גם נגיף הקורונה לא גרם למארגני מסיבות הטבע לחדול מפעילותם: בחודשים האחרונים עלו לכותרות שלל דיווחים על מסיבות מחתרתיות ועל מאבקה של המשטרה בהן. מותו לאחרונה של אריאל צפריר בן ה־19 מברקן במסיבת טבע באזור נחל פורה בדרום הארץ הציפה מחדש את התופעה, שכאמור מתקיימת למרות המגיפה.

“הקורונה חיסלה את המסיבות המאושרות, כך שלא נותרה שום ברירה אלא לקיים מסיבות מחתרתיות ולא חוקיות”, מספר מ’ מתל אביב, שמארגן מסיבות טבע, “גם התדירות השתנתה, מאז פרוץ הקורונה יש ירידה של 70% בכמות המסיבות שמתקיימות. אם בשגרה בסוף שבוע אחד היו לך יותר מעשר מסיבות במקביל בכל רחבי הארץ, בתקופה הזאת יש גג שתי מסיבות בסוף שבוע”.

מסיבת טבע בחורשה הסמוכה למודיעין בניגוד להנחיות משרד הבריאות (קרדיט: דוברות המשטרה)

“הירידה בכמות המסיבות היא כי אנשים מפחדים לקיים מסיבות מתוך חשש ואחריות כלפי המשתתפים”, מסביר ש’, מארגן מסיבות באזור המרכז, “יש כמובן גם יותר חשאיות מן הסתם בגלל הקורונה”.

מנגנון החשאיות הוא קריטי לקיומן של המסיבות הללו בתקופת הקורונה. “בדרך כלל מפרסמים את המסיבות האלה בקבוצות סגורות בפייסבוק, ולעתים באינסטגרם”, מספר מ’, “כחצי שעה לפני האירוע מתפרסם בקבוצה מספר טלפון, שהוא לרוב לא של אדם פרטי, וכשאתה מחייג, אתה שומע הודעה קולית שמסבירה לך בדיוק לאן לנסוע. אם תחייג ביום שלמחרת למספר הזה, לא תשמע כלום, כדי שהמשטרה לא תעלה על זה”.

כשאתה מגיע למסיבה, אתה לא מעלה סטורי או צילומים משם?
“ממש לא, הכל נעשה בחשאיות. יש קוד כזה. אף אחד לא באמת רוצה שהמשטרה תבוא. בזמן הקורונה יש חשאיות יותר כבדה. במסיבה יש בין 100 ל־500 איש, ולעתים גם 700. אף אחד לא בא עם מסיכה ואיש לא שומר על ההנחיות, למי אכפת מזה? זה עולם אחר שאין בו קורונה. עובדה שעד היום אף אחד לא יודע איפה בדיוק התקיימה המסיבה שצפריר ז”ל נפטר בה, אלא רק מיקום כללי. אם זאת הייתה מסיבה מאושרת, כנראה לא היה קורה לו כלום כי היו משטרה ואמבולנסים”.

אריאל צפריר (צילום: צילום מסך מתוך הפייסבוק)אריאל צפריר (צילום: צילום מסך מתוך הפייסבוק)

"לא קטע חומרי"

צפריר, שמת במסיבה בשמורת פורה בנגב, התמוטט ככל הנראה לאחר שסבל ממכת חום. מהחקירה עלה כי בשעות המוקדמות של הבוקר הוא לא חש בטוב, אך על פי החשד, איש מחבריו או ממארגני המסיבה לא הזעיק עזרה או פינה אותו. כך, לאחר כשש שעות דיווחו חבריו של צפריר על מצבו הקשה. המשטרה מצדה, שקיבלה דיווח על המסיבה, התקשתה לאתר אותה זמן רב.

באוגוסט 2017 עלו מסיבות הטבע לכותרות, שוב בנסיבות טרגיות, כשטוהר דוד, חיילת בת 19, השתתפה במסיבה בדרום הארץ, התמוטטה ומתה. במשך שעות היא שכבה מחוסרת הכרה במתחם האירוע בעוד המסיבה המשיכה כרגיל, ופינויה הרפואי התעכב.

"חלק ממי שנמצא במסיבות האלה הוא לא ב־100% שלו. אנשים בסטלה או שיכורים", טוען מ', "אם מישהו לא מרגיש טוב, החברים שלו לא מדווחים למארגן המסיבה, אלא לוקחים אותו לאוטו כדי שישכב שם שעתיים וזהו. אין להם חשק להרוס את ההנאה של המסיבה שלהם ולהתחיל לקחת אותו לבית חולים. זה גם מה שיכול לגרום למוות במסיבות כאלה כי ברגע שאתה לא מרגיש טוב ומשכיבים אותך בתוך אוטו סגור ב־40 מעלות חום בחוץ, אתה מתייבש ומתבשל. חשוב להבהיר שלמארגנים אין שום כוונה לגרום לאסון, ואם הם יודעים, הם בטוח יעזרו ויפנו את הבן אדם לבית החולים, אבל זה לא משהו שהוא תמיד בפיקוח או באשמה שלהם".

