הייתי אמורה ויכולה להיות עכשיו מלאה מבחינת כמות ההרשמות, אבל היו הרבה הורים שביטלו את הרישום של ילדיהם מכל מיני סיבות”, מסבירה ר’, מנהלת גן פרטי בהוד השרון. “חלק מההורים פוטרו ויש להם אפשרות להיות עם הילד בבית, חלק מפחדים לשלוח את הילד כי הם חוששים מחשיפה קבוצתית לקורונה, ויש גם כאלה שמפחדים שאם הממשלה תסגור את המעונות, הם לא יקבלו החזר. יש גם אנשים שהיו צריכים לעבור דירה לשכונה שבה נמצא הגן, אבל זה בוטל בשל הקורונה, אז הם ביטלו את ההרשמה”.

הורים מגיעים להתרשם מהגן?
“בגל הראשון היו הורים שבאו להתרשם, ובגל השני אפילו את זה כבר אין. הורים כבר לא באים לראות את הגן. אני מתחילה את השנה הבאה עם קבוצות לא מלאות”.

על פי נתוני התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל, למעלה מ־2,000 גני ילדים (גילאי 0 עד 3) נסגרו מקשיים כלכליים בתקופת הגל הראשון של הקורונה. עם פרוץ הגל השני, ההתאחדות מדווחת על ירידה של 30%־50% במספר ההרשמות של ילדים לגנים פרטיים לשנת הלימודים שתיפתח עוד חודש וחצי. בנוסף, גורמים בגנים פרטיים עד גיל 6 מדווחים אף הם על ירידה משוערת של כ־25% במספר ההרשמות.

נלחמים על כל לקוח

“הירידה בהרשמות היא כי אנשים יושבים עכשיו על הגדר”, מסבירה עידית צולמן, ראש התוכנית להכשרת גננים וגננות בגן פרטי במכללת לוינסקי לחינוך. “הורים יעדיפו להישאר עם ילד בבית מאשר לשלם 4,000־8,000 שקלים לגנים. הורים שיש להם יותר ‘אוויר כלכלי’ יעדיפו לחפש מטפלת במקום לשלוח את הילד לגן”.

מה יהיה בעתיד הקרוב לדעתך?
“מצד אחד חוסר הוודאות בעייתי, אבל מצד שני לפחות 160 אלף ילדים נולדים בכל שנה בישראל, אז יש צורך בגנים. המצב לא הולך להיות פשוט, ואני לא יודעת מה ההורים יעשו, אבל הרבה הורים מחליטים עכשיו שלא להחליט”.

“בעולם גני הילדים, ירידה של 15% יכולה להוות גזר דין מוות עבור גן או מעון”, מסביר דר נחום, הבעלים של גן פרטי בחיפה, מרצה לניהול הגן במכללת לוינסקי ויועץ להקמות ופירוקי גנים.

“החודשים החזקים של ההרשמה לגנים הם במרץ ואפריל, והשנה אלו היו בדיוק חודשי הסגר, מה שגרם לכך שהורים לא יכלו לרשום את הילדים לגנים”, מסבירה מ’, מנהלת גן בכפר סבא. “גם אחרי החזרה לשגרה, אני לא יכולה להכניס את ההורים לראות את הגן בזמן שיש פעילות עם הילדים שכן ‘התו הסגול’ אינו מתיר זאת. אני יכולה להכניס אותם רק אחרי פעילות או בשבת, אבל אז הם לא יכולים להתרשם בזמן אמת”.

עוד מוסיפה מ’ שבשל המצב, נאלצה להוציא את העובדות הוותיקות שלה לחל”ת. “יש הורים שמכירים את אותן גננות והילדים התרגלו אליהן, וברגע שהן לא נמצאות כי הן בחל”ת או החליטו לעזוב בשל המצב, זה גם פוגע בהרשמות", היא מודה. "אין לי כסף לשלם על שיווק לגן והגעתי למצב שאני שוקלת לסגור את הגן כי אין לי ברירה אחרת”.

