1945-2020: כלת פרס ישראל פרופסור רות גביזון נפטרה היום (שבת) בגיל 75. המשפטנית הבכירה הייתה נשיאת אגודת זכויות האזרח, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומייסדת מרכז מציל"ה למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית. היא זכתה בפרס ישראל בתחום המשפטים בשנת 2011. 

ב-2003 פרסמה, יחד עם הרב יעקב מדן, את אמנת גביזון-מדן, שהציגה מתווה להבנות בנושאי דת ומדינה שיהיו מוסכמות גם על דתיים וגם על חילונים. האמנה נגעה בתחומים רבים בהם חוק השבות, שבת, נישואין וגירושין, קבורה ומועצות דתיות.

היא הייתה מועמדת מספר פעמים לכהונת שופטת בבית המשפט העליון, אולם מינוייה נחסם על ידי נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק, שאף טען כי "היא באה עם אג'נדה, שאינה ראויה ומתאימה לבית המשפט העליון".

האגודה לזכויות האזרח, שגביזון הייתה נשיאתה בעבר, מסרה: "רותי היתה דמות מרכזית בעיצוב אופיה ודרכה של האגודה לזכויות האזרח החל מראשית שנות ה-80. השפעתה על שיח זכויות האדם בישראל בכלל ועל אופי הפעילות של האגודה בפרט היו משמעותיים מאוד". 

פרופסור רות גביזון (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
פרופסור רות גביזון (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני ספדה לה: "ענקית משפט, מורת דרך חכמה ומגדלור של צדק וערכים. חלקה עימי עד ימיה האחרונים את דאגתה העמוקה לזהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, פעלה לשמירה על האיזון בין ערכיה ומצאה את חוט הזהב, המכנה המשותף לחיבור בין החלקים השונים בחברה".

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד סיפר על המורשת העשירה שהותירה אחריה: "משפט אחד שכתבה על הרב מדן (איתו כתבה את אמנת גביזון - מדן) מספר עליה יותר מכל. 'שההבדלים החשובים לא יסכלו את יכולתנו לקדם את המשותף'".

רק לפני חודשים ספורים עלה שמה של המשפטנית המוערכת כמועמדת אפשרית לתפקיד שרת המשפטים בממשלת האחדות של הליכוד וכחול לבן. מעט לפני כן, בסוף 2019, פרסמה גביזון פוסט בפייסבוק, בו נאמר כי לדעתה אין מקום להתערבות מטעם בית המשפט בכל הנוגע להטלת מנדט להרכבת ממשלה על בנימין נתניהו לאחר הבחירות.

"בסוף החודש ישב בית המשפט העליון בהרכב שלושה שופטים לדון בעתירה המבקשת מהיועץ המשפטי ומבית המשפט לפסוק כי נתניהו - או מי שעומדים נגדו כתבי אישום בשחיתות ציבורית - אינו יכול לקבל מנדט להרכבת ממשלה, להרכיבה, או לכהן בממשלה". כתבה גביזון והוסיפה כי "הטענה היא כי החוק הקיים מבסס פסיקה כזו, וכי חיוני לפרש את החוק במועד על מנת שבוחרים ושחקנים פוליטיים יוכלו לכוון את צעדיהם על פי החוק".

בהמשך הפוסט, כתבה גביזון: "אני מזמינה את בית המשפט לפעול אחרת. אני מציעה כי הוא יודיע בבירור שהוא נמנע מרצון מן ההכרעה המשפטית בשל אי שפיטותה. אני מבקשת שלא יפסוק כי בשל שתיקת החוק או בשל הוראות המאפשרות לראש ממשלה תחת כתב אישום לכהן עד הרשעה חלוטה התמודדותו וכהונתו חוקיות. אני מבקשת גם שלא יפסוק כי יש איסור משפטי על התמודדות ועל כהונה. אלא שיאמר בפה מלא כי החוק הכתוב אינו חד-משמעי, וכי פרשנות מרחיבה של החוק כדי לענות על השאלה הזאת (שלעתים יכולה להיות מתבקשת) אינה בתחום סמכותו".

גביזון הוסיפה כי לטענתה "השאלה אם כתבי אישום בשחיתות פוסלים ראש ממשלה מלהמשיך לכהן או להיבחר מחדש ולהרכיב ממשלה חדשה - בייחוד כאשר כתבי האישום ברורים ומוצגים באופן מלא וגלוי בפני הבוחרים - היא שאלה שבהעדר חוק ברור צריכה לקבל מענה מציבור הבוחרים עצמו. זו כרגע אינה שאלה משפטית, אלא שאלה פוליטית כמעט טהורה. אין לשופטים כשירות מיוחדת לתת לה מענה שתהיה לו לגיטימציה ציבורית. בדמוקרטיה, ההכשר לפעילות השלטון מבוסס על המנדט שקיבלו מהבוחרים. השאלה איננה מה אומר החוק. החוק עמום. יש בו פנים לכאן ולכאן. לכן השאלה היא מי מחליט. לגבי זהות ראש הממשלה המיועד אין שום עדיפות לשופטים או משפטנים. המחליטים הם הבוחרים, מנהיגי הציבור, ונשיא המדינה שסמכותו להטיל את הרכבת הממשלה על פי החוק. אי הבהירות בחוק משמעה כי שיקול הדעת של כל אלה בהחלטתם למי להצביע, במי לתמוך ציבורית ועל מי להטיל את הרכבת הממשלה אינו מוכתב על ידי החוק".

"זה המצב המשפטי הקיים. וזו לפי דעתי חובתם של השופטים. הן כלפי שבועתם והן כרשות שלטונית הכרחית וחיונית בדמוקרטיה כמשטר של איזונים ובלמים" סיכמה המשפטנית הוותיקה בהודעה שפרסמה ברשת החברתית.