"הרבה יותר קשה לגייס היום כסף, אבל מצד שני יותר קל לגייס מתנדבים", אומר אביתר בקסיס, מנהל השותפויות של עמותת "להיטיב", שהוקמה לפני שש שנים ומסייעת בשגרה למשפחות בקשיים כלכליים. "עד הקורונה התנדבו אצלנו בממוצע 30 מתנדבים. עכשיו, כדי לענות על כל הפניות, אנחנו כבר מדברים על מעל 300 מתנדבים חדשים שגייסנו בתחום של תמיכה רגשית או ייעוץ כלכלי. פרסמנו שאנחנו מחפשים מתנדבים, והרבה ארגונים ועמותות גם עשו איתנו שיתופי פעולה במטרה לעזור לאנשים לצלוח את המשבר. העזרה היא טלפונית, בזום או בשיחות וידיאו".
איך אתה מסביר את הזינוק בהתנדבות?
"ערבות הדדית מתעצמת בזמן משבר, ועכשיו אנו רואים את ערך הערבות ההדדית של עם ישראל במלוא הדרו. התחושה הזאת של מאבק משותף והרצון לעזור לאחר מתעצמים בזמן משבר. אנשים הבינו שאם יש להם את היכולת לעזור לאחרים, אז למה לא? הקורונה האירה להם את הנקודה הזו. חלקם היו בזמן הקורונה יותר פנויים לכך. פנו אלינו להתנדב מכל המגזרים, מכל המינים. היקף הפניות והנכונות לעזור גדלו פלאים. אנשים פשוט חיפשו לעשות טוב".
בקסיס מוסיף ש"המתנדבים עוזרים להרחיב פעילות, לתמוך בפעילות, אבל הנחיצות של התרומות הכספיות עדיין לא ירדה. עדיין צריכים גם את הכסף בעמותה". עמותות רבות מתקשות לגייס תרומות מאז פרוץ המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה. הנחמה יכולה אולי להיות בכך שחלק גדול מהעמותות וארגוני הסיוע זוכים בימים אלה לפניות רבות של מתנדבים, שמוכנים לתרום מזמנם ולסייע.
"הקורונה גרמה לירידה מאוד חדה במספר התרומות הן של מוצרי מזון והן של כסף, אבל מצד שני, אנחנו רואים עלייה מאוד חדה במספר המתנדבים", אומרת לימור היב, מנהלת תחום התנדבות בארגון "לתת". "אם משווים בין חודשי מרץ־יולי 2019 לאלו של 2020, אז השנה יש עלייה מאוד גדולה של פי 6.8 בפניות להתנדבות. בחודש מאי הרבה מהמתנדבים כבר חזרו לעבודה והיו פחות זמינים, אבל עדיין אם משווים בין יוני 2020 ליולי 2020, הרי שביולי יש גידול פי שניים לעומת יוני. זה מפתיע, כי כאמור יש אנשים שחזרו לעבוד".
איך את מסבירה את העלייה?
"אנשים היו בבית, חלקם ללא עבודה, עם הרבה זמן פנוי, וגם היינו בזמן חירום. הכבישים היו פנויים, הכל היה אפשרי במשך חודשיים וחצי. גם עכשיו, למרות שחלק מהאנשים חזרו לעבודה, אנחנו נמצאים בעיצומו של גל שני. אנו רואים בתקופה הזאת את הישראלי היפה והטוב ואת הערבות ההדדית בשיאה. אנשים מתל אביב הגיעו לסייע בחלוקת מזון בשדרות. היו לנו גם פניות של חברות עסקיות שהקפיאו את הפעילות, אבל לא רצו להוציא את העובדים לחל"ת, אז חיפשו להם תעסוקה. חלק מהתעסוקה הייתה התנדבות אצלנו".
