עבירות בנייה ומחדלי אכיפתן פוגעים בשלטון החוק וגורמים לנזקים כלכליים, סביבתיים ותכנוניים ואף למפגעים המסכנים חיי אדם", כך התריע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על התנהלות הפיקוח בוועדות המקומיות לתכנון ובנייה.
מבקר המדינה פרסם דוח ביקורת על השלטון המקומי ובפרק הנוקב על הפיקוח בוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, הוא ממליץ לבצע שורת שינויים, על מנת להפוך את פעולות הפיקוח ליעילות יותר.
מהנתונים עולה, כי בישראל פועלות 131 ועדות מקומיות לתכנון ובנייה, ובמהלך שנת 2018 הועברו 11,513 תיקי פיקוח לתובעים, להמשך הליכים משפטיים. בדוח נטען כי 582 מהוועדות המקומיות לא הגישו דיווחים כנדרש בחוק ליחידה הארצית לאכיפה, אודות פעולות האכיפה שהן ביצעו. עוד עולה כי 98% מהוועדות המקומיות לא השלימו סקר עבירות בנייה כנדרש בחוק וב-47% מהוועדות מספר הפקחים היה קטן מהתקן המינימלי המומלץ. בנוסף נכתב בדוח כי 59% מהוועדות המקומיות לא העבירו דיווחים למרשם הפלילי, לצורך עדכון המורשעים בעבירות בנייה. 38% מהוועדות המקומיות הוערכו על ידי התובע שלהן כטעונות שיפור בפיקוח.
"קיים מחסור בתכינות מתאר מפורטות ביישובים ערבים והדבר עלול לגורם להתרחבות עבירות הבנייה", מציין עוד מבקר המדינה בדוח. עוד נקבע בדוח הביקורת כי כמעט לא יושם התיקון לחוק המאפשר לוועדות מקומיות להנפיק היתרי בנייה לפיצולי דירות. מהביקורת עלה עוד כי כמחצית מהוועדות לא מקיימות אכיפה יזומה לאיתור עבירות בנייה.
"על הוועדות המקומיות להגביר את פעולות האכיפה היזומה השיטתית ועל יחידת האכיפה הארצית להגביר את הפיקוח על הוועדות המקומיות", ממליץ עוד אנגלמן ומסכם: "חלק גדול מהוועדות אינו ערוך לביצוע אכיפה יעילה".
אגרה גבוהה מתלמידי יו"ש; חוסר התייחסות לתאונות של פלסטינים
עיריות כפר סבא, רעננה, הוד השרון וכוכב יאיר-צור יגאל גובות אגרה שנתית מתלמידים המתגוררים ביישובים בשומרון בסכומים שנעים בין 3,000 ל-9,000 לתלמיד. אומר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בפרק על היבטים בהתנהלות הרשויות המקומיות בשומרון. התשלומים הנגבים, לטענת מבקר המדינה, גבוהים מהחוזרים של משרד החינוך.
מהביקורת עולה עוד כי עלות הסעת תלמיד ברשויות המקומיות בשומרון נעה בין 6,000 ל-70 אלף שקל בשנה. יותר מ-100 אלף תושבים התגוררו ביישובים היהודיים בשומרון בסוף שנת 2019 והגירעון הנצבר של שמונה הרשויות המקומיות בשומרון עמד על 37 מיליוני שקלים.
בנוסף, מתריע מבקר המדינה בדוח כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אינן כוללות במניין הנפגעים פלסטינים שנפגעו בתאונות דרכים. כדוגמה הוא מביא את ציר 55 בשומרון, שבמהלך השנים 2015 עד 2018 אירעו בו 380 תאונות דרכים, בהם היו מעורבים פלסטינים בלבד.
מבקר המדינה סבור שבשל אי הכללת נתוני הפלסטינים במניין תאונות הדרכים, משרד התחבורה אינו מבצע שינויים נדרשים בתשתיות תחבורה. זאת, מאחר שהוא מסתמך על נתונים חלקיים בלבד, בעוד שבפועל מספר הנפגעים גבוה משמעותית.
"דוח זה מצביע על ליקויים במתן שירותים מוניציפאליים לתושבי השומרון", קובע אנגלמן בסיכום הפרק. בפרק נבחר על משק המים, מתריע מבקר המדינה שעד לשנת 2018 אירעו הפסקות מים רבות באספקת המים, בעיקר בחודשי הקיץ החמים. זאת, בשל התרוקנות בארות המים באזור השומרון ברבות השנים, אי טיפול מתמשך בתשתיות, גידול ניכר בצריכת המים וגניבות מים.
רק ב-2018 החלו מקורות ורשות המים לטפל באספקת המים בקרני שומרון. מהביקורת עולה כי בשל פחת מים, הנזק הכספי הנגרם לשלוש מהרשויות בשומרון עומד על כ-800 אלף שקל בשנה.
איסור על פרסום תכנים פוליטיים מצד ראשי השלטון המקומי
"נמצאו ראשי רשויות המעסיקים עובדי רשות בתפעול חשבונותיהם האישיים ברשתות החברתיות, המכילים גם תעמולה פוליטית", קובע מבקר המדינה אנגלמן, שבדק את התנהלות השלטון המקומי וראשי רשויות בתפעול רשתות חברתיות. אנגלמן מתריע, כי חל איסור לפרסום תכנים עם תעמולה פוליטית.
