קשה לערער על הנזק הכבד שמסבים הסגרים, כלכלית, בריאותית וחברתית. אולם מסתבר שאפשר להצביע גם על השלכות חיוביות. כך למשל מחקר השוואתי שבוצע לאחרונה ביחידה לרפואת העובר במרכז הרפואי שיבא בתל השומר זיהה ירידה משמעותית בלידות המוקדמות בתקופת הסגר.

הממצאים, שמוגשים בימים אלה לכתב עת בינלאומי וטרם קיבלו במה רשמית, מצביעים על כך שבתקופה שבין סוף מרץ ליוני נרשמו רק כמחצית משיעור הלידות המוקדמות שאירעו בתקופה זו של השנה אשתקד ומדי שנה בעשור האחרון. "שיעור הלידות המוקדמות היה נמוך ביותר מפי שניים משיעורן לפני תקופת הקורונה, גם לפני שבוע 34 וגם לפני שבוע 32", מספר פרופ' יואב ינון, מנהל היחידה לרפואת העובר בבית החולים שיבא ומי שהוביל את המחקר.

לידה בבית חולים (צילום: שאטרסטוק)לידה בבית חולים (צילום: שאטרסטוק)

"זה היה משמעותי מבחינה סטטיסטית, גם בהשוואה משנת 2011 וגם בשנת 2019. בדנמרק בוצע מחקר לאומי מקיף שגילה ממצאים זהים. נתונים מדויקים אצלנו ברמה כלל־ארצית יהיו רק בעוד שנה". ומה הקשר בין הסגר לירידה בלידות מוקדמות? "אין הסבר, אלא תיאוריות לא מוסברות", אומר ינון. "למשל, ראינו אצל הנשים רמת המוגלובין יחסית גבוהה בתקופה הזאת.

אחד ההסברים לעלייה בהמוגלובין הוא ירידת חמצון בגלל עטיית המסיכות. ירידה בחמצון מפעילה חלבון שבעבר הראו שיש לו תפקיד במניעת לידה מוקדמת. "הסבר אפשרי נוסף הוא שבסגר אנשים מסתובבים פחות ולכן נחשפים פחות לזיהומים, למשל זיהום אוויר, ואלה גורמים שמשפיעים על שליש מהלידות המוקדמות".