים יגיעו. תיירים הם הבסיס של המלונות בירושלים. היו מגיעות אלינו קבוצות של צליינים, קבוצות יהודים, היו כנסים בינלאומיים. גם כשהיו אינתיפאדות למיניהן, זה פגע בראש ובראשונה בשוק התיירות הנכנסת, אבל לאינתיפאדה או למבצע צוק איתן היו נקודות התחלה וסוף. גם השוק הישראלי פיצה בצורה זו או אחרת על אובדן הכנסות מהותי. היה איזשהו אוויר לנשימה, משהו שיכול היה למזער נזקים. הפעם למעשה הכל קרס ואין נקודת יציאה מוגדרת. חווינו משברים כאלה ואחרים, אבל לא כמו עכשיו".

אתה אופטימי?
"מי שנמצא בענף הזה חייב להיות אופטימי. אני מאמין שתרבות הפנאי בירושלים תחזור וגם יחזרו קהלים כגון צליינים. בינתיים מתחילים לזהות ביקושים לרבעון האחרון של 2020, אבל עדיין בטפטופים. ייקח זמן לחזור למצב הרגיל, בתקווה שלא תהיה בדרך עוד התפרצות של המגיפה".
"עצוב מאוד לראות עיר ריקה, מלונות ריקים, מסעדות סגורות. עברנו לא מעט משברים בתיירות. אנחנו למודים, מכירים, יודעים להתמודד עם הדברים האלה, אבל זה אף פעם לא היה בצורה כזאת, שהכל פשוט נעצר ונסגר בבת אחת", אומר אהרון ברנשטיין, מנכ"ל מלונות איביס ישראל מרשת Accor הבינלאומית, "בכל המשברים הקודמים, הביטחוניים והכלכליים ב־20 השנים האחרונות ואף מעבר לכך, תמיד עבדנו בווליום נמוך יותר, בצורה כזאת או אחרת. ידענו להתמודד איתם. בסופו של דבר, אין לי ספק שנדע להתמודד גם עם המשבר הנוכחי, והעיר תחזור להיות שוקקת".

לרשת שני מלונות בבירה: איביס ירושלים מרכז העיר ואיביס סטיילס. ברנשטיין מספר ש־80%־85% מאורחי המלונות הללו הם תיירים שהיו מגיעים מכל העולם, והמלונות היו עובדים בתפוסות של 80% שנתי. "ואז הגיעה הקורונה ועצרה את הכל, בבת אחת", הוא מתאר. "סגרנו את שני בתי המלון באמצע חודש מרץ, ונכון לעכשיו שניהם עדיין סגורים. אנחנו עושים הערכת מצב כל הזמן, עוקבים אחר החלטות המדינה, מחכים לראות מתי יפתחו את השמיים, באיזה מדינות יפתחו, מה יקרה עם הנחיית הבידוד של 14 יום. לפי זה נקבל החלטה. בינתיים מכינים את בתי המלון לעבודה בשגרת קורונה. מנסים גם להעריך אם אנחנו יכולים לפתוח באיזושהי צורה מינימלית שבה לא נפסיד יותר כסף ממה שאנחנו מפסידים כשהמלונות סגורים. אם נראה שאנו יכולים לעשות זאת, נפתח אותם. מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר, מתישהו בקיץ".

אתה יכול להעריך את הפגיעה הכלכלית?
"הפגיעה הייתה בעשרות מיליוני דולרים עבור שני המלונות. השתדלנו לא לפטר עובדים, הוצאנו את כל 100 העובדים לחל"ת. זה גם חלק מהשיקולים מתי לפתוח ואיך לפתוח. אני מעריך שייקח טווח של כשנה להתחיל להרוויח כסף, ואולי קצת יותר מזה לחזור למספרים שהיינו בהם קודם. אבל אין לי ספק שאנחנו נצא מחוזקים מהמשבר הזה".

