א' הוא בעלים של בית קפה ותיק בתל אביב, שבימים כתיקונם אירח לדבריו מאות אנשים. כשפרצה הקורונה הוא נאלץ לסגור את שעריו, אך עם שחרור המגבלות הוא חזר לפעול וניסה להשתקם מהמהלומה הכלכלית.

"זה לא היה קל כי אנשים פחדו לבוא", הוא אומר. "אבל הבנתי שהמשבר הזה משותף לכולם. הבנתי שצריך להמשיך להניע את העניינים כדי לייצר עבודה - לא רק בשבילי, אלא גם בשביל העובדים והעובדות שלי שהם בעלי משפחות".

אלא שאז בא הסגר השני. "בשלב הזה כבר לא היה לי אמון במקבלי ההחלטות בממשלה כי הרגשתי שיש פה שיקולים פוליטיים ולא ענייניים או בריאותיים", אומר א'. "אבל כמובן שכאזרח שומר חוק, סתמתי את הפה, הרכנתי ראש וסגרתי".

בימים אלה, אף שההגבלות על פתיחת מסעדות, בתי קפה ופאבים נותרו בעינן, ומותרת רק מכירת מזון בטייק־אוויי, פועל בית הקפה של א' מתחת לרדאר, ומאפשר לקהל לשבת ולאכול במקום. החלטתו לפתוח בניגוד לתקנות התקבלה בנובמבר האחרון, לאחר קבלת האישור המיוחד להפעלת מסעדות ובתי קפה במסגרת חוק "איים ירוקים", שבמסגרתו הוגדרו אילת וים המלח כאזורי תיירות מיוחדים. לפי החוק, ניתן לאכלס בישיבה במסעדה או בית קפה בשטח פתוח עד 50 איש.

"הבנתי שאף אחד לא סופר אותנו, כי מה זה משנה אם בן אדם יושב בבית קפה באילת או בבית קפה אצלי בתל אביב?", אומר א'. "ההדבקה אחרת באילת? זה נשמע לי הזוי ומופרך. אז החלטתי לפתוח בעצמי את בית הקפה ולשים פס על הממשלה ועל ההנחיות המטופשות האלה".

על מנת לתקשר עם הקהל שלו א' פתח קבוצת וואטסאפ ללקוחות הקבועים של בית הקפה, אלה שיושבים אצלו כמה פעמים בשבוע לדבריו, שדרכה הם מזמינים מקום. הכניסה למקום נעשית מדלת המחסן האחורית.

"אני שומר על מרווח נכון בין השולחנות, שומר על ההנחיות מבחינת מסיכה והצהרת בריאות ודואג שאיש לא יפר את ההנחיות הללו", מדגיש א'. "בדרך כלל בשולחן יושבים אחד או שניים. האווירה שקטה יחסית, עם מוזיקת רקע שקטה, ומי שנכנס הוא רק מי שנרשם בוואטסאפ וכתב אם הוא בא לבד או עם אדם אחד או שניים נוספים. מי שלא נרשם – לא נכנס".

אתה לא חושש שיעלו עליך?
"אני לא מפחד מזה, אבל אני מעדיף להימנע מזה. אני לא רואה ברירה אחרת. זה עסק שבניתי במו ידיי, ואני מוכן להילחם עליו מול מי שצריך. שיבינו שאין סכנה כששומרים על ההנחיות ושלא יחליטו החלטות חסרות כל היגיון".

העלויות אותן עלויות גם בזמן קורונה?
"כן, אנחנו קשובים למצב ולא רוצים לגנוב מאף אחד, רק רוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד".

שלט מחאת המסעדות (צילום: אבשלום ששוני)
שלט מחאת המסעדות (צילום: אבשלום ששוני)

להיות או לחדול

א' לא לבד: מספר בעלי בתי קפה, מסעדות ופאבים נוספים בוחרים בימים אלה לפתוח את שעריהם בניגוד לתקנות. כל בעלי העסק שעמם שוחחתי הצהירו כי הם שומרים על הנחיות משרד הבריאות בנוגע לריחוק, מסיכות והצהרות בריאות ופותחים כי מבחינתם זה או להיות או לחדול.