"מרבית הפרסומים של הרשויות המקומיות ברשתות החברתיות עוסקות בהעברת הודעות ומסרים לציבור וביחסי ציבור לרשות" קבע אנגלמן, "שיעורם של הפרסומים המאפשרים מעורבות של הציבור, מעבר לתגובה, נמוך".
מבקר המדינה מתריע עוד שעל הרשויות המקומיות, ונבחריהן, לזכור כי בפעילותם ברשתות החברתיות הם כפופים לכללי המשפט הציבורי ועליהן לנקוט במשנה זהירות כדי למנוע פגיעה בציבור.
הוא ממליץ, שלנוכח השימוש הגובר ברשתות החברתיות, על משרדי הפנים והמשפטי להסדיר כללים לתפעולם על ידי הרשויות המקומיות והנבחרים.
"טרם בוצעו הגנות יזומיות לשמירת המצוקים בישראל"
בפרק בדוח ביקורת על מצב המצוקים בישראל, מתריע מבקר המדינה שלמרות הסכנות בחלק מהמצוקים, לא נעשה פעולות מקיפות לשיקומם. שטחי המצוקים בחופי הים התיכון מוערכים בכ-13 קילומטרים, כאשר הממשלה החליטה בר לפני תשע שנים ליזום פרוייקט להגנה עליהם, אבל בפועל, למעט פעולות בסיסיות בחלק מהמצוקים, המצב לא השתנה.
"למרות שחלפו תשע שנים מאז החלטת הממשלה שיש להגן על המצוק, במריבת קטעי המצוק – בחדרה, עמק חפר, נתניה, הרצליה, תל אביב, בת ים, גן רווה ואשקלון – טרם בוצעו הגנות יזומיות, שהיו באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת המצוק, למעט הגנות דחופות בלבד", קבע המבקר והמליץ לפעול לשיקום המצוקים.
304 קרובי משפחה הועסקו בעיריית כרמיאל, 145 ברמלה
304 קרובי משפחה הועסקו בעיריית כרמיאל בשנת 2019 - כך קבע מבקר המדינה אנגלמן בדוח הביקורת על עיריית כרמיאל. מספר העובדים בעיריית כרמיאל עמד על 1,029 והוצאות השכר ב-2018, שהסתכמו בכ-152 מיליון שקל, היוו כ-48% מהתקציב הכולל של העירייה.
"העירייה לא השלימה מיפוי של כל העובדים שיש ביניהם קרבה משפחתית ולא פעלה להסדרת החשש לניגוד עניינים בהעסקתם", מציין מבקר המדינה. מהדוח עולה עוד כי העירייה לא העסיקה מבקר עירייה במשרד מלאה, כנדרש בחוק.
"בבדיקת דיווח נוכחות של 670 מעובדי העירייה בין נובמבר 2018 לפברואר 2019, נמצא כי 10%-5% מהם לא הקפידו על החתמת כרטיס נוכחות בתחילת יום העבודה ובסיומו" נטען עוד בדוח. מבקר המדינה כתב כי בשני מכרזים לתפקידים בכירים, בחרה העירייה מועמדים שלגביהם קיים לכאורה חשש לזיקה פוליטית לראש העירייה וזאת, בלי שהצהירו על זיקה זו וללא קבלת חוות דעת של היועץ המשפטי לגביה ובלי שפורטו הנימוקים לבחירתם.
בנוסף, ב-139 מ-169 המכרזים שנבדקו נמצא שהעירייה לא כללה בנוסח המכרז את מלוא הפרטים הנדרשים וב-25 מהמכרזים נבחרו לתפקיד עובדים אשר כבר איישו בפועל את התפקיד במינוי זמני, או מינוי בפועל, או במילוי מקום וזאת, מבלי שעובדות אלו פורסמו במכרז.
עוד נטען בדוח כי עלות השעות הנוספות בעיריית כרמיאל ב-2018 היתה 10.5 מיליון שקל והשיעור מכלל הוצאות השכר עמד על 6.9% - גבוה בהשוואה לעיריות דומות אחרות. "מהביקורת עולה שנדרש שיפור בכל הקשור לניהול כח האדם בעירייה", מצויין בסיכום.
מבקר המדינה מציין עם זאת, שבכרמיאל, המונה 53,700 תושבים, בשנים האחרונות חל פיתוח מואץ, הכולל בניית שכונה עם כ-3,000 יחידות דיור ופתיחת מסילת הרכב. על פי ההערכות, בתוך כחמישה חודשים יושלם הקמת הגשר בכניסה לעיר, שימנע את העומסים לכלי רכב נכנסים ויוצאים, בשל תנועת הרכבות, שקירבה משמעותית את העיר הצפונית לחיפה ולמרכז.
בדוח מבקר המדינה על עיריית רמלה, נטען כי משנת 2011 התקבלו 145 עובדים להם זיקה משפחתית לעובדי עירייה אחרים. בדוח צויין עוד כי ברמלה בה מתגוררים כיום כ-81 אלף תושבים, חל הליך פיתוח מואץ ועד לשנת 2024 אוכלוסיית העיר תזנק בכשליש, בשל פרוייקטים של בנייה.