“אנחנו לא מסכנות אלא רוצות לעבוד”, אומרת אפרת ששון מנהריה, בעלת גן הילדים “גן של אהבה”. “ההורים לא רוצים לחתום או להתחייב כי יש אי־ודאות עבורם, ולכן עדיין לא נרשמו אצלי ילדים לחודש ספטמבר. מגששים אבל לא באמת סוגרים את ההרשמה, אלא מעדיפים להישאר בסימן שאלה. בשיחות עם קולגות אני רואה מעונות וגנים שהמצב שלהם הרבה יותר גרוע משלי. נכון, התנהלות הממשלה מכעיסה, אבל אני לא פוליטיקאית וסומכת על נבחרי העם שלא יזרקו אותנו לכלבים. אני אופטימית מטבעי, אולי יהיה קצת יותר קשה השנה, אבל זה יסתדר”.

חזרה לגני הילדים בצל הקורונה (צילום: אבשלום ששוני)חזרה לגני הילדים בצל הקורונה (צילום: אבשלום ששוני)

איך מבחינה פרקטית את מתמודדת עם הקשיים בהרשמה?
“אני נפרדת השנה מ־11 ילדים שהגיעו לגיל 3 ונשארת כרגע עם כיתה של תשעה ילדים בלבד. אני נלחמת על כל לקוח. יש הורים שמבקשים להוריד את תדירות שהות הילד בגן לחצי יום או לשלוש פעמים בשבוע, ובכך חוסכים כסף. אני נותנת את כל האפשרויות - רק כדי שלא יעזבו וימשיכו גם לשנה הבאה”.

גלגל צמיחה

חלק מהגורמים בתחום מפנים אצבע מאשימה גם כלפי מקבלי ההחלטות. “אנחנו כנראה נצטרך לחיות במקביל לקורונה עוד תקופה לא קצרה”, אומר נחום. “זה הזוי שאי אפשר להכניס הורים להתרשם מהגן בזמן פעילות כי על זה מושתתת ההרשמה. אנחנו נמצאים במסע הפחדה שנעשה כלפי המעונות והגנים. בהתחלה אמרו שילדים זה גורם ההדבקה מספר אחת למרות שבפועל זה לא כך. מסע ההפחדה הזה מטריד את ההורים, ואני משקיע את רוב היום בניסיונות להרגיע את ההורים שהגן הוא מקום בטוח”.

“מאוד לא מפתיעה אותי הירידה בכמות הנרשמים בגני הילדים בשנת הלימודים הקרובה”, אומרת קרן אור אורן, מדריכת הורים ומנהלת תחום הגיל הרך במכון אדלר. “ככל שמתקרבים הימים והכאוס הולך וגובר, הכללים לא משתנים, לא ברור בכלל איך ייראו הימים הראשונים וימי ההסתגלות של הפעוטות. רבים מהם נפרדים מההורים בפעם הראשונה, וחשוב שיהיה תהליך מסודר ובריא להשתלבות תקינה שלהם במסגרות החדשות. אני חוששת לקיומם של הגנים הפרטיים וחושבת שמערכת החינוך חייבת לתת את הדעת על כך, עוד בטרם פתיחת שנת הלימודים. יש לקחת בחשבון את התופעה שאולי כרגע לא נראית לעין ופחות מדאיגה: על המדינה לשמר ולהעניק לגנים הפרטיים את זכות הקיום, כחלק בלתי נפרד מגלגל הצמיחה של הכלכלה ובריאות המשפחה בישראל”.

“כולנו נכנסנו עכשיו לשגרה בלתי שגרתית של פתיחה וסגירה של מעונות, וההורים לחוצים ומבולבלים”, מסכם יניב בר אור, מנכ”ל התאחדות מעונות היום הפרטיים ומפעיל מעון יום פרטי באזור הצפון. “ברגע שיש ירידה בהרשמות הגנים, עתידם של הגנים להיסגר, וגם התקנות של הממשלה ואי־הפיצוי הכלכלי לא מאפשרים למעונות לאבד לקוחות. כל גן חורק שיניים ונלחם על כל הרשמה לגן. המדינה צריכה לקחת אחריות גם על הגיל הרך”.