גם מ', בעלי מסעדת בשרים בנתניה זה 40 שנה, פותח בימים אלה את שעריו לקהל הסועדים, אך החליט בעקבות כך להעלות את מחיר המנות. "אני מסכן את עצמי כשאני פותח, ואם יתפסו אותי - אשלם דוח", הוא אומר. "לכן מי שרוצה לבוא וליהנות מהאוכל, לא צריך להתחשבן על עוד כמה שקלים. המחירים לא בשמיים וזה מחיר הוגן על הסיכון שבפתיחת המקום. אני לא מכריח את הלקוחות לשלם את הסכום הזה, אבל איפה הם כבר ימצאו מסעדות פתוחות עם אוכל טוב ושירות טוב?".

כמה אנשים אתה מכניס?
"אצלנו יש מקום בדרך כלל ל־50 איש, אבל בגלל המצב והרצון לשמור על מרחק של שני מטרים, אנחנו מאכלסים בין 30 ל־35 איש בזמן נתון ולא יותר".

איך אתה שומר על הפתיחה מתחת לרדאר?
"אני נמצא בלב מרכז מסחרי, והמקום עצמו לא בולט כל כך, גם אין שלט, אז מי שרוצה להגיע מצלצל אליי. אני שומר מקום ופותח רק מעשר בלילה כי אני יודע שזו השעה שבה המרכז ריק ושומם ואין תנועת אנשים. אני לא אהיה עשיר מזה, נהפוך הוא, אני לא רואה מזה רווח גדול, אבל לפחות זה מניע את הגלגלים עד שיאפשרו לנו לפתוח באופן חוקי. אני לא חושב שאני עושה עבירה שמסכנת מישהו".

מבלים בבר, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')
מבלים בבר, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')

ש' היא מארחת בפאב בתל אביב זה שלוש שנים. הפאב, שנאלץ לסגור את דלתותיו רוב ימות השנה החולפת, פתוח לאירוח ומסיבות בוטיק כבר חודש וחצי. "החלטנו שהשמחה של הלקוחות שלנו יותר חשובה מההחלטות הלא הגיוניות של הממשלה, מה גם שאנחנו דואגים לא לאכלס יותר מדי אנשים ולא ליצור צפיפות", היא מספרת. "צמצמנו את מספר השולחנות והכיסאות, ואנחנו דואגים לשמור על המקום סולידי ופחות מלא. חשוב לנו לשמור על השפיות של הבליינים בתל אביב וגם על השפיות שלנו. אנשים אוהבים אחרי יום ארוך לבוא לשתות איזה דרינק ולברוח קצת מצרות היום. בתקופה הזאת זה חשוב".

איך אדם יכול להגיע לשבת בפאב?
"מי שיודע שהפאב פתוח זה רק הגרעין הבאמת קרוב אלינו, מעגל חברים וחברים של חברים. לכן אם הגיעה אליך שמועה שהפאב פתוח, אתה צריך לשלוח לנו הודעה בעמוד בפייסבוק, אנחנו בודקים שאתה 'בסדר', כלומר שיש לנו חברים משותפים, ושאתה עונה לנו לשאלה: 'מי אמר לך שאנחנו פתוחים?'. אתה נותן שם של איש קשר משלנו, ואנחנו נותנים לך הנחיות מתי ואיך להיכנס. הדלתות סגורות, האורות מעומעמים, ואין מצב שמישהו יפשוט על המקום".

במסעדה אחרת בדרום הארץ, שמשמשת גם פאב, אף מעסיקים תקליטן. "התקלוטים הם חלק מהדנ"א של המקום והחלטנו לא לוותר על זה כי זו הסיבה שהרבה לקוחות מגיעים אלינו", מספר בעל המקום, שהחל לפעול בימים האחרונים. "סגרנו לכל אורך התקופה ושתקנו, אבל ברגע שראינו שפותחים את הקניונים ואותנו משאירים בלי מענה, זה היה עבורנו הקש ששבר את גב הגמל".

"החלטנו לעשות מעשה ולפתוח כי הבנו שאנחנו ניצבים מול מקבלי החלטות אטומים שמעדיפים לבלבל את המוח במקום לדאוג לנו באמת. אנחנו לא מנפנפים בזה שאנחנו פתוחים, אבל מי שצריך לדעת- יודע. הזמנת מקומות היא דרך קבוצת הוואטסאפ שפתחנו ללקוחות הקבועים".

