יו"ר הסתדרות העובדים בישראל, ארנון בר דוד, התראיין היום (רביעי) ב"איפה הכסף" אצל ענת דוידוב ב-103FM, וסיפר על המגעים לסיום השביתות במערך הסיעוד והרווחה, ואף הסביר כי קבלת ההחלטות של הממשלה בנושא ההנחיות החדשות מתקבלת מתוך פאניקה.

קודם כל אנו צריכים לפתוח גם בשתי השביתות שהסתיימו בהצלחה צריך לומר, גם שביתת האחים והאחיות שהייתה שלשום וגם לפנות בוקר שביתת העו"סים, סוף סוף אחרי 16 ימים. אני רוצה לדבר על העו"סים כי יש הרבה מאוד פצועים בדרך ואני שואלת אותך האם היה צריך להגיע, למשוך את זה 16 ימים עד שהגענו לפתרון שהגענו, מפני שכל הזמן דיברו על הכספים ועל הדברים האלה ברקע. 
"לפעמים דברים צריכים להבשיל לפי התהליך שקרה עם העו"סים, והזעקה שלהם היא זעקת אמת, ולקח זמן עד שאנשים הבינו שזעקתם אמיתית ורצינית, וצריך לפתור את העניין הזה. עשר שנים האיגוד זועק את זעקתו, פה ושם הצלחנו לתת לו איזה פלסטר, אני חושב שהצלחנו להוכיח שיש נשים לוחמות בהסדתרות, בין אותן לוחמות גם ראש האיגוד". 

נכון, אבל מה ההבדל בין עו"סים לבין אחיות? למה פה זה הלך תוך לילה, תוך 24 שעות בקושי וכאן זה הלך רק אחרי 26 ימים?
"אני אסביר לך. אנחנו מדברים על עו"סים במערך שירותי הרווחה, מדברים ברפורמה כוללת כולל נושא המיגון והשכר שלא טופל וצריך לטפל בו, ובאחיות מדובר על נושא התקנים, בו יותר קל לטפל ואותו יותר קל לבדוק, וקפיצת מסגרות שכר זה דבר שהיה נראה בעייתי בתחילת הדרך, וככל שהתקרבנו לשעת השין בלילה, הצעתי חד עם שר האוצר והשר הרווחה את הפתרונות".

אתה יכול להגיד לי במה אתה גאה יותר, הכי בהסכם הזה שהושג הלילה עם העו"סים שנאבקו כל כך הרבה ימים? מה ההישג הגדול מבחינת גם ההסתדרות וגם העובדים?
"קודם כל זה הישג גדול מאוד כי אחרי תקופה די ארוכה האיגוד הזה והעו"סים קיבלו פתרון לכל הבעיות שלהם, לנושא המיגון המוגנות, הבינוי של תחנות העובדה שלהם ובעיקר נושא השכר, ואני חושב שאנחנו נמצאים עם נושא העו"סים במקום טוב ויש להם כרגע תקווה לתרופה טוב, והמקצוע הזה חוזר באמת למה שמגיע לו ואני חושב שבעקבותיו, אני לא רוצה להגיד נהירה, אבל ביקוש למקצוע הזה". 

לגמרי, עכשיו אני שואלת אותך כיו"ר הסתדרות האם אתה לא חושש דווקא בתקופה הזאת, הכלכלית הכל כך קשה, יש לך ביקורת על המהלכים ותיכף נדבר על זה, האם אתה לא חושש שדווקא עכשיו הסכם עם האחיות והאחים והסכם עם העו"סים יביא לפריצת הסכמי השכר במשק? זה עלול להביא לעוד התדרדרות שאנו ממש לא צריכים אותה כרגע
"אנחנו לא שם, לא צריך להרחיק, ההסתדרות יודעת מה היא עושה, יש שמטפלים בקו ראשון לקורונה ואחיות ועו"סים יש במקצועות בריאות, שברקע אנחנו צריכים לטפל גם בהם. אחרי הכל אנחנו נמצאים בתקופה לא של הסכמי שכר לצערי, תקופה אחרת והיא לא פשוטה למדינת ישראל".

