"לפני כשש שנים ביקרתי באוניברסיטת בן־גוריון ונודע לי שרק אחוז אחד מכיתות הבוגרים לכל אורך השנים נשאר להתגורר ולעבוד בנגב", מספר איש העסקים והפילנתרופ רון לאודר, שהסכים להתראיין במיוחד ל"מעריב" לכבוד ראש השנה. "הבנתי שהסיבה לעזיבתם של הצעירים היא העובדה שהם לא הצליחו למצוא משרות מתאימות בנגב ושהמצב הזה חייב להשתנות. מנגד, ראיתי שישנן כ־400 חברות בינוניות וגדולות הפועלות באזור, ושאלתי את עצמי כיצד זה ייתכן שעדיין צעירים לא מוצאים שם את עתידם? הבנו שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם הבעיה היא על ידי הקמת מרכז תעסוקה שבו כל אחת מהחברות הללו תוכל למצוא את האנשים הנכונים עבורה, ובו כל אחד מהסטודנטים יוכל למצוא ולקבל הכוונה לעבודה המתאימה עבורו". 

רון לאודר והמרכז בב''ש (צילום: נועה גרייבסקי)רון לאודר והמרכז בב''ש (צילום: נועה גרייבסקי)

כך נולד הרעיון להקמת מרכז התעסוקה של לאודר בנגב, שהוקם בשיתוף עם אוניברסיטת בן־גוריון וארגון JNF ארצות הברית. המרכז משמש בשנים האחרונות כמגדלור של תקווה והזדמנויות עבור הסטודנטים מאוניברסיטת בן־גוריון בפרט ומבאר שבע והאזור בכלל, למציאת תעסוקה באזור מגוריהם. פתיחת המרכז מהווה אבן דרך חשובה בפיתוח הנגב, ותפקידו להעניק הכוונה מקצועית, פתרונות תעסוקה ויצירת מקומות עבודה על מנת להשאיר את הצעירים שמחפשים משרות מאתגרות ואפשרויות קידום, בנגב, שבו הם גם יבנו את עתידם.

JNF, בראשותו של ראסל רובינסון (לאודר עצמו משמש כנשיא הקרן - ט"ל), היא אחת הקרנות היהודיות הגדולות בארצות הברית. הקרן משקיעה מאות מיליוני דולרים במגוון תחומים בישראל כדי לשפר את איכות החיים ולהביא אוכלוסיות לנגב ולגליל.

"בחמש השנים האחרונות גרמנו להעסקתם של סטודנטים רבים שלעולם לא היו חושבים להישאר באזור", מוסיף לאודר. "לפי מיטב הבנתי, הם מאוד מאושרים, עובדים, מגדלים את משפחותיהם ותורמים לחזון בניית הנגב". 

בקרוב תחנוך את ביתך החדש בבאר שבע. למה דווקא שם?
"קראתי כמה ביוגרפיות על בן־גוריון והוקסמתי ממה שהוא אמר על הנגב, ובכל פעם שהגעתי לשם חשבתי על בן־גוריון. האיש הזה חלם חלום והגשים אותו. כמו כן, הייתה לי הזדמנות לבקר ברבים מהמקומות השונים המקראיים בנגב יחד עם אריק שרון ז"ל, כשלא היה בתפקיד, ולמדתי הרבה על המקום. במהלך בניית מרכז התעסוקה ביליתי הרבה בבאר שבע. יום אחד במהלך שיטוטיי ראיתי בית יפה למכירה, והבנתי שזה מקום שאני באמת יכול לגור בו ולארגן מפגשים והרצאות. אני מאוד אוהב את העיר ובמיוחד את העיר העתיקה, בעיניי באר שבע היא נקודת מפגש מרכזית וחיונית".  

מלבד ההשקעות יוצאות הדופן שלך והבית החדש בבאר שבע, אילו עוד תקוות וחזון יש לך לעתיד הנגב?
"כולי תקווה שהנגב יהפוך למרכז עבור צעירים שיבואו להתגורר שם. שאיפתי היא שמשפחות וצעירים שאינם יכולים להרשות לעצמם לגור בירושלים או בתל אביב, יבינו שבאר שבע היא אלטרנטיבה נהדרת עבורם. אני מביט על הנגב כעל מקום אפשרי לקידום הטכנולוגיה והעסקים, ובחזוני אני בהחלט יכול לראות את האזור מתפתח בדיוק כשם שקרה באריזונה, שבה ביקרתי לפני זמן מה, נדהמתי מכמות התעשייה, העבודה והצמיחה המתרחשת שם".

