מחר יצוין היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, ואם ההשלכות החברתיות של מגיפת הקורונה פגעו כמעט בכל אחד, הרי פגיעה באנשים עם מוגבלות הייתה חמורה שבעתיים.

חלק מהסיבות הם הבידוד החברתי שנכפה על אנשים עם מוגבלות היה חמור יותר כי מדובר באוכלוסיה בסיכון לסיבוכים מקורונה, מצוקה כלכלית כבדה יותר בשל העובדה שיותר עובדים עם מוגבלות הוצאו לחל"ת ותלות גוברת בשירותי רווחה שלא עבדו כרגיל.

מחקר שאנו מפרסמים כאן לראשונה מגלה שמצבם הנפשי של אנשים עם מוגבלות הוחמר משמעותית בתקופה הקורונה שפגעה בהם מבחינה נפשית יותר מאשר באוכלוסייה הרגילה.

"מרכז אקורד" באוניברסיטה העברית ערך את המחקר עבור קרן משפחת רודרמן, הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון, נציבות שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים וג'וינט ישראל.

לפי הממצאים, 32% מאנשים עם מוגבלות חשים בדידות לעומת 12% בקרב אנשים ללא מוגבלות. אנשים עם מוגבלות דואגים לבריאותם פי יותר משלושה מאנשים ללא מוגבלות (43% לעומת 14%). 30% מהמשיבים עם המוגבלות דיווחו על הצורך לקבל סיוע נפשי, פי יותר משלושה מאשר אנשים ללא מוגבלות.

עוד מצא המחקר כי בעוד ש־51% מהאנשים ללא מוגבלות חשו ערבות הדדית ונכונות לעזרה בין שכנים, רק 37% מהאנשים עם מוגבלות היו שותפים לרגשות אלה.

גלית לביא, בת 41 מפתח תקווה, עם ניוון שרירים, הייתה פעילה מאוד חברתית לפני המגיפה ומאז גזרה על עצמה בידוד כמעט מוחלט: "הקורונה החזירה אותי שנים לאחור. אני אדם שמח ואוהבת אדם, אבל עדיין מפחדת שבתור אישה שנמצאת בקבוצת סיכון, אשאר מאחור, סגורה, בשעה שאנשים ללא מוגבלות יוכלו לחזור לשגרה".

נופר אלקבץ, תושבת הקריות עם שיתוק מוחין, מספרת: "אני מרגישה תחושת בדידות קשה, שאני לא רגילה אליה כי תמיד הייתי בסביבת אנשים. התקשורת שלי עם אנשים היא בעיקר במחשב. השירותים שאני מקבלת מהמדינה, בין אם זה דיור נתמך עם מדריכה מלווה או ביקורי עובדת סוציאלית, לא מתקיימים. אין לי כל כך עם מי לדבר על הדברים האלה פנים אל פנים. אני לא יכולה כמעט לנסוע בתחבורה ציבורית כי או שהיא נגמרת מוקדם או שהיא מפוצצת באנשים, אני מרגישה שהכל סוגר עליי".

נופר אלקבץ (צילום: ללא קרדיט)נופר אלקבץ (צילום: ללא קרדיט)

נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים אברמי טורם אמר: "הממצאים מאששים שלמשבר הקורונה השלכות קשות על אנשים עם מוגבלות ובפרט בתחום מצבם הנפשי והכלכלי. על המדינה לתת תמריצים מיוחדים למעסיקים המחזירים לעבודה עובדים עם מוגבלות, לאפשר נגישות לכל השירותים שיינתנו לציבור ולספק סיוע נפשי נקודתי בעת הצורך".

מנכ"לית קרן משפחת רודרמן שירה רודרמן אמרה: "הקורונה פוגעת בעוצמה ובאופן בלתי שוויוני באוכלוסיות פגיעות, בראשן אנשים עם מוגבלות. לכן ההתמודדות עם הקורונה לא יכולה להיות רק במישור הבריאותי והכלכלי. המדינה חייבת להשקיע משאבים בסיוע רגשי ונפשי לאנשים עם מוגבלות אשר נפגעו במיוחד. ככל שהמגיפה נשארת, הממשלה חייבת לקדם הסברה לערבות הדדית בקרב הציבור הכללי, בדיוק כפי שמסבירים לגבי ריחוק חברתי ועטיית מסיכות".