עכשיו, בוא נדבר ברשותך על העובדים, חצי מיליון עובדים עדיין נמצאים בחל"ת, אנו לא רואים את הסוף של הדבר הזה. מה אתה מצפה מהממשלה לעשות והאם סדרת התוכניות הכלכליות לא תוכנית אחת שהממשלה הביאה כולל המענקים לכל אחד שאנחנו עוד לא רואים איך זה קורה, ה-6 מיליארד המפורסמים שמדברים עליהם, האם זאת התוכנית וזה הפתרון לכל התחלואים הכלכליים שאנו נמצאים בהם? 
"התחלואים הכלכליים מתמשכים כבר כמה חודשים ובחלק במקומות אני לא רואה את הסוף, יש ענפים שלמים שאין להם כרגע תאריך שרואים בו את הסוף, זה מאוד מטריד אותי , יש חצי מיליון עובדים שהם בחל"ת לא מפוטרים ומחכים שמקומות העבודה ייפתחו. מן הסתם הקורונה תוקפת אותנו שנית, זה מייצר לחץ כבד מאוד, והרבה מקומות עבודה לא קראו חזרה לעובדים. אני בכלל חושב שהפתרון כרגע טמון בחל"ת גמיש שהוא חייב לעשות אותו".

מה זה חל"ת גמיש?
"חל"ת גמיש זה אומר שאם אני יכול להזמין את העובד שלי לחצי משרה, אזמין אותו ויקבל חצי משרה בחל"ת כי אחרת הוא לא יוכל לצאת מהחל"ת בביטוח לאומי כי הוא יפסיד את זה, וזה כרגע דבר שהמדינה לא יודעת לאבחן את זה, חייבים לטפל בזה, זה יכול להחזיר כמות עובדים. מצד שני, אנחנו גם רואים שמרבית העובדים מאלו שנמצאים בחל"תים הם ברמות השכר הנמוך, כך שלחזור לעבודה זה מחזיר אותם לאותר רמת שכר או קצת יותר, ואני רואה כרגע תופעה שמדירה שינה מעיניי, אנשים לא רוצים לחזור לעבוד, הם פשוט נשארים בחל"ת. גם כשמעסיק מזמין עובדים לעבודה, הם אומרים לו עזוב אותי תן לי אני עכשדיו בחל"ת יש להם הבטחה עד יוני 21, זה דבר שלא מעודד חזרה לעבודה. זה דבר שאנו מצריכים לבדוק אותו ולטפל בו".

האם אתה שבע רצון מאיך שהממשלה הזו מתנהלת? אנו רואים את המחאה החברתית הולכת ומתרחבת, והאם זה אומר מבחינתך שהציבור מאבד את האמון בממשלה הזאת?
"ראיתי את רה"מ מדבר על מו"מ, ראיתי את ההפגנות, יש בכל פינה, יש תחושה לא טובה באוויר כי יש גם החלטות שהן לא סבירות כמו נושא המענקים האחרונים עם הכספים שלא זורמים לשטח, אז אתם רואים שהציבור מגיב חזק וזה דבר שהוא מסוכן, ההחלטות היו החלטות לא נכונות כמעט לכל אורך הדרך, וזה גרר אחריו את גל ההפגנות".

זה פוליטי? זה חברתי? זה כלכלי? איך אתה רואה את ההפגנות האלה?
"אני ממש לא חושב שזה פוליטי, אני רואה את האנשים, הם זועקים מדם לבם מאבדים פרנסה זדה לא משנה אם הם ימין או שמאל, יש פה מלחמה על הבית ועל הלחם של האנשים וזה דבר שהוא חוצה מחנות ואני חושב שהציבור רואה ממשלה שלא מקבלת החלטות באופן סביר. כשאתה מקבל כך החלטות אז הציבור מגיב כמו שהוא מגיב. אני חושב שהיה צריך לעשות את המהלך של המענקים בתחילת הדרך ולא עכשיו היה צריך לעשות את המהלך הזה של העברת הכספים, היה רציך להביא את זה בתחילת הקורונה ואז אנשים היו שמחים קצת יותר כי הממשלה דואגת להם. כרגע אנחנו רואים שמהלכים נעשים בפניקה, ואחרי צעקות והפגנות, וזה מייצר את חוסר האמון ואת גל ההפגנות הזה שהוא גל אמיתי של אנשים שכואבים".

