הג'יפון של חנה וראובן סימן־אור, מקיבוץ אל־רום שבצפון רמת הגולן, עצר קצת לפני השקיעה ליד השלט "רמת טראמפ", המבשר על הקמתו של יישוב חדש בישראל. השניים ביקשו לשלוח תמונה למזכרת לחבר המתגורר בארצות הברית. אחרי שסיימו את ההעמדה הנכונה והיו מרוצים מהתוצאה הסופית, הביטו על השער הסגור. ראובן, שמתגורר בסביבה כבר 42 שנה, נאנח קלות: "כל פעם שאנחנו עוברים כאן, זה רק נראה יותר ויותר גרוע".

חכו, בקרוב יהיה כאן יישוב תוסס.
חנה צחקה, הביטה על כף היד ואמרה: "אני בודקת אם צמחו לי שערות. איך נאמר זאת בעדינות? כדי שזה יקרה צריך להחריב את המקום ולבנות אותו מחדש".

הנשיא דונלד טראמפ טוען להונאה בבחירות. צילום: רויטרס

כבר 15 שנה שלא נבנה בגולן יישוב רענן וטרי, ולא משום שאין מקום פנוי. קחו למשל את המועצה האזורית גולן, היא משתרעת על פני שטח של 1.2 מיליון דונם, מנווה אטי"ב שבחרמון ועד קיבוץ מבוא חמה שבדרום הרמה. זה בערך כמו המרחק בין חיפה לראשון לציון, כשעל כל הטוב הזה משתלטים בינתיים פחות מ־19 אלף איש.

אחת הסיבות לשיממון ההתיישבותי הייתה העובדה שהגולן לא הוכר כשטח בריבונות ישראלית. כשנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז שדווקא הוא מוכן להרים את הכפפה, היה זה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שרצונותיו השתלבו עם חזונו של ראש המועצה הנבחר, חיים רוקח.

"כשנכנסתי למועצה לפני כשנתיים, שמתי לי כיעד את הכפלת האוכלוסייה ברמת הגולן בעשור הקרוב", אומר רוקח. "יש לזה הרבה משמעויות. פרנסה, תשתיות, מבני ציבור, תרבות. כמעט בכל תחום שתיגע. אני קורא לזה 'הגיע זמן הגולן'. צריך ליצור כאן מסה שיכולה לקדם את המקום, כי אפילו חנות לבגדי גברים אין, מאחר שחסר כוח קנייה. ברגע שנכפיל את מספר התושבים, תהיה סיבה לפתוח אפילו קניון. הרי היום כשאני רוצה לקנות מכנסיים אני צריך לרדת לעיר הגדולה, טבריה או קריית שמונה".

לכן אחרי ההכרה של טראמפ בגולן וכשראש הממשלה ביקש לפרגן לנשיא, המועצה האזורית הגיעה עם יישוב ממש מוכן כדי שייקרא על שמו. מתוך הנפתלין נשלף לו "ברוכים - קלע אלון", יישוב נשכח וכמעט נטוש במרחק של כמה דקות נסיעה צפונה מצומת וואסט.

רמת טראמפ (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)רמת טראמפ (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

של מי היישוב?

מדובר במקום שהיו בו כבר כמה ניסיונות אכלוס, אך ללא הצלחה. באמצע שנות ה־80 התנועה הקיבוצית הקימה שם קיבוץ שפורק כעבור ארבע שנים. ב־1990 התארחה שם היאחזות נח"ל שלא החזיקה מעמד יותר משנה, ואז הוחלט לבנות יישוב אזרחי על בסיס גרעין של עולים מרוסיה, אבל גם הוא לא שרד. בעצם, לא בדיוק, מסתבר שהוא השאיר אחריו שרידים נושמים וחיים.

אם נכנסים לרמת טראמפ, הנמצא בהקמה, וחולפים על פני המשאיות ועשרות העובדים שמכשירים כעת את הקרקע, נתקלים במספר בתים ישנים שלמרבה הפלא מאוכלסים בכמה קשישים, רובם יוצאי מדינות חבר העמים שנשארו ביישוב מ־1991. בעבר נרמז להם בעדינות שעדיף שייצאו, אבל הם בחרו להישאר, כמו שבט אבוד שלא פעם פוגשים על גדות נהר האמזונס.

"כשהיינו צעירים, היו פה קרוב ל־40 משפחות, כמעט 200 איש, אבל היישוב לא התפתח", מספר ולדימיר בלוצרקובסקי בן ה־76, מהשרידים שנותרו. "אנשים חיכו וחיכו, רצו לבנות פה בתים, אבל כלים כבדים עלו לאזור רק ב־2002. משפחות צעירות עם ילדים, שרצו להתבסס, החליטו שאין להן פה עתיד, כי חוץ מעבודות במפעל או משהו מזדמן, אין מה לעשות. אני מהנדס חשמל אז עבדתי קצת בחשמל, הייתי עצמאי ולא יותר".

הוא עלה ארצה מקישינב ב־1974. הוא מתגאה בכך שהוא קרוב משפחה של פישל בלוצרקובסקי, ממייסדי קיבוץ שמיר, מראשוני ענף הבקר במרעה בארץ.

בלוצרקובסקי החל את דרכו בישראל במרכז קליטה לאקדמאים בכפר יונה, סייע לבנות שכונה לאנשי מכון ויצמן במזכרת בתיה, וכשאמרו שמחפשים עולים לפרויקטים חלוציים בצפון, היה לו חם מדי ביישוב חד־נס, לא רחוק מהכנרת, והוא העדיף להצפין לברוכים - קלע אלון.

"מה פתאום מרגיש בודד?", הוא התפלא לשמוע שאני מתקשה להבין איך כמה קשישים חיים במקום שבחורף הופך למקפיא אפל ולא ממש סימפתי. "עזב מי שזה הפריע לו. אני אף פעם לא הייתי משועמם או עצוב, ואתה בטח שם לב כמה אני תקשורתי וחברותי".

רמת טראמפ (צילום: דוד כהן, פלאש 90)רמת טראמפ (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

ביום שבו הסתובבתי בין מעט הבתים ביישוב, הייתה שם מיני־דרמה. נציג השירות הווטרינרי חיפש חתול ששרט את אחת הקשישות. הנציג הזהיר שלא מזמן נלכד בסמוך זאב חולה כלבת והמחלה מתפשטת מאחר שכלבים עזובים עושים את דרכם מלבנון וסוריה דרומה.

"יש פה הרבה חיות בר", הבהיר גנאדי פרלמן, תושב המקום. "אפשר לראות כאן צבאים, שועלים, תנים, זאבים. אם תסתכל למעלה, בטח תראה נשרים. גרתי ברוסיה בשמורת טבע, אני זואולוג במקצועי. בזמנו עניינתי את יחידת עוקץ בצבא בגזע כלבים זאב־צ'כי, אפילו קניתי להם כמה גורים".

פרלמן בן ה־85 הזמין אותנו לביתו. כבר כמה שנים שהוא בקושי רואה והראייה רק הולכת ומתדרדרת עם הזמן. על שער החצר כתוב שהוא ניצול שואה, אבל פרלמן מספר שהמשפחה הצליחה להימלט ממש לפני שהגרמנים הגיעו. "עבדתי כשומר במושב אודם, מכיר שם את יער האיילים? זה רעיון שלי", הוא התגאה.

התקשרתי למשה אמיתי מיער האיילים באודם כדי לשמוע על חלקו של פרלמן במיזם: "את הרעיון ליער גנאדי לא נתן לי, אבל נכון, הוא מתמצא בבעלי החיים. כשהתחלתי עם האיילים, שאלתי אותו אילו סוגים כדאי להביא לישראל, והאמת שהוא לימד אותי לא מעט".

חלק מהרעיון של רמת טראמפ הוא שאותם ותיקים ישתלבו בקהילה החדשה שתגיע, יקבלו ממנה את החיזוק הנכון, את התמיכה ובטח את העזרה שלה הם זקוקים. "זה טוב שיהיו פה עוד אנשים", אומר בלוצרקובסקי. "מלכתחילה כשאמרו שיקראו ליישוב הזה 'טראמפ' אמרתי יופי, יהיה לנו סוף־סוף טרמפ לתפוס עם מישהו, ומה זה משנה השם? משנה המהות".

