האיש שלימד אותנו גיאוגרפיה: הגיאוגרף משה בְּרָוֶר הלך הבוקר (שני) לעולמו בגיל 101, בביתו ברמת גן. בְּרָוֶר היה עורך האטלסים שאיתם למדו במשך שנים תלמידי ישראל בבתי הספר. הוא הותיר אחריו אישה, רינה, ארבעה ילדים ושמונה נכדים. ב-2002 קיבל את פרס ישראל לגיאוגרפיה. 

ברור הוציא את האטלס הראשון שלו ב־1950. בראיון למעריב בחודש מרץ האחרון סיפר כי “הגעתי לווינה בקיץ 1945, זמן קצר אחרי המלחמה, ככתב צבאי. חיפשתי את קרובי המשפחה שהיו לי שם ולא מצאתי איש מהם. החנויות ברחוב הראשי היו שדודות ושרופות. החנות היחידה שהייתה פתוחה שם הייתה חנות ספרים. ‘הרוסים לא שודדים ספרים’, אמר המוכר. הבחנתי שם באטלס שאבי השתמש בו בלימודיו בעיר והיה מאוד אהוד עליו, אם כי במהדורה יותר חדשה. כשדפדפתי בו, עלה בי הרעיון להוציא אותו בעברית”. 

לפני מספר שבועות פורסמה המהדורה ה-47 של האטלס שלו ("אטלס ברור"). פרופ' גדעון ביגר מהחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, שסייע לפרופ' ברור בהוצאת האטלסים במהדורות האחרונות סיפר: "עד יומו האחרון משה הקדיש את חייו לקידום לימודי הגאוגרפיה. השליטה שלו במפת ארץ ישראל והעולם הייתה אבסולוטית ובכל מפגש איתו יכולת ללמוד משהו חדש ובעיקר להתפעל מאהבה שלו לתחום והכישרון הרב ללמד, גם בגיל 80 הוא עדיין היה נכנס מדי שבוע לכיתה ומרצה בפני הסטודנטים שלו".

ברור הקים שני חוגים לגיאוגרפיה בשתי אוניברסיטאות - תל אביב ובר אילן. הוא גם לימד את התחום בסמינר בית ברל ובאוניברסיטה העממית. בין השנים 1939–1965 היה כתב וחבר מערכת עיתון "הצופה". מאוחר יותר היה חבר מערכת וכותב באנציקלופדיה העברית. מילא תפקידים שונים כחוקר ויועץ לממשלת ישראל. נשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית בשנים 1979–1981. משנת 2004 היה חבר בוועדת השמות הממשלתית וראש הוועדה המדעית המייעצת שלה.

באותו ראיון בחודש מרץ מתח ברור ביקורת על תוכנית השלום של הנשיא טראמפ: "מבחינת הגישה המדעית שלי, מי שהכין את תוכנית טראמפ לא מכיר את השטח. נראה שבאותה מידה הוא יכול היה לייחס את התוכנית גם לירח או לאיזה כוכב שבני האדם לא הגיעו אליו. עד כדי כך המפה של התוכנית פגומה ופסולה”.

בין היתר שימש פרופ' ברור יועץ של ממשלות ישראל לקביעת הגבולות בהסכמי השלום עם מצרים וירדן, וכן השתתף בדיונים לקביעת הגבול עם סוריה בשנה האחרונה לחייו של יצחק רבין. בשנים 2006–2014 שימש כיו"ר ועדת השמות הממשלתיים (המעניקה שמות ליישובים, לצמתים, לגנים לאומיים וכו'), ולאחר שסיים את תפקידו זכה לתואר יו"ר של כבוד. 

באירוע חגיגי לרגל יום הולדתו ה-100 שנערך בשנה שעברה באוניברסיטת תל אביב סיפר פרופ' ברור: "לאחר שבמשך כמה שנים העברתי קורסים בנושאי גאוגרפיה במסגרת הפקולטה למדעי הרוח  פנינו ב-1966, פרופ' אלישע אפרת ז"ל ואנוