כלת פרס ישראל, פרופסור רות גביזון, שנפטרה היום (שבת) בגיל 75, הייתה מעמודי התווך של המשפט הישראלי והקדישה את חייה לזכויות האזרח ולדמוקרטיה. רבים ספדו לה והזכירו את הישגיה הרבים, את תרומתה למדינה ואת המורשת שהותירה אחריה.

ב-2003 פרסמה, יחד עם הרב יעקב מדן, את אמנת גביזון-מדן, שהציגה מתווה להבנות בנושאי דת ומדינה שיהיו מוסכמות גם על דתיים וגם על חילונים. האמנה נגעה בתחומים רבים בהם חוק השבות, שבת, נישואין וגירושין, קבורה ומועצות דתיות.

היא הייתה מועמדת מספר פעמים לכהונת שופטת בבית המשפט העליון, אולם מינוייה נחסם על ידי נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק, שאף טען כי "היא באה עם אג'נדה, שאינה ראויה ומתאימה לבית המשפט העליון".

פרופסור רות גביזון (צילום: מתניה טאוסיג, פלאש 90)פרופסור רות גביזון (צילום: מתניה טאוסיג, פלאש 90)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד לה: "קולה הייחודי של פרופ׳ גביזון נשמע באופן רם וברור, גם כשלא היה מקובל או בקונצנזוס. פעמים רבות היא סירבה לקבל את הנחות העבודה המשפטיות המקובלות והובילה עמדות עצמאיות, אמיצות ופורצות דרך שאיתגרו את השיח המשפטי וישאירו את חותמם לשנים ארוכות. יהי זכרה ברוך".

נשיא המדינה רובי ריבלין כתב: "רות גביזון המשפטנית המבריקה הלכה מאתנו. מחשבתה החריפה והמורכבת לא אפשרה לאיש לתייג אותה ותפיסתה היתה תמיד צלולה כבדולח, בהירה וברורה. במעשיה ובמילותיה הקדישה את חייה ל-ו׳ החיבור של ישראל כיהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית בנשימה אחת. קולה שנגרע מאתנו כחברה וכמדינה יחסר לנו מאוד".

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ מסר: "פרופ' רות גביזון היתה ענקית בעולם המשפט וגם בעולם הערכים והתרומה לחברה הישראלית. לצד היותה לוחמת שוויון, הערכתי את היותה אדם מעשי. בפרק הסיכום לאמנת "גביזון מדן" כתבה: "דו קיום בהסכמה עדיף על חיים של מאבק בלתי פוסק לחיים ולמוות". ראוי לנו שנאמץ מורשת זו. יהי זכרה ברוך". 

פרופ' רות גביזון (צילום: פלאש 90)פרופ' רות גביזון (צילום: פלאש 90)

האגודה לזכויות האזרח, שגביזון הייתה נשיאתה בעבר, ספדה לה: "רותי היתה דמות מרכזית בעיצוב אופיה ודרכה של האגודה לזכויות האזרח החל מראשית שנות ה-80. השפעתה על שיח זכויות האדם בישראל בכלל ועל אופי הפעילות של האגודה בפרט היו משמעותיים מאוד". 

האוניברסיטה העברית מסרה: "רות גביזון הייתה עולם ומלואו, עושר מרתק של רעיונות ופעילויות. היא לא היססה לנקוט עמדה בסוגיות השונות, להפשיל שרוולים ולפעול בזירה החברתית-ציבורית. היא מופת לחוקרת ולמורה מעולה, שהצטיינה באומץ לב ציבורי יוצא דופן".

הרשות השופטת: "לאורך שנים רבות השמיעה פרופסור גביזון קול מקורי, צלול וייחודי והרימה תרומה כבירה למשפט הישראלי ולחברה הישראלית באקדמיה ומחוצה לה. הגותה המעמיקה ומחקריה החשובים נשארים עימנו וימשיכו ללוות אותנו ולשמש לנו מקור השראה. יהי זכרה ברוך".

המכון הישראלי לדמוקרטיה: "פרופ׳ גביזון הייתה עמיתה בכירה במכון וכתבה בו מספר מחקרים חשובים. היא אף הייתה שותפה ליוזמות מרכזיות בהן השתתף המכון, שנועדו לעצב מחדש את אבני היסוד של החברה הישראלית, ובראשן אמנת גביזון-מדן. פרופ׳ גביזון התבלטה מאד בחשיבתה המקורית, יכולותיה האנליטיות יוצאות הדופן, בהירות מחשבתה, כושר ההתנסחות המיוחד שלה ואומץ ליבה הרב".

