דליה רבין, בתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, ספדה היום (חמישי) בראיון בכאן ב' לאיתן הבר, שהיה ממקורביו וכיהן כראש לשכתו. "היה בו משהו שהשלים את אבא והנגיש אותו לציבור", סיפרה בראשית דבריה, "אתה יודע מה היה יחסו לעיתונאים הוא, לא סמך על איש ותמיד היה חשדן, אבל איתן כתב בנושאי ביטחון במשך שנים וזה נושא שהיה קרוב לליבו של אבא. הוא עשה עבודה מיוחדת במינה ולפי דעתי הנושא הזה חיבר ביניהם בצורה חזקה".

היא הוסיפה כי "את היכולת מעבר לכישרון הכתיבה המיוחד שלו, לאיתן היתה היכולת לכתוב את המכתבים והנאומים שידברו לקהלים הרחבים ביותר. אני לא יודעת אם אבא שינה נאומים שלו, אבל הסגנון כתיבה היה ייחודי".

הוא ידע לדייק בעצם את רבין.
הביא אותו במינונים נכונים לא יותר מדי רגשני ולרכך אותו. להביט בתמונות ולשמוע את הקטעים זה זורק אותי אחורה בכאב גדול מאוד.

בהמשך דבריה ציינה כי הרצח של אביה - השאיר את המקורבים לו, בהם איתן הבר עצמו, חבולים במובן מסוים. היא נתבקשה להעריך כיצד הבר, שהיה כאמור מקורב מאוד לאביה, הצליח לתפקד לאחר הרצח, לארגן את האירועים ולנהל את העברת התפקיד לשמעון פרס ז"ל "זו היתה שעת מבחן למי שהיה צריך לעסוק בזה ואני חושבת שאיתן באמת עמד בזה בכבוד, בחר את מי שינאם ואת כל הנהלת הטקס אבל כולנו שיתפנו פעולה כי חושבת שהיתה לו תמיכה מכולנו ואין ספק שזה לא היה קל".

הייתם בקשר בשנים האחרונות?
"פחות, כי הוא לא רצה שנראה אותו במחלתו. אבל לפני שנה עשינו לו אצלנו במרכז רבין את טקס הפרישה מידיעות אחרונות. זה היה מאוד מאוד מרגש".

שמעת ממנו חוץ את דעתו על מה שקורה במדינה, חוץ מאשר בראיונות?
לא, אבל היה לנו ברור... צריך לזכור שהוא בא מבית רביזיוניסטי. אני לא חושבת שהעובדה הזו הפריעה לרבין. אני זוכרת את הטיסה לבית הלבן לחתימה על ההסכם עם עראפת. הוא צעק והגדיר אותו "האיש עם הדם על הידיים" - ולא וויתר בעצם על השארית הרביזיוניסטית. זה היה חיבור מיוחד ומעניין, כי הוא סמך על אבא שהוא עושה דברים נכונים בצורה נכונה וצעדי זהירות. חושבת שהוא לא חשב להישאר עם פרס, השוני בין השניים היה גדול מאוד.

מה דעתך על מה שקורה במדינה
"זה קשה מנשוא, ואני שמנהלת מרכז הנצחה והייתי צריכה לפטר 50 אחוז מהעובדים ולשרוד דרך המדיות ולשמר את מה שכבר השגנו זה קשה ביותר. לאן זה הולך? הלוואי שהייתי יכולה להגיד".

בהמשך הבוקר היא התראיינה בגלי צה"ל והתייחסה לאמירתו של אמיר השכל, העוסקת ביוצאי אתיופיה: "הוא אמר אמירה לא מוצלחת, אבל אם אתם זוכרים את המבצעים המורכבים ומסוכנים להעלאת יהודי אתיופיה - מי שהיה שם שותף, מותר לו להגיד 'אני הבאתי אתכם'. זה לא מתנשא. הצלנו אותם מרצח עם, זה היה מבצע צבאי מזהיר".

בתוך כך, אהרן ברנע ספד בראיון בגלי צה"ל לאיתן הבר, ושיחזר את השעות אחרי רצח רבין. "עמדתי לצידו של איתן הבר בכניסה לבית החולים איכילוב. שידרתי משם כשאני יודע לפני כן שראש הממשלה הלך לעולמו, אך קיבלתי החלטה ביני לבין עצמי שאני לא מודיע שום דבר ולא לוקח על עצמי אחריות לפני שאני שומע הודעה רשמית", סיפר, "עמדתי שם לצידו של איתן כשהוא יצא עם ההודעה הזו".

איתן הבר מודיע על מותו של יצחק רבין ז''ל (צילום: צילום מסך, הערוץ הראשון)איתן הבר מודיע על מותו של יצחק רבין ז''ל (צילום: צילום מסך, הערוץ הראשון)

בהמשך שיחזר כמה אירועים נוספים בהם דרכיו הצטלבו עם אלו של הבר. "ערב לפני הרצח רבין התקשר אלי והזמין אותי לבוא איתו להביא לחוסיין מלך ירדן את מתנת יום ההולדת שהוא הכין לו, אך התנה זאת בכך שלא אביא עימי צוות צילום", שיתף, "רצתי מהר למערכת שלנו ומישהו לימד אותי להפעיל מצלמת וידאו קטנה. נפגשנו למחרת בנתב"ג במטוס הפרטי של המלך עם רשימת בכירים ירדנים וחבר'ה מהמוסד. נכנסו למטוס וטסנו לארמון המלך בעקבה, שם איתן מסר לו את המתנה - תבליט עשוי כסף של הר הבית, ומכתב בכתב ידו של רבין".

לדבריו, בשלב הזה המלך החל לבכות כמו ילד קטן. "הם דיברו ואיתן בעצמו לא יכול היה לעצור את דמעותיו, זה היה מעמד מרגש מאוד שאי אפשר לשכוח לעולם", סיפר, "אני חייב לאיתן חלק מהקריירה שלי, כי הוא היה זה שהמליץ עלי לעזר ויצמן, כדי לצרף אותי לצוות ההקמה של שגרירות ישראל בקהיר כיועץ התקשורת של השגרירות, וכך יצאתי לתפקיד במצרים".