רק שלא כולם אהבו את רעיון היישוב החדש. במרחב של שניים וחצי קילומטר, אם נוסעים על הכביש הראשי, או במרחק של 300 מטר בקו אווירי, נמצא היישוב הקהילתי ברוכים - קלע אלון, שהוא למעשה היישוב האחרון שהוקם ברמת הגולן. מדובר במקום המכיל כעת 80 משפחות שאין ביניהן כמעט קו מקשר. הגיעו לשם אנשים מהצפון, מהמרכז, כאלה שרצו לשפר איכות חיים ופנטזו על מגורים בגולן כמו בית קטן בערבה. אחד התושבים המקומיים תיאר את היישוב כהרחבה של קיבוץ, רק בלי קיבוץ.

"רוצה לצחוק עליי?", שאל זמי עציוני, המתפעל צימרים בברוכים - קלע אלון. "הגעתי לפה לפני 11 שנים מלב תל אביב. רחוב חשמונאים, ממש ליד גן מאיר. רציתי לשנות אוויר ואווירה, ביקשתי איכות חיים אחרת. במרכז עסקתי בשיפוצים, אבל הפסקתי, כי הבנתי שאין לי מה לחפש בתחום. כל מי שלמד לשים עיפרון מאחורי האוזן נהיה קבלן. התרחקנו מההמולה ועכשיו אנחנו נמצאים ליד הבת הקטנה שלי, בעלה והנכדים שגרים ממש מהצד השני של הכיכר".

רק שלא הכל הלך חלק ביישוב החדש, שבמבט ראשון נראה כמקום שקט ופסטורלי. מתברר שלא מעט תושבים בברוכים - קלע אלון לא מדברים זה עם זה בגלל מתיחויות שנבנו במשך הזמן וחלק מהן נוצר בשל עימותים דתיים־חילוניים.

"עיקר הסכסוכים היו על אופי היישוב", מספר יו"ר הוועד המקומי, שחר טוויטו. "זה התחיל מאיזו ישיבה שראש המועצה הקודם ניסה להקים ביישוב הישן ואחרי זה ביישוב שלנו ביקשו לבנות מקווה והתושבים חששו, כי אין עוד יישוב דתי בצפון הגולן. הם אמרו שאם יהיה פה מקווה ובית כנסת, נהפוך לאחד כזה. הייתה החלטה שלא מקבלים את ההצעה וזה עורר תסיסה וכעס".

לא מעט תסכול היה כשאנשי היישוב החדש הבינו שאולי חלומם על שקט וטבע התגשם, אבל לחלק מהם אין מקומות עבודה, שלא לדבר על שירותים מינימליים. בשביל להגיע לקופת חולים מסודרת הם צריכים לנסוע לקריית שמונה, מרחק של למעלה מ־20 דקות נסיעה, שלא לדבר על קניות בסיסיות בסופרמרקט.

לכן לטשו שם עיניים לעבר היישוב הישן, ברוכים - קלע אלון. לא חשבו על הרחבת אזור המגורים, אלא יותר על אזור שיוכלו לפתח לתעשייה, לבניית בית ספר, שימשוך משפחות צעירות. במשך שנים הם היו בקשר עם המועצה האזורית כדי לקדם את ענייניהם, דאגו לאוכלוסייה הוותיקה כדי להדגיש שהם ביחד, חלק בלתי נפרד. אפילו בתעודת הזהות תושבי שני היישובים, הסמוכים, מופיעים תחת כותרת אחת. "רק אתמול בערב חיפשתי מישהו שיירד עם הקשיש העיוור לבנק, כדי שיחליפו לו את כרטיס האשראי", מספר טוויטו.

נתניהו ברמת טראמפ (צילום: דוד כהן, פלאש 90)נתניהו ברמת טראמפ (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

גב כלכלי בלבד

לכן מה רבה הייתה ההפתעה כשיצאה הודעה שבמקום שעליו הם תכננו הרים וגבעות עומד לקום יישוב שכלל לא יהיה קשור אליהם. "זו שאלה קשה, מהי רמת טראמפ עבורנו", מודה טוויטו. "לחלקנו זה כן משנה, לחלק לא כל כך אכפת, ויש חלק לא קטן שלא מבין למה הכניסו את העניין. בתוכנית המקורית של היישוב שלנו השלב השלישי היה אמור להיות שם, כי ב־15 השנים האחרונות אנחנו מחזיקים את המקום, דואגים לנראות שלו ולאוכלוסייה המבוגרת. אחרי כל השנים, בערב לא בהיר, הודיע ראש המועצה שהוא לוקח את השטח ומקים יישוב חדש, מבלי לשאול את דעתנו. אני הייתי מאלה שמאוד כעסו על איך שהמהלך נעשה. בהתחלה כששמעתי, אמרתי בסגנון טראמפ 'זה פייק ניוז', לא יכול להיות, אבל מתברר שזה נכון".