"היא הייתה מחויבת כל כולה לחברה בישראל ולקידום ערכים של אמת, צדק ופיוס, אך גם לשיח של איזונים בין ערכים מתנגשים, כמו גם לקידום הרעיון של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תוך המשך פיתוח הרעיון הציוני ברוח ליברלית. אין ספק שפרופ' גביזון תחסר מאד לציבוריות ולדמוקרטיה הישראלית".

פרופסור רות גביזון (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)פרופסור רות גביזון (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני ספדה לה: "ענקית משפט, מורת דרך חכמה ומגדלור של צדק וערכים. חלקה עימי עד ימיה האחרונים את דאגתה העמוקה לזהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, פעלה לשמירה על האיזון בין ערכיה ומצאה את חוט הזהב, המכנה המשותף לחיבור בין החלקים השונים בחברה".

השר לביטחון פנים אמיר אוחנה כתב: "ישראל איבדה היום את אחת מטובות בנותיה. פרסיה, מאמריה ותאריה הרבים של פרופ' רות גביזון מעידים על החותם שהותירה על עולם המשפט. כמי שקרא בשקיקה מכתביה במהלך לימודי המשפטים, שמחתי על הזכות להכיר את האדם החכם, הצנוע והמעניין שהייתה, בכהונתי כיו"ר ועדת חוק הלאום. יהי זכרה ברוך".

שר החינוך יואב גלנט ספד: "פרופ׳ גביזון, מהבכירות במשפטני ישראל, הקדישה את חייה למען מדינת ישראל - זכויות האזרח, הסדרת יחסי דת ומדינה ועוד. לפני כשבוע התייעצתי עימה בנושא פרס ישראל, לא ידעתי שזו תהיה שיחתנו האחרונה".

שר הבריאות יולי אדלשטיין: "פרופ' רות גביזון היתה קול שפוי במערכת המשפט. התנגדה להפיכה השיפוטית עוד לפני שהדבר היה פופולרי. הקדישה את חייה לפיוס בין המחנות ויצרה עם הרב מדן את אמנת גביזון-מדן שעקרונותיה צריכים להיות נר לרגלינו גם כעת. נפגשה איתי לפני חודשים ספורים בקריאה משותפת לממשלת אחדות. זו צוואתה".

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד סיפר על המורשת העשירה שהותירה אחריה: "משפט אחד שכתבה על הרב מדן (איתו כתבה את אמנת גביזון - מדן) מספר עליה יותר מכל. 'שההבדלים החשובים לא יסכלו את יכולתנו לקדם את המשותף'".

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן כתב: "פרופ' רות גביזון הייתה אישה פורצת דרך, מומחית למשפט ובעלת חזון. ‏אמנת גביזון-מדן אותה כתבה עם הרב מדן יבדל"א, הקוראת להידברות ושוללת כל כפייה והחלטות חד-צדדיות בנושאי דת ומדינה, צריכה לשמש לנו אבן דרך".

פרופ' רות גביזון (צילום: פלאש 90)פרופ' רות גביזון (צילום: פלאש 90)

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ אמר: "תנחומים למשפחת גביזון על פטירתה של פרופ' רות גביזון, כלת פרס ישראל ומראשוני חברי האגודה לזכויות אזרח, שעד יומה האחרון הקדישה את חייה לנושא זה. לא ימין או שמאל, לא דתיים או חילוניים, לא ערבים או יהודים עמדו לנגד עיניה אלא רק עקרון זכויותיו של האדם הבודד או הקבוצה. מותה הוא אבידה גדולה לכולנו. יהי זכרה ברוך".

שר המשפטים אבי ניסנקורן סיפר כי נפגש עם גביזון טרם כניסתו לתפקיד. "לפני כמה שבועות נפגשנו וזכיתי לקבל כמה עצות מהאישה המבריקה הזו,  מהמרשימות והמשפיעות בתחום המשפט והחברה בישראל. היא היתה חדה כתמיד. הגותה פורצת הדרך, עמידתה על זכויות האזרח ונכונותה להתמודד עם המרכיבים של הישראליות ישארו איתנו".

