עבודות ההקמה של הקו האדום של הרכבת הקלה צוברות תאוצה. "רואים את האור בקצה המנהרה", אומר מנכ"ל נת"ע חיים גליק. בשל משבר הקורונה, מחודש פברואר לא הגיעו לארץ עובדים נוספים מסין, שהיו דרושים לביצוע חלק מהעבודות, וגם בהגעת הציוד חל עיכוב של כארבעה חודשים. 92 עובדים סינים, המופקדים על עבודות התקנת המערכות בתחנות ובמנהרות, הגיעו לארץ לפני כשלושה שבועות בטיסה מיוחדת מסין שארגן התאגיד הסיני CRTG, האחראי לחלק מהעבודות, בהן התקנת מערכות החשמל, התקשורת והאיתות. לאחר שבועיים שבהם שהו בבידוד הם החלו לעבוד באתרים.
"עדיין חסרים לנו עובדים מסין, ובאוקטובר אמורים להגיע 200־300 עובדים נוספים", מבהיר גליק. "מדי יום עומלים כ־1,750 עובדים ישראלים וסינים על פרויקט הקו האדום, גם בשעות הלילה, ואנחנו רואים האצה בעבודות", אומר גליק, "העבודה היא סביב השעון".
מתוך עשר תחנות תת־קרקעיות, שתיים מצויות בשלבים המתקדמים ביותר של העבודות: תחנת אלנבי, שלדברי גליק השטח העילי בתחומה יוחזר לציבור כבר בחודש נובמבר; ותחנת אם המושבות הסמוכה לכביש 4, שבה ייעשו נסיעות המבחן הראשונות של קרונות הרכבת הקלה, לפי התחזית, בעוד כתשעה חודשים. "נסיעות המבחן יתמקדו תחילה בתוואי המזרחי", מספר גליק.
"נחפרה עיר תת־קרקעית מתחת לתל אביב ולציר ז'בוטינסקי ברמת גן ובבני ברק. כל תחנה היא כמו אצטדיון תת־קרקעי", מספר גליק, "זה הפרויקט ההנדסי הגדול והמורכב ביותר שנעשה במדינת ישראל, והוא ספינת הדגל שלנו, המסמלת את תחילת המהפכה התחבורתית. אני מאמין שכאשר יושלמו כל קווי הרכבת הקלה והמטרו, לרבים לא יהיה צורך לנסוע בכלי רכב פרטיים. תהיה להם חלופה מצוינת".
תוואי הקו האדום של הרכבת הקלה, שאורכו 24 ק"מ, יהיה עילי בפתח תקווה ותת־קרקעי בהמשך, לאורך רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק וברמת גן וכן במרכז תל אביב. ביפו ובבת ים התוואי שב להיות עילי. בתחנת קרליבך גם יהיה מעבר בין הקו האדום לקו הירוק המתוכנן.
גליק מעריך שקרוב ל־75 מיליון נוסעים בשנה ישתמשו בקו האדום. עם תחילת העבודות, באוגוסט 2015, הצפי של נת"ע היה שהקו האדום יפעל החל מאוקטובר 2021, אבל לאחרונה הודיעה החברה שהקו יתחיל לפעול רק בנובמבר 2022. בעקבות העיכובים בלוחות הזמנים, גם העלות של הפרויקט התייקרה ביותר ממיליארד שקל והיא מוערכת כעת בכ־18 מיליארדי שקלים.
לא רק משבר הקורונה גרם לאיחור בהפעלת הקו האדום. מתברר שחלו עיכובים גם במכרזי המערכות, מאחר שהאומדנים הראשוניים של נת"ע היו נמוכים בצורה ניכרת בהשוואה להצעות שהוגשו, והיה צורך בהליכי מכרז חדשים וממושכים. בנת"ע גם היה זעזוע ניהולי - המנכ"ל הקודם יהודה בר־און פרש לפני כשנה מהחברה ויחד איתו פרשו בכירים נוספים.
גליק (64), שכיהן בעבר בין היתר כמנכ"ל עיריית ראשון לציון, כמנכ"ל אוניברסיטת בר אילן וכסגן נציב שב"ס, נכנס לתפקידו לפני כעשרה חודשים.
העיכוב בעבודות גם הביא להפקת לקחים ראשונה בנת"ע: "העבודות של הקו הירוק והקו הסגול ייעשו לאחר שלבי העתקת התשתיות ובניית השלד בידי גורם אחד. כיום העבודות נעשות בידי חברות שונות, ולעתים נוצרו עיכובים בשל הקושי שלהן לתאם ביניהן. חשוב שגורם אחד יהיה אחראי על הכל", מסביר גליק.
אורכו של הקו הירוק יהיה 39 ק"מ, מהם כאבעה ק"מ וחצי תת־קרקעיים לאורך רחוב אבן גבירול בתל אביב. הקו, שיכלול 63 תחנות יעבור בארבע רשויות - ראשון לציון, חולון, תל אביב והרצליה. הצפי הוא שהקו - שאמור לשחרר את הפקקים לתל אביב מדרום ומצפון ויכלול 63 תחנות, מהן ארבע תת־קרקעיות - ישמש מדי יום כ־180 אלף נוסעים. לפי התכונית, הקו יתחיל לפעול בשנת 2027.
הקו הסגול, שאורכו 27 ק"מ ומטרתו לשחרר את הפקקים לתל אביב ממזרח, ייסע בין יישובי בקעת אונו, בית החולים שיבא בתל השומר, דרך אלוף שדה ודרך השלום ברמת גן ובגבעתיים, דרום תל אביב, התחנה המרכזית ורחוב אלנבי - עד לתחנת סבידור.
התרעות פיקוד העורף