אחד מתושבי ברוכים - קלע אלון לקח טרקטור והציב בשביל הגישה ליישוב החדש שלט: "כאן לא תקום רמת טראמפ". תושב שסירב להזדהות בשמו, מאחר שהוא חושש לפתוח בחזית נוספת, אמר: "לכל יישובי רמת הגולן יש אמצעי ייצור. לנווה אטי"ב יש את החרמון, למבוא חמה את חמת גדר, לקיבוצים ולמושבים אדמות חקלאיות, למרום גולן מחצבות. לנו אין כלום. ברמת הגולן צריכים מקומות עבודה ולא עוד התנחלות סטייל יהודה ושומרון. לוקחים אדמות ומאכלסים אותן באיזו צורה שבא להם ומצדי שיקראו למקום 'רמת בורקס', הישראבלוף הרגיל. תבין, המהלך פגע ביישוב שלנו, פירק את הקהילה שהייתה גם ככה עמוסת קשיים. כשהכל התפוצץ, התחלנו לריב. היו כאן אנשים שחשבו שהנה טראמפ הולך לתת לנו מיליונים. תגידו, איבדתם כל כיוון? מי ייתן לכם שקל?".

ביישוב החדש גר אשכול שוקרון, מנכ"ל המועצה האזורית גולן, שהגיע מקריית שמונה ממש עם דור המייסדים. "מטבע הדברים, הקמת היישוב יצרה לא מעט חיכוכים", הוא מודה. "פתאום קם יישוב נוסף כשכולם כאן חשבו שזה בכלל השטח שלהם. גם אני בהתחלה הסתכלתי על זה בצורה מסוימת, אבל בתהליך שהמועצה עשתה נתנו להבין שהצעד רק אמור לחזק את האזור, ולרמת טראמפ יש ביקוש אדיר. אי אפשר להתעלם מהבאזז התקשורתי שנוצר. אנשים מתחברים לרעיון של יישוב חדש שמערב בין דתיים חילוניים. הם מתחברים לגולן, לאוויר נקי, לטבע".

בימים אלה מכשירים את רמת טראמפ ל־20 המשפחות הראשונות שאמורות להגיע בתחילת השנה הבאה. מדובר במחנה זמני, קראווילות. "בינואר הכוונה שייכנסו משפחות למגורונים ולקראת אוגוסט נצא לשיווק של 96 מגרשים", אומר שוקרון. "ניכנס לתהליך של כשנתיים שיתרכז בהמשך הקליטה והמעבר, ואז נראה פה יישוב שיכיל 50־60 משפחות עם בתי קבע".

נכון למועד כתיבת שורות אלה, חמש משפחות בלבד הבטיחו את הגעתן ליישוב החדש לאחר שמספר מועמדות כבר הספיקו לנשור בדרך. הרי מיד אחרי ההצהרה על הקמת היישוב נכנס לתמונה גרעין חגי, שנקרא על שמו של רס"ן חגי בן־ארי ז"ל שנפצע קשה במבצע צוק איתן ונפטר כעבור כשנתיים. הגרעין הוקם על ידי מספר חברים ושם לו למטרה בניית יישוב מעורב מכל גוני הקשת, והחזון הוא קהילתיות, מעורבות חברתית וחיבור לאדמה ולסביבה.