שר הרווחה איציק שמולי כתב: "לא רק ענקית משפט וערכים, אלא שסימלה את הסיכוי לחיות כאן כחברה מאוחדת אך מרובת פנים. חכמתה חיברה באמנות בין ישראל היהודית והדמוקרטית; התעקשותה על המאחד ולא על המפריד איפשרו לה, היכן שכשלו רבים, לבנות גשרים במקום חומות בתוך החברה הישראלית".

ח"כ מרב מיכאלי סיפרה על חברותן וכתבה: "רות הייתה יחידה ומיוחדת. עולם של ידע וחוכמה, של מתינות ושיקול דעת. מחויבת למדינת ישראל בכל עצם מעצמותיה, ודואגת לגורל המדינה וזהותה כמו שדואגות לאדם קרוב. זכיתי שהיא תהיה לי לא רק כתובת לסיעור מוחות וחידוד המחשבה, אלא חברה ממש. איזה אבדן גדול".

ח"כ בוגי יעלון כתב: "לכתה של כלת פרס ישראל, הפרופ' רות גביזון, הוא אבידה לעולם המשפט ולחברה הישראלית. גביזון, שהקדישה את חייה למשפט החוקתי וזכויות האדם, היתה קול חשוב במאבק לביצור מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לקידום ההידברות בין חלקיה השונים של החברה הישראלית, ולחיזוק היסודות הדמוקרטיים במדינה. יהי זכרה ברוך".

פרופסור רות גביזון (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)פרופסור רות גביזון (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי ספד: "רות גביזון היתה משפטנית חדה, מדויקת ונטולת פשרות. היא לא פסקה מלהביע את דעותיה גם כשהיתה במיעוט מוחלט, והצליחה להעלות שאלות חשובות וערכיות על סדר היום. תודה לך שניסית לעשות את ישראל מקום הוגן, צודק ומוסרי יותר".

ראש המוסד לשעבר, אלוף (מיל') דני יתום כתב: "כבה אורה של משפטנית דגולה. אור שהעיז להטיל זרקור בצבעים שונים, מאתגרים ולעיתים מעוררי מחלוקת. רות גביזון ניצבה איתנה מול רוחות וסערות, בוערת באג'נדה שאולי חסמה את דרכה לקצה הפירמידה, אך פתחה לה צוהר בקרב קהלים גדולים".

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ספדה: "כלת פרס ישראל, פרופ' רות גביזון, הייתה אישה מבריקה, עם אג’נדה, שדאגה לשים דגש על המשותף ולא על המפריד. דעתה תמיד הייתה חשובה, מנומקת ומאוד מוערכת משמאל ומימין. כל שר משפטים נהג להתייעץ עם רות ללא תלות באידיאולוגיה שקידם. בתפיסותיה המנומקות כדבעי, גילמה את כיבוד הרעיון הדמוקרטי של הפרדת רשויות וסברה שבית המשפט אינו אמור להתערב בסוגיות פוליטיות וכי לא הכל שפיט".

יו"ר ימינה נפתלי בנט: "לאורך חייה של רות גביזון, היא לא היססה להביע את עמדותיה באומץ לב, על אף ששילמה מחירים על כך. אשה חזקה זו תחסר למדינת ישראל. גביזון היתה משפטנית אדירה שהאמינה בשכל הישר, בחיבור למציאות החיים, בגישור בין חלקי החברה, באהבת המדינה ובמגבלות הכוח של הרשות השופטת. יהי זכרה ברוך".

ח"כ גדעון סער כתב: "פרופ׳ רות גביזון היתה אינטלקטואלית אמיתית, מקורית, המצויידת בפתיחות מחשבתית. היא הבינה לעומק את חשיבות הפשרה כדי לאפשר לכולנו לחיות כאן יחד, מתוך תחושת שייכות ובניית עתיד משותף. אמנת גביזון-מדן היתה דוגמא אופיינית לגישתה זו. היא תחסר בחברה ובאווירה בה הקיטוב מתחזק. יהי זיכרה ברוך".

השר צחי הנגבי כתב: "על אף גישתה הליברלית המובהקת, בשיחותינו בשנה האחרונה הביעה תמיכה גורפת ברעיון ממשלת האחדות, ודאגה גוברת מהמהלך המשפטי בעניינו של ראש הממשלה".

גם תלמידים רבים של גביזון ספדו לה וסיפרו כיצד הייתה כמרצה למשפט.