היב מציינת שהמשותף לכל המתנדבים שהגיעו – גם כאלה שפוטרו או היו בחל"ת וגם כאלה שהמשיכו לעבוד אך בחרו להתנדב - היה רצון טוב לעזור. "הייתה ההבנה שאם לא ניתן יד, המצב יהיה הרבה יותר קשה, כי יש אנשים יותר חלשים, ולמי שמתנדב יש את היכולת לסייע ואת הזמן", היא מבהירה.
היו פרופילים חדשים של מתנדבים?
"המתנדבים מאוד מגוונים, אבל הפעם ראיתי מסה של אנשים שמאוד עסוקים בשגרה ולא יכולים לפנות את הזמן להתנדבות. הקורונה העניקה להם סוג של פאוזה וגרמה להם להבין שהם רוצים לעזור, לשנות ולהשפיע. עכשיו, למשל, אנחנו אורזים חבילות מזון והיגיינה לגל השני. באריזות האלה עיקר המתנדבים שלנו הם בני נוער שמגיעים אלינו דרך רכזות התנדבות רשותיות. זה משהו חדש. הם אולי לא מוצאים בקיץ תעסוקה, וזו דרך נהדרת להתנדבות".
היב מציינת ש"ריבוי מתנדבים אומנם לא יכול לפצות על אובדן של תרומות רבות, וזה חשש מאוד גדול שלנו גם לקראת ראש השנה, אבל בכל זאת, זו תחושה נהדרת לראות את הישראלי היפה. אנחנו חושבים איך אפשר למצוא גם את הישראלי הנדיב כספית כדי לסייע לכמה שיותר נזקקים".
הנותנים ולא המקבלים
בין המתנדבים יש כאמור לא מעט בני נוער, שבחרו להקדיש את הקיץ הזה לעיסוק קצת אחר מבדרך כלל. "סח"י רותמת בני נוער משכונות בפריפריה בישראל לעזור לנזקקים בקהילה שלהם, ועל ידי כך הם משפיעים על השכונה וגם על החיים שלהם", אומר אברהם חיון, מנכ"ל עמותת סח"י (סיירת חסד ייחודית). "מאז שהחל משבר הקורונה, התחלנו לראות התגייסות חסרת תקדים של מתנדבים בקהילה בכלל וגם של בני נוער, שבמקום לשבת בבית, בחרו לעזור לאלפי משפחות נזקקות והצטרפו לעשיית הטוב. אלפי מתנדבים הצטרפו לפעילות העמותה ועזרו לחלק חבילות מזון לכ־50 אלף אנשים בכל הארץ.
חווינו עלייה של כ־400% ביחס לפעילות השוטפת".
"הקורונה בהחלט עשתה משהו דרמטי מאוד להתנדבות", אומר ישראל שפריצר, מנהל מחלקת "מחוברים לחיים" של עמותת עזר מציון. המחלקה קיימת שש שנים ועוסקת בשירות שינוע לחולים, בין אם שינוע של אנשים לבתי חולים ובין אם הבאת תרופות מבתי מרקחת לבתים של אנשים והנחתן מאחורי הדלת. "יש לנו קרוב ל־400 קבוצות וואטסאפ אזוריות בארץ ובעולם שאליהן נכנסות הפניות", הוא מספר. "המתנדבים רואים את הבקשה ומבצעים אותה.
בעזר מציון יש מעל 30 אלף מתנדבים בסך הכל. כשנכנסנו לקורונה היו ב'מחוברים לחיים' 12 אלף מתנדבים. מ־15 במרץ הצטרפו אלינו עוד 2,500 מתנדבים. אנשים מבינים: אם יש לי את האפשרות לתת, אני מעדיף להיות בצד של הנותנים ולא המקבלים".