לפי ת’, שמשתתפת במסיבות טבע גם בתקופת הקורונה, סצנת מסיבות הטבע ספגה מכה קשה בגל הראשון של המגיפה. “בפורים האחרון היו הפקות גדולות של מסיבות טבע שכשלו בגלל הקורונה כי אנשים פחדו והיה בלגן”, היא מספרת, “היו כמה מסיבות גדולות בארבעת החודשים האחרונים, למשל בירושלים, אבל הכמות בהחלט ירדה. אני לא דואגת, ההפקות האלה ימשיכו לקרות ולהתקיים, עם או בלי קורונה, עם אישור או בלי אישור המשטרה ועם או בלי הסכמת הקונצנזוס. המארגנים הם לוחמי חופש, והם ימשיכו לארגן מסיבות כאלה כי הם מאמינים בזה. זה פחות קטע חומרי”.

את לא חוששת להידבק בקורונה במסיבה כזאת?
“במסיבות טבע אתה נמצא במרחב פתוח, ויש רווח בין אדם לאדם. כל אחד נמצא בבועה שלו ומפרק את האנרגיה שלו. זה לא כמו במסיבות המחתרת שנערכות בבתים, שם יש צפיפות גדולה”.

צעירה במסיבת טבע (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אורן נחשון, פלאש 90)צעירה במסיבת טבע (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אורן נחשון, פלאש 90)

“יש שינוי גדול בתקופת הקורונה, גם בטיב המסיבות וגם בכמות שלהן”, טוענת א’, המבלה במסיבות מחתרתיות גם בתקופת הקורונה, “אם יש מסיבה, מגבילים את כמות המבלים ומקפידים על שמירת מרחק, שזה לא מובן מאליו. במסיבות שהייתי בהן שמרו על ההנחיות, חולקו בכניסות מסיכות והקפידו על שמירת מרחק. מובן שהיו כמה אנשים שהורידו את המסיכות בשטח המסיבה, אך היו מעטים שעשו זאת, והעירו להם על כך. המסיבה האחרונה שהייתי בה הייתה מצומצמת, כ־50 אנשים, שרובם היו עם מסיכות ואלה שלא - תפסו פינה שקטה רחוק מהשאר”.

גם נ’, שהשתתפה בחודש שעבר במסיבת טבע בצפון, אינה חוששת להידבק בקורונה במסיבה. “המסיבה התקיימה במטע באזור הצפון, והגענו לשם עשרה אנשים דרך חבר שהיה מעורב בארגון”, היא מספרת. והיינו לאורך כל הזמן רק החבורה שלנו. היו שם בערך 200 משתתפים שהגיעו בקבוצות, כשנשמר מרחק בין אדם לאדם. זה היה מרחב פתוח ומסודר: היה אוכל, היו מקלחות ושירותים, והעיקר באירוע הייתה המוזיקה. כשהגענו ביקשו מאיתנו לא להעלות סרטונים לסטורי ולא לצלם, אלא לשמור על חשאיות. הכל הלך בכיף: האווירה הייתה טובה ואנשים לא איבדו שליטה. לדעתי כל אחד צריך להפעיל אחריות ושיקול דעת  כשהוא הולך למסיבות כאלה”.

מסיבת טבע (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: יהודה לחיאני)מסיבת טבע (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: יהודה לחיאני)

אות קלון

מסיבות הטבע הגיעו לישראל בסוף שנות ה־90 ונקשרו בעיקר לסצנת מוזיקת הטראנס. לרוב השתתפו בהן חובבי המוזיקה שחיפשו מקום לרקוד, להשתחרר וגם לצרוך אלכוהול וסמים. כיום הן מתחלקות לשני סוגים: אלו המאושרות בידי המשטרה, שנערכות בעיקר במקומות בולטים ומבוקרים, בנוכחות המשטרה וכוחות מד”א, וכאמור, בתקופת הקורונה פעילותן אסורה; והמסיבות המחתרתיות, שנערכות מתחת לאפה של המשטרה במעטה של חשאיות.

“העלות משתנה בין מסיבות טבע מחתרתיות לבין מסיבות מאושרות”, מספר מ’, “מסיבות טבע מחתרתיות עולות בדרך כלל 50־100 שקלים כי הן נערכות בטבע ללא תנאים מיוחדים, ואילו מסיבות מאושרות יכולות לעלות גם 400 שקל לכרטיס כי זה נערך בפארק עם אבטחה משטרתית ושירותים”.

“בטבע אתה תראה אנשים שנמצאים במלוא הדרם, ופשוט באים לשחרר אנרגיה ולהיות טובים אחד לשני”, מסכמת ת’. “אפילו שיש על מסיבות הטבע אות קלון בגלל הסמים, הן הדבר הכי אותנטי של התארגנות כי מדובר בסופו של דבר בקומץ של אנשים שבאים ליהנות ממוזיקה יחד ולחוות את האווירה. אין בכך כל פסול”.