מבלים בבר בימי קורונה, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')
מבלים בבר בימי קורונה, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')

על הוגנות והיגיון

ה' הוא הבעלים של פאב שכונתי במרכז הפועל כעשר שנים. גם הוא החליט לאחרונה לפתוח את שעריו. "סגרנו בגל הראשון, ואז הגיע הפינג פונג של הממשלה והבנתי שאם לא אעשה משהו דרסטי, אני אמצא את עצמי חסר כל", הוא אומר. "האטימות וחוסר ההיגיון של המערכת הם בלתי נסבלים. זה לא הגיוני שקניון או שדה תעופה ייפתחו, ומאות אנשים ינהרו ויתגודדו, ופאב או חדר כושר שכפופים להנחיות יישארו סגורים וישאירו את עובדיהם ובעליהם חסרי כל".

איך לקוחות מזמינים אצלך מקום?
"ההזמנה נעשית בפייסבוק בהודעה פרטית עם ציון שעת ההגעה וכמות האנשים. הבליינים נכנסים דרך כניסה אחורית ומחויבים להיות בלי תסמינים ולעטות מסיכה בכל זמן השהייה במקום".

לא מפחד לעבור כך על החוק?
"אני מנסה להניע עסק בשלבי גסיסה. כל העתיד שלי ושל המשפחה שלי נמצא במקום הזה. זה אקט הישרדותי. אני שומר על ההנחיות ושומר על העובדים והבליינים שלי. אין לי ממה או ממי לפחד. אני מטבעי אדם אופטימי, אבל אני לא מוצא היגיון או הוגנות באף מקבל החלטות שמחליט להרוס למיליוני אנשים את הפרנסה והחיים. הרגשת חוסר האונים שעובדים עלינו בעיניים ולא מספקים שום הסברים - מתגברת מיום יום".

במהלך התחקיר נחשפתי לעוד ארבעה בתי קפה, פאבים ומסעדות בתל אביב, שתי מסעדות בדרום ושני בתי קפה באזור הצפון שפועלים מתחת לרדאר ומאפשרים ללקוחות לשבת בהם. הם אומנם סירבו להתראיין, אך ציינו שהם שומרים על הנחיות הריחוק והמסיכות.

"מתחילת משבר הקורונה, תעשיית המסעדות והברים צייתה באופן מלא להוראות הממשלה", אומר שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים. "הפיצויים שהמדינה מעבירה לבעלי העסקים לא מכסים את ההוצאות השוטפות של העסק בזמן שהוא סגור. תעשיית המסעדות בישראל, על יזמיה, נמצאת על פי תהום. לדאבוני, אין כרגע מתווה ואופק לפתיחת העסקים שלנו".

"בשעה שאנחנו רואים ענפים אחרים במשק עובדים כמעט כרגיל, איננו יכולים להבין את החלטות הממשלה. אנחנו צופים כי בעלי עסקים נוספים לא יוכלו לעמוד מנגד בשעה שהם רואים את עסקיהם וחייהם קורסים לנגד עיניהם ויפתחו את העסקים שלהם כדי לאפשר להם לשרוד ולפרנס את משפחותיהם".

ממשטרת ישראל נמסר: “משטרת ישראל פועלת לסייע למשרד הבריאות באכיפת התקנות לשעת חירום וצו בריאות העם כלשונם, ובכלל זה בכל הנוגע לפעילותם התקינה של בתי עסק למכירת מזון. המשטרה עורכת אלפי ביקורות במקומות הומי קהל, ובכלל זה פועלת לאכיפת הפרות כולל הטלת קנסות כבדים וסגירת בתי עסק שפועלים בניגוד לחוק".

"נדגיש כי האכיפה מתבצעת הן באופן יזום והן בעקבות דיווחים המתקבלים בגין הפרות, אולם לעולם לא ניתן יהיה להציב בכל היממה שוטר שיפעל ויאכוף בכל בית עסק, ומצופה מהציבור כולו לפעול לקיומן של התקנות למען הבריאות של כולנו. בעיצומו של משבר בריאותי מהחמורים שידעה מדינת ישראל, המשטרה פועלת ותמשיך לפעול לאכיפת התקנות שהוטלו על ידי הדרג המדיני , בהן הגבלות המסחר”.