יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני תחל הבוקר בצעדה מתל אביב לירושלים במחאה על קריסת השירותים החברתיים. הצעדה, שאליה יצטרפו מפגינים נוספות, תסתיים ביום חמישי בהפגנה גדולה מול משרד האוצר והכנסת.

"אנחנו יוצאים לצעדת מחאה כדי שלא נצטרך לסגור את השירותים החברתיים בישראל. הגענו למצב שבו בלתי אפשרי לעשות את העבודה שלנו. אין לנו אוויר, אנחנו נחנקים", אומרת חרמוני.

לדבריה, המשבר הכלכלי־חברתי בעקבות מגיפת קורונה החריף את המצב בישראל, שבו כל עובד סוציאלי אמור לטפל ב־300 משפחות.
"אנחנו מותקפים באלימות ובברוטליות ואין מי שיגן עלינו. צריכים לסגור את החודש עם משכורות מבישות שבקושי מאפשרות לקיים חיים ומשפחה. ואז הגיע המשבר החברתי־כלכלי: התורים בלשכות הרווחה התארכו, הפניות אלינו התגברו והתגברו והמחנק רק התגבר". על פי הנתונים, 83% מהעובדים הסוציאליים חוו אלימות בעבודה, ו־30% מהם הותקפו פיזית וספגו איומים על חייהם.

מחאת העובדים הסוציאליים (צילום: נבט כהנא)
מחאת העובדים הסוציאליים (צילום: נבט כהנא)

לחרמוני יצטרפו לאורך הצעדה עובדים סוציאליים מכל רחבי הארץ, שטוענים כי במקום לחזק את השירותים החברתיים במשבר הקורונה הממשלה מפנה להם עורף.

גם הפסיכולוגים בשירות הציבורי מצטרפים לצעדת המחאה של העובדים הסוציאליים. מראשי פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית נמסר: "אנחנו לא יכולים לעצום עיניים ולשדר עסקים כרגיל כאשר השירותים החברתיים והפסיכולוגים קורסים. פסיכולוגים חינוכיים מטפלים בכ־1,500 ילדים למשרה, ובמקביל מטפלים במקרי חירום של אובדנות, למרות ביטול המימון לתוכנית הלאומית למניעת אובדנות. יש מחסור של כ־1,500 פסיכולוגים קליניים במערכת הציבורית, שיוצר עומסים בלתי נתפסים של תורי המתנה לטיפול של יותר משנה. זאת בשעה שרוב המתמחים הצעירים בפסיכולוגיה הציבורית מועסקים בחצאי משרות ומרוויחים שכר זעום של כ־ 5,000 שקל".

ירדן מנדלסון, נציגת הפורום, מוסיפה: "גם אנחנו נחנקים ומותשים לעלות לרגל שוב ושוב אל הפוליטיקאים והפקידים, כדי להתחנן, להפציר וללחוץ לעצירת התמוטטות השירותים הניתנים לאזרח".