רק שבמהלך המיונים היו משפחות שהופתעו כשהן נדרשו להוכיח היתכנות כלכלית, תנאי שהן לא היו מסוגלות לעמוד בו. "כשהתחלנו את הדרך, הדברים האלה לא עלו", מספר אחד מאנשי הגרעין שלא עמד בתנאים. "כילד שגדל על סיפורי המייסדים וערכי ההתיישבות החלוציות האמנתי שאומנם אנחנו ב־2020 ולא ב־1968 וחייבים להכניס אלמנטים של כסף, אבל חשבתי שהמערכת תמצא דרך לשלב בין אמצעים וערכים, ולצערי זה לא קרה. ידוע שהאדמה בגולן היא בחינם והתשלום הוא על התשתיות בלבד, אבל כשמבקשים מזוג צעיר עם ילדים סכום של מאות אלפי שקלים כתנאי סף, אני לא חושב שיש רבים שיכולים להרשות לעצמם, אלא אם כן יש להם גב כלכלי".

רוקח, ראש המועצה, מודה: "היתרון של יישובים חדשים הוא שאפשר לקלוט מהר יותר ובמסות. אחרי רמת טראמפ, ביישובים הבאים, שבעזרת השם נקים, הייתי רוצה שהם יהיו קהילתיים, מעין עירוניים, שתהיה בהם ועדת היכרות שתבחן שהבן אדם יכול לעמוד כלכלית וגם חברתית במגורים בגולן, וחס וחלילה שאין לו עבר פלילי".

פרות ברמת טראמפ (צילום: יוסי אלוני)פרות ברמת טראמפ (צילום: יוסי אלוני)

חלוצים או חמוצים

מתברר שלא כל מה שחשבו שניתן יהיה להגשים ביישוב החדש הותאם לציפיות. "חלק לא יכול היה לעמוד בתנאים מבחינה כלכלית וחלק הבין שאין לנו יכולת השפעה על איך שהיישוב יהיה בנוי ולכן בחר שלא להצטרף", מספר משה אלקיים, מאנשי הגרעין. "בהתחלה דיברו שלכל משפחה יהיה שטח לחקלאות זעירה, מקום לגדל גינה או לול, וזה לא קרה. אנחנו רצינו קהילתיות ומעורבות חברתית ובגלל זה בחרנו כן להגיע".

אלקיים ואשתו נועה, שנמצאת בשלבים הממש אחרונים להריונה, מיועדים להיות בגל הראשון של ההתיישבות ברמת טראמפ. "גדלתי בקריית ארבע ואשתי בראש פינה. אני דתי, היא לא", הוא מספר. "מאז שהתחתנו גרנו במשך תקופה בערבה, עברנו לקריית שמונה, עכשיו אנחנו מתגוררים בקיבוץ כנרת. תמיד חיפשנו מקום שיכיל את המורכבות, כי אני צריך הווי דתי, בית כנסת, מקום שלא עובד בחגים, ולהקים יישוב זה היה מבחינתנו חלום".

אתם זוג עם תינוקת במקום בלי תשתיות?
"מה שמפחיד בעיקר זה כרגע חוסר הוודאות. תראה, גדלתי בקריית ארבע ויש לי עבר כנער מאחזים, חוסר התשתיות מוכר לי, אבל מאז גם שיניתי כיוון בחיים. התרחקתי מיהודה ושומרון, לא בקטע אידיאולוגי, אבל תן לי כעת שקט, מרחב, מקום בלי מתח. בגלל התינוקת היינו רוצים שהמעבר ליישוב יהיה בקיץ, מסודר, אבל אמרנו שאם יש שיקולים אחרים אנחנו נהיה מוכנים בכל זמן שיגידו".

מי שמגיעות כעת לרמת טראמפ הן משפחות בסגנון חלוצי של פעם, כמו דניאל וצופית ביבר. גם הם זוג מעורב, הוא מבית חילוני בכרמיאל והיא מבית דתי בירושלים. השניים הכירו בקורס צוערים של משרד הפנים ומאז הם יחד.

"זה הכי קרוב לחלוציות שאפשר למצוא ב־2020", דניאל אומר. "ברור שאנחנו לא מגיעים מסיבות של נוחות, או כמשפחה שרוצה לשדרג מגורים. אנחנו אוהבים את הגולן ומחפשים מקום שיש בו משמעות לקהילה מעבר לבית הכנסת. יישוב מעורב שאמור להיות לו חזון. העובדה שגדלתי כל החיים בעיר לא הופכת אותי לעירוני, כי גם בעיר הרגשתי לא פעם שזה מקום מנוכר וגדול מדי ורציתי לחיות במקום קטן יותר. לכן הצבנו את כל השיקולים ובסוף הבנו שאנחנו לא יכולים להחמיץ הזדמנות כזו ואנחנו הולכים עליה בכל הכוח".

