בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה לאחרונה רשות העתיקות ביחד עם בני נוער בסמוך לדימונה, לקראת הקמת שדה סולארי ובמימון חברת החשמל, התגלה אתר סיתות צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (תקופה פרהיסטורית שהתקיימה בין 250 ל-50 אלף שנים לפני זמננו).

ככל הנראה, בני האדם הקדמונים הגיעו לאתר הקטן בעקבות שפע של אבן צור טבעית, שממנה בחרו לסתת את הכלים שלהם. ייחודו של האתר מצוי בטכנולוגיית סיתות הצור שנמצאה בו, המכונה "לבלואה נוב"'. 

ברשות העתיקות ציינו, כי מקור הטכנולוגיה שנחשפה הוא באפריקה, ומחקרים מתחקים אחריה כדי להבין את נתיבי ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לשאר העולם, לפני כ-100 אלף שנים.

אתר החפירות הארכיאולוגיות בדימונה. (צילום: אמיל אלגם רשות העתיקות)

לדברי מנהלות החפירה, הפרה-הסטוריוניות טליה אבולפיא ומיה אורון מרשות העתיקות, מדובר בעדות הראשונה לתעשיית כלי הצור המכונה 'נובית' בחפירה ארכיאולוגית בארץ.

"תוצרי הסיתות נשארו במקום המקורי בו האדם ישב ויצר את הכלים. התעשייה מזוהה עם אוכלוסיות האדם המודרני שחיו במזרח אפריקה לפני 150-100 אלף שנה והיגרו משם לרחבי העולם", הן הסבירו. "בעשור האחרון התגלו בחצי האי ערב לא מעט אתרים נוביים. עובדה זו הובילה חוקרים רבים לטעון שהיציאה של האדם המודרני מאפריקה נעשתה דרך חצי האי ערב".

להערכתן, האתר מדימונה מייצג, ככל הנראה, את החדירה הצפונית ביותר של תעשיית כלי הצור הנובים משם, ובכך מסתמן נתיב ההגירה - מאפריקה לערב הסעודית, ומשם, אולי, לנגב.

כלי הצור העתיקים שנמצאו סמוך לדימונה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)כלי הצור העתיקים שנמצאו סמוך לדימונה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

מי שסייעו בחשיפת האתר המיוחד מתקופת האבן היו בני נוער תושבי העיר, שהגיעו לעבוד בחפירה כעבודת קיץ בתקופה המאתגרת של הקורונה.

לדברי סבטלנה טליס, ארכיאולוגית מחוז נגב צפוני ברשות העתיקות, דימונה היא אחד היישובים שנפגעו קשה בשלב השני של הקורונה, ועמדה על סף סגר. בני נוער מדימונה ניצלו את חופשת הקיץ לעבודה בחפירה, וחלקם אף סייעו לגילוי החשוב. 

אתר החפירות הארכיאולוגיות סמוך לדימונה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)אתר החפירות הארכיאולוגיות סמוך לדימונה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)