"מאז שהחלה הקורונה, יש עלייה של 30% בפניות של מתנדבים", אומרת ספידה יום טוב, מנהלת גיוס משאבים ביד שרה. "פנו אלינו בעלי מקצוע שיש להם את הזמן וגם אנשים בחל"ת. מצד שני, יש לנו את האתגר המאוד גדול שמתנדבים מבוגרים לא יכולים להגיע כי הם נמצאים בקבוצת סיכון. לכן יש לנו צורך מאוד גדול במתנדבים. יש לנו מוקד מצוקה של יד שרה, שבו אנחנו מאוד זקוקים לרופאים, אחיות ופרמדיקים שיכולים לסייע, אפילו בזמינות טלפונית. יש לנו גם שירות 'יד ריבה' - ייעוץ משפטי לאנשים מבוגרים מצד עורכי דין שמלווים אותם בנושאי התעמרות בקשישים".
יום טוב מספרת שניכר כי בתקופה האחרונה מגיעים אליהם הרבה יותר אנשים צעירים להתנדב. "זה בכלל שינוי כללי־עולמי מבחינת התנדבות", היא אומרת. "אם פעם היו מגיעים אנשים שיצאו לפנסיה, אז היום גם צעירים בני 30־40 רוצים משהו לנשמה".
את העלייה במתנדבים היא מסבירה בכך ש"במקום שאנשים שפוטרו או נמצאים בחל"ת ישבו בבית ויהיו מתוסכלים, הם יכולים לקחת את התסכול הזה ולהציל חיים. כמו כן, את יכולה לראות גם אנשים צעירים, שהם עורכי דין ורופאים שעדיין עובדים, משלבים פתאום את הנתינה כחלק מהחיים שלהם. אנשים רוצים לסייע בעת משבר. בן אדם גם מבין שכשהוא נותן, הוא גם מקבל".
התרומות שולשו
להבדיל מעמותות וארגונים רבים הסובלים ממחסור בתרומות כספיות, יהודה משי זהב, יו"ר ארגון זק"א, מספר גם על גידול בתרומות בתקופה זו ("שילשנו את התרומות הכספיות") וגם על עלייה מטורפת במספר המתנדבים. "אנחנו עוסקים הרבה מאוד בשגרה בנושאים של קשישים, מטפלים כל שבוע בכארבעה מקרים של אנשים קשישים ועריריים שנמצאים במצב של איבוד צלם אנוש", הוא מספר. "עוד לפני הקורונה יצאנו בקמפיין גדול של 'שכן, שים לב אם אני חסר'. ואז הגיעה הקורונה. היינו בטוחים שהנושא של הקשישים יהיה על סדר היום ויהיו פחות אירועים, אבל התחילו לקפוץ לנו סיפורים מאוד קשים. אז יצאנו בעוד קמפיין, 'לא משאירים אותם לבד', כשהרעיון היה לחבר בין מתנדבים ומתנדבות לבין קשישים וגלמודים, כשכל מתנדב לוקח על עצמו לעשות שיחת טלפון לקשיש פעם ביום".
כמה מתנדבים גייסתם?
"את לא תאמיני, עם ישראל התגלה ביופיו. הצטרפו אלינו כ־32 אלף אנשים בעקבות הקמפיין, עד כדי כך שכבר לא היו לנו מספיק קשישים להעביר להם. ראינו שיש היענות מאוד גדולה, ואז אמרנו בוא נקים גם 'יחידת המתנדבים בע"מ'. אלה לא המתנדבים הרגילים של זק"א שמתעסקים בדברים הקשים, בגופות, אלא מתנדבים לצורך סיוע הומניטרי. פנינו לאותם 32 אלף שכבר הפכו עכשיו ל־37 אלף. היעד הוא 50 אלף מתנדבים שיהוו יחידת המתנדבים הלאומית הגדולה בישראל. כבר התחלנו לחלק אותם לקבוצות וואטסאפ לפי ערים, והם ידאגו לכל פנייה וקריאה, ולא רק של קשישים. אנחנו מחוברים לפיקוד העורף, למועצה הלאומית להתנדבות ולרווחה ברשויות וניתן מענה לכל פנייה".
איך אתה מסביר את רוח ההתנדבות?
"בעת צרה אנחנו מתחברים. כמו כן, אנשים מכירים את הפעילות שלנו ורוצים לתרום מזמנם ומכספם".