מה המשפחה אמרה?
"כולם מרימים גבה, בעיקר מי שגר במרכז. זה נחשב מבחינתם להרפתקה קיצונית, ואני מנסה להרגיע ולומר שאני לא מתנתק ולא עובר לחו"ל, אני רק הולך לבנות את הבית שלי. זו הסיבה שאנחנו מתרגשים, להיות חלק מהקמה. לדעת שבעוד 10־20 שנה יהיו ביישוב בתים וגנים והלוואי שזה יצליח".

ומה עם תושבי היישוב הסמוך, שמעקמים את האף?
"יצא לי ולצופית לכתוב כמה פוסטים בפייסבוק שבהם קראנו לאנשים לבוא ליישוב החדש, וכמה מתושבי קלע אלון הגיבו וכתבו שהם מחכים לנו ושמחים שמגיעים תושבים חדשים. היה חשש מחיכוך, אבל כמו שאני רואה את המצב זה יישוב נפרד, צביון אחר".

בברוכים - קלע אלון לא כולם מחכים בזרועות פתוחות. "בחייך, זה הולך להיות יישוב דתי", אמר שם אחד התושבים. "אף חילוני לא רץ לגור ברמת טראמפ, והיחידים שבאים הם חבר'ה שמקבלים קראווילות מהחטיבה להתיישבות כמו ביהודה ושומרון, כאלה שאני לא בטוח שאי־פעם יהיה להם כסף לקנות מגרש. תסתכל בעצמך, הם נוסעים במכוניות ישנות כאילו אנחנו באיזו היאחזות, זה מה שהבאת לפה, ואין גם כרגע יישוב שנקרא רמת טראמפ. כולנו רשומים תחת היישוב קלע, אותו מיקוד. לכן אני משוכנע שבסוף המעמסה תיפול עלינו. רמת טראמפ לא תקום. אלה שיהיה להם שכל ויכולת יעזבו ויישארו רק כמה משפחות עלובות שיתגוררו בקראווליות, זרוקות כמו מי שחיים שם היום".

לא מעט אנשים בגולן חששו שאחרי המפלה בבחירות בארצות הברית למושכים בחוטים כבר לא תהיה מוטיבציה להשקיע ביישוב על שם הנשיא לשעבר, אבל ראש המועצה מרגיע. "זה לא שייך", אומר רוקח. "זכויותיו של הנשיא טראמפ למדינת ישראל ולגולן יעמדו לו עד קץ הימים. הוא הכיר בריבונות הישראלית בגולן, העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, שלא לדבר על חיסול סולימאני ודברים נוספים. אני מקווה שגם הנשיא ג'ו ביידן יפעל למעננו, ואז בשמחה אקרא ליישוב הבא 'נווה ביידן'".

השם "רמת טראמפ" לא מעורר אי־נוחות בגלל אופיו של האיש?
"יש כאלה שהשם מעורר בהם אי־נוחות, אבל אני אשאל אותך, אתה מכיר את הביוגרפיה של הלורד בלפור? הוא היה ישר דרך? לא הייתה לו פילגש? אבל מי זוכר? זוכרים את הצהרת בלפור. צריך להסתכל במבט היסטורי ארוך טווח, ומה שיזכרו לנשיא טראמפ זה את מעשיו הטובים בגולן, בארץ ישראל ובמזרח התיכון. את זה אי אפשר לקחת ממנו, אז יש לו התנהגות ססגונית וקצת שונה".

מתתבר שאי־נוחות מהשם אפשר למצוא אפילו בין המתיישבים החדשים ברמת טראמפ. "אני לא רוצה להגיד שעיקמנו את האף, אבל זה העלה איזו הרגשה לא טובה", דניאל ביבר מודה. "אחרי הבחירות בארצות הברית ולאור מה שקורה שם היום, זה גם הפך לסוג של בדיחה, אבל קפצנו על ההזדמנות בגלל מה שיש בה ולא בגלל השם. בסוף אנחנו נעצב את המקום".