"בסיפור הזה יש המון הזדמנויות נפלאות", אומרת מלכיאור. "המשבר הזה הוא משבר עולמי. אם לפני כן היית צריכה לקחת את ירושלים, לבודד אותה, להגיד לעולם 'תקשיבו, אתם חושבים שהיא עיר לא בטוחה, אז בואו נספר לכם איך אנחנו יודעים לנהל את הביטחון שלה', הרי שעכשיו את באה ואומרת שזה כל העולם, כולנו באותה סירה. את גם באה ומציגה את היתרונות בכלל של מדינת ישראל, שנתפסת כמדינה בריאה, שנמצאת בין המדינות המובילות בקטגוריה הזאת. גם העובדה שאנחנו סטארט־אפ ניישן רק עושה לנו טוב, כי יש לנו היכולת לנטר, לבקר כניסה ויציאה של אנשים, ללוות את התייר אם חלילה הוא יידבק. יש לנו הזדמנות כעיר להיות תחרותיים יותר בעולם ולהציע מוצרים תיירותיים גם כמוצרי אונליין. למשל עשרה ימים אחרי שהחלה המגיפה, העלנו פלטפורמה המביאה לתייר את כלל חוויית העיר בלי לזוז מהספה כגון סיורים וירטואליים, תפילות, מוזיאונים וגם מנהגים דתיים כמו הנחת פתק בכותל והדלקת נרות בכנסיית הקבר".

אילנית מלכיאור, הממונה על פיתוח התיירות ברשות לפיתוח ירושלים (צילום: נועם מוסקוביץ')אילנית מלכיאור, הממונה על פיתוח התיירות ברשות לפיתוח ירושלים (צילום: נועם מוסקוביץ')

הווירטואליות לא בדיוק עוזרת לבעלי העסקים שכמהים לתזרים מזומנים.
"עסקים מוכי תיירות צריכים הגדלה בביקושים. לנו יש תוכנית במספר שלבים. התוכנית מסתכלת קודם כל על תיירות פנים, ועדי עובדים, על שילוב של כל העסקים של ירושלים. השלב הבא, שלמעשה אנחנו עובדים עליו כבר עכשיו, הוא תיירות בינלאומית. יש יעדים, כמו איטליה וספרד, שהיו יעדי תיירות של עשרות מיליונים בשנה. בשנה וחצי הקרובות אף אחד לא ייסע אליהם. אם יציעו לך עכשיו חופשה חינם בסרדיניה, את תסעי? לכן יש כאן הזדמנות לשווק את ישראל לקהלים שמעולם לא עבדנו איתם, לכל המאות מילונים שנסעו ליעדים אחרים בעולם".

"כמו כן, כבר מתחילים לשמוע על מדינות שייפתחו בפני ישראלים או שתותר מהן כניסה, מדינות שהן בריאותיות - גם אנחנו כלפיהן וגם הן כלפינו - מה שלא ידרוש בידוד. כבר אפשר להתחיל לעבוד עם העולם. יכול להיות שמעולם לא הבאנו תיירים מאוסטריה או מדנמרק, אז אין סיבה שלא להביא אותם. רואים עכשיו גם רצון הרבה יותר גדול לשיתוף פעולה בין מדינות, בין ערים".

הפתרונות, אומרת מלכיאור, הם תוך כדי תנועה ו"כל הזמן צריך לחשוב איך מגדילים את הביקושים. לא ביום אחד נעלה מאפס למאה. זה יקרה באופן הדרגתי. יש עכשיו שר תיירות חדש ושר חדש לירושלים ומורשת. שניהם מבינים ומכירים את החשיבות של התיירות הנכנסת לבירה. תעשיית התיירות היא תעשייה למודת משברים. היא עברה אינתיפאדה, צוק איתן, סכינאות. זו תעשייה שיש בה גם משהו מאוד אופטימי וחזק בחוסן של האנשים שנמצאים בה. הם נורא יצירתיים. עשינו למשל המון קבוצות וואטסאפ. כל שנייה אני מקבלת הודעה 'יש לי רעיון כזה וכזה'. להתרומם ממשבר הקורונה לא יהיה בהכרח קשה יותר מהמשברים הקודמים. להערכתי, נתחיל לראות כאן ברבעון האחרון של השנה כבר תיירים, וברבעון הראשון של 2021 העצימות תעלה תוך כדי תנועה, בתקווה שלא תהיה התפרצות חדשה של המגיפה".