באר שבע (צילום: יאסר עוקבי)באר שבע (צילום: יאסר עוקבי)

לאור ההצלחות שתיארת לעיל, האם בכוונתך להרחיב את השקעותיך גם לחלקים אחרים בישראל?
“אחרי סיפור ההצלחה של הנגב נסעתי עם נכדיי צפונה לאזור הגליל. תוך כדי נסיעה והתבוננות סביב הבנתי את הדמיון הגדול בין שני האזורים, בין הגליל לנגב, ובעיקר את הדמיון בין ההזדמנויות שיש לאנשים להתפתח, לפרוח ולהתקדם. גם לי היה פעם מפעל קטן, ואני מבין עד כמה קשה להשיג תעסוקה הולמת באזור מרוחק מהמרכז. מנגד, הבנתי שברגע שאנשים ראו שיש להם הזדמנות למצוא עבודה ולהתקדם - הם הגיעו. לכן אנו מעוניינים לפתוח מרכז תעסוקה שני באזור הצפון, אני מאמין שהוא יזכה לאותה מידת הצלחה של מרכז התעסוקה בנגב". 

העתיד נמצא בחינוך

אחד הנושאים הטורדים את מנוחתו של לאודר בשנים האחרונות הוא המחסור בחינוך יהודי ואחוזי ההתבוללות הגדולים בקרב צעירים יהודים ברחבי העולם. "אין צל של ספק שהכל שאלה של חינוך. החינוך היהודי הוא העתיד שלנו", אומר לאודר.

כנשיא הקונגרס היהודי העולמי, האם יש לך חשש שהדור הצעיר ביהדות התפוצות לא יזדהה עם ישראל, יבקר בה או ישקיע בפילנתרופיה?
“אין ספק שלדור הצעיר, הדור השלישי והרביעי לשואה, יש יחס שונה לגמרי ליהדות מאשר זה של הסבים והסבתות שלהם ולעתים אף ביחס להוריהם, מכיוון שישראל היא כבר לא חלק ממאבק. הדור הצעיר לא בקיא בבעיות שנתקלו בהן יהודי ברית המועצות, יהודי מזרח אירופה, הם מעולם לא באמת ידעו מה קרה בשואה, מכיוון שהם לא למדו זאת. ההתבוללות היא גדולה, כמות הצעירים היהודים שמתחתנים עם לא יהודים היא עצומה, יותר ויותר צעירים אינם מגדלים את ילדיהם על פי המסורת היהודית, וזה מדאיג אותי באופן אישי. 

הבנתי שאנחנו חייבים ללמד את הדור הצעיר שלנו מה זה להיות יהודים, איך זה להיות יהודים, ועבורי הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות חינוך. הקמתי ואני ממשיך להקים בתי ספר, וכעת ישנם יותר מ־100 בתי ספר יהודיים חדשים בארצות הברית המיועדים בדיוק לכך, ללמד את הדור הבא מה זה להיות יהודים, מה המשמעות של להיות יהודי". 

נסה לשתף אותנו, מה לדעתך סדר היום של העולם היהודי בשנת 2021? איך גורמים לאנשים להיות ערבים זה לזה ולשמר את הזהות היהודית?
“צריכים ללמוד ולהבין שאנחנו עם אחד. אין הבדל בין חילונים לאורתודוקסים. היטלר לא הבחין בין יהודי חילוני לבין יהודי אורתודוקסי, לכן אחד הדברים החשובים הוא לזכור שבין שאנחנו שמרנים ובין שליברליים - כולנו יהודים, כולנו עם אחד, ואנחנו צריכים להתחיל להתנהג כך, כמו עם אחד. 