מחאת הדגלים השחורים: הפגנה בצארלס קלור ת''א (צילום: אבשלום ששוני)
מחאת הדגלים השחורים: הפגנה בצארלס קלור ת''א (צילום: אבשלום ששוני)

כלומר, אולי בכלל היה צריך להתנהל אחרת אנחנו רואים איך זה קורה במדינות אחרות בעולם, אנשים מקבלים כסף עושים סגר, אומרים לאנשים אוקיי צריך להבריא, נגיד שהסגר הוא תרופה לקורונה. אבל אנשים ממשיכים לקבל כסף, בארה"ב, בגרמניה, בבריטניה, אנו רואים איך זה מתנהל. אנשים יושבים בבית אבל הם לא צריכים לפנות דירות, הם יכולים ללכת לסופר, לקנות במכולת, לחיות .כאן אצלנו צריך לאצת לרחובות, אנשים מאבדים דירות, אנשים מאבדים את הראש, משהו לא עובד כאן. אז אני שואלת אותך, איפה אתם? האם אתם לא צריכים להיכנס יותר חזק, ולהיות שותפים בניהול הדבר הזה כהסתדרות, להגן על הציבור ובכלל?
"אני אתן תשובה. אני עסוק רובי ככולי כדי להעביר את הארגון שלי עם 800 אלף העובדים שלו במגזר הפרטי והציבורי, להעביר אותו בשלום את משבר הקורונה. אני עסוק במקומות עבודה שנמצאים במשברים ובכאלה שעובדים שם בחל"תים, אצלי בתוך המחלקות שלי אני עסוק מול הממשלה בהרבה מאוד גורמים באל על ובמערכות החינוך וזה כרגע מה שאני עושה. במקביל אני מנסה לדאוג גם לעצמאים ולחברות, אנו בקשר עם העצמאים כל הזמן ואני פותח את הבית של ההסתדרות לעצמאים".

העצמאים קורסים, לעצמאים אין זכויות, הם לא מוגנים אין להם דמי אבטלה, פתאום כל החורים, כשקורה דבר כזה, כשקורה משבר כזה גדול, פתאום רואים את כל הקרעים החורים ואת  כל מה שהיה לא בסדר כאן שנים. עכשיו אולי יהיה כאן עוד סגר כי אנחנו במצב בריאותי לא טוב, הקורונה משתלטת עלינו לא יודעים לנהל גם את הדבר הזה, והשאלה אם לא נגיע גם לקורונה כלכלית? כלומר אנו כבר רואים אנשים שלא יוכלו להשתקם מהדבר הזה. 
"דיברתי בתחילת הדרך - אנו בפני יום כיפור כלכלית, אני קיוויתי שאני מתבדה ולצערי הדברים קורים, אני דיברתי בתחילת הדרך על זה שצריך פרויקטור לדבר הזה ולא נעניתי, רק עכשיו. חשבתי שבתחילת הדרך צריך לתת לעצמאים דמי אבטלה כמו לשכירים במשבר הזה, עזבי רגע באופן קבוע. לתת להם דמי אבטלה כמו לשכירים בדיוק ולהגיד להם עד 10,500 הרי היו קרובים לשם, זה היה מוריד הרבה מאוד מתחים כי הציבור מחכה לוודאות ולמנהיגות. כשהציבור רואה אאין אותם הוא יוצא לרחובות".

וזה לא מסוכן? לאן זה עלול להידרדר? 
"זה יכול להתדרדר לתוצאות שאנו רואים אותן, אלא כעמט במדינות ה-OECD אנחנו לא רואים הפגנות, אנו רואים את זה בישראל ובארה"ב, זה מדאיג אותי מאוד, זאת תופעה שלא הייתה צריכה להיות, היינו צריכים להיות הרבה יותר מסודרים כמו שאמרת קודם, היינו צריכים לתת תוכניות יותר מסודרות, היינו צריכים לראות שכסף כן יורד לשטח, לא אומרים אוקי נותנים 20 מיליארד ולא יורד, אל תכינו לי 100 מיליארד".

אני רוצה לסיום לשאול אותך על פורום חדש שהקמתם שהוא פורום כלכלי ארלוזורוב, מה יהיה בפורום הזה? לצורך מה הקמתם אותו? 
"פורום ארלוזורוב הוקם נגד פורום קהלת זה פורום ימני שעובד עם אג'נדות ימניות כלכליות".

ואתם מעיזים להקים פורום שמאלני בימינו אלה? זה אומץ מאוד גדול
"ממש לא, אני מקים פורום חברתי. למען האנשים העובדים שיביע את העמדות שלנו. מעולם לא חששתי להביע את עמדתי, אני חושב שהאדם העובד זקוק להגנה ולמערכת האיזונים שההסתדרות נותנת, אני חושב שההסתדרות היא עדיין גוף חשוב וגדול והיא תהווה משקל נגד, אנחנו נהיה בכל ועדות הכנסת, נביא את עמדותנו כנגד פורום קהלת שפועל עם האג'נדות הימניות הבאמת מטורפות שלהם".