אז לא תסגדו לתמונתו מדי בוקר.
"בבית שלי, בטוח שלא. הייתי מעדיף שם אחר, ויש בישראל היסטוריה של שינוי שמות יישובים, אבל זה עוד רחוק".

גם במשפחת אלקיים טראמפ לא בדיוק מהווה מודל לחיקוי. "מדובר בנושא כאוב", משה מודה. "אני לא מתלהב ולא מעריץ של טראמפ וגם בין הבאים ליישוב לא חושב שתמצא אחד שהיה מצביע עבורו. אני רוצה לגור ביישוב שלא אכפת לי איך קוראים לו, אכפת לי מהאנשים שחיים בו. ברור שהייתי רוצה שם יפה, שאני מתחבר אליו. קיבוץ כנרת לדעתי זה אחלה שם, אבל בסוף האנשים הם שבונים את המקום ויש יישובים שקוראים להם בשם רשמי אחד והמקומיים קוראים להם בשם אחר".

"טראמפ, כאישיות, לא הייתי רוצה שיתקרב למשפחה או לילדים שלי, אבל כנשיא הוא עשה המון דברים טובים למען המדינה, אפילו יותר מאובמה, שנחשב לדמות הרבה יותר חיובית. אני נגד כניסה לפוליטיקה, מנסה לנתק את עצמי ולא רוצה להיות חלק מהמשחק. לכן אם יקראו ליישוב 'רמת טראמפ' גם בעוד 50 שנה, כנראה שיזכרו רק את הדברים החיוביים ולא את השאר".

רמת הגולן (צילום: מאור קינסבורסקי, פלאש 90)רמת הגולן (צילום: מאור קינסבורסקי, פלאש 90)

הזדמנות למשהו חדש

לא ברור איך טראמפ ייצא מהבית הלבן, האם בכוחות עצמו או שייגרר החוצה כדי לפנות את המקום לג'ו ביידן. לא ברור גם בכמה מקומות בעולם ינציחו את שמו, אבל בישראל לפחות יש כעת שלד ותשתית שממתינים למימוש.

"המועצה האזורית גולן לא מזוהה עם תומכי טראמפ, היא רק מעריכה את מה שהוא עשה למענה", מסביר מנכ"ל המועצה שוקרון. "העובדה שחבל הארץ הזה לא היה מוכר כרשמי יצרה לא מעט קשיים, וההכרה רק היטיבה איתנו. היום קל להשיג תרומות. יותר יזמים ובעלי עסקים מגיעים, רוצים לקנות שטח, לבנות מלון וחייבים לזכור שארצות הברית היא שוק ענק. אנחנו בסוף מסתכלים על מה שטוב לנו. זו לא פוליטיקה, אלא יותר הכרת תודה, ובאופן אישי לא התעניינתי מי ייבחר, אני גם לא חושב שזו דרמה שביידן יהיה הנשיא, מה אכפת לי?".

הזמנתם את טראמפ כאורח?
"היה דיבור חם שבאוגוסט הוא היה אמור להגיע, אבל הקורונה שיבשה לא מעט תוכניות. אם אתה שואל אותי, אני מעריך שהוא יבוא וכבר לא כנשיא, אולי אפילו עם תורמים. אם נתעלם שנייה מרעשי הרקע, אז למה לא?".

עזבנו את היישוב אחר הצהריים כשהחשיכה החלה להשתלט והטמפרטורה הלכה וצנחה. מעניין מאוד איך המקום ייראה בעוד שנתיים־שלוש. האם הוא יהיה פורח וצוהל עם המוני ילדים והורים צעירים, או שומם ועצוב שבו מתגוררים רק מספר עולים קשישים מרוסיה ומספר משפחות שישאלו את עצמן "מה עשינו ולאן הגענו?".

"אני ואשתי בני 27", אומר משה אלקיים, מהתושבים המיועדים לרמת טראמפ. "אנחנו זוג צעיר וכשישבנו עם החבר'ה וחשבנו מה הקורונה תעשה לגילאים שלנו, הבנו שאנשים צריכים כעת יותר מרחב. הנה אנחנו רואים שאפשר לעבוד גם מהבית, מרחוק, והגולן הוא אזור מדהים למגורים. יש לנו הזדמנות להיות חלק ממשהו חדש, אז ברור שננסה אותה".