כמו כן, אין הבדל בין אורתודוקסים לרפורמים, כולם זהים, כולנו מתפללים לאותו האלוהים, לכולנו יש הרקע הדומה בתוכנו. ברגע שנשכיל לעשות זאת, להבין שאנחנו מקשה אחת, ולעזור זה לזה, זו תהיה תחילתה של צמיחה מחודשת עבור כולנו, זו תהיה ישועתו של העולם היהודי, שיהפוך שוב לארגון חזק ועוצמתי ובו אנשים איתנים".

בעבר עסקת רבות בקידום השלום במזרח התיכון. ויתרת?
"לא רק שלא ויתרתי, אני אופטימי יותר בכל יום. מה שקרה לאחרונה בין ישראל לאיחוד האמירויות כל כך חשוב ומשמעותי בעיניי. שוחחתי עם אנשים במדינות רבות אחרות שמביטות על הסכם השלום עם איחוד האמירויות ובחריין בעין בוחנת, והם מבינים שאם באיחוד עשו זאת אזי גם הם יכולים. עדיין נדרשים אומץ לב ותעוזה רבים כדי לעשות זאת במדינות מסוימות. הרי בחלקן, המשמעות היא לצאת נגד אמונות ישנות. 

אני מאמין שלאט אבל בטוח זה בסופו של דבר יקרה, בדיוק כפי שזה קרה עם איחוד האמירויות. אני מאמין בכך, מכיוון שמצרים בזמנו עזרה לירדן להשיג שלום עם ישראל. אני מאמין שאיחוד האמירויות בסופו של דבר תדרבן מדינות אחרות לעשות שלום עם ישראל, וברגע שלישראל יהיה שלום עם שכנותיה, זה יהיה רק עניין של זמן עד שנגיע לשלום המיוחל עם הפלסטינים, אז הפוטנציאל של ישראל במזרח התיכון יהיה עצום". 

האם אתה רואה הקבלה בין הסכם השלום באיחוד האמירויות לפיתוח הנגב?
“לאחרונה קראתי שאיחוד האמירויות רוצה לעבוד עם ישראל על פיתוח הנגב בשאלת המים והפיכת שדות עקרים לשדות פוריים. אני מאמין שיש דברים נוספים רבים שאנחנו יכולים לעשות בישראל ושאיחוד האמירויות יכולה ללמוד מהם, ולהפוך את חלקי המדבר הרבים שלהם לשדות פוריים. בהיבט נוסף, לישראל יש הרבה מהטכנולוגיה הדרושה למזרח התיכון בנושא המים, ולמזרח התיכון ישנם צרכים גדולים בנושא. אני מאמין ששיתוף הפעולה בין ישראל למדינות המזרח התיכון יכול להיות פורה ויעיל עבור האזור כולו". 

איחוד האמירויות (צילום: אינגאימג')איחוד האמירויות (צילום: אינגאימג')

איך לדעתך ייראה הנגב בעוד עשר שנים?
"בעוד עשור מהיום הנגב לדעתי יהיה חלק חיוני בעולם. אני חוזה שבעתיד יוקם בנגב עמק הסיליקון החדש, יש לו בהחלט כל הנתונים להצליח בכך". 

אתה מתקרב לשלבים האחרונים של בניית ביתך בבאר שבע, תוכל לשתף אותנו ברזי העיצוב?
"יהיו לו השפעות טורקיות חזקות מבחינה עיצובית, קצת ברוח הבתים מהאימפריה הערבית". 

״רונלד לאודר הוא איש חזון, שרואה בפיתוח באר שבע והנגב משימה לאומית מהמעלה הראשונה", אומר ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ'. "אנו רואים בו שותף נאמן לדרך, שתמיד מציב רף גבוה ומביא עמו רוח של תקווה ואמונה״.

"מר רון לאודר זיהה את החשיבות בטיפוח הדורות הבאים, בחיבור בין השכלה אקדמית לניסיון מעשי, בדגש של השארת ההון האנושי של האוניברסיטה בבאר שבע ובנגב", מוסיף פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן־גוריון בנגב. "מרכז לאודר לקידום התעסוקה בנגב, שהוא הקים, מצא פתרונות תעסוקה והתנסות מעשית לאלפי סטודנטים ובוגרי אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ובכך רון למעשה מגשים חלק חשוב בחזונו של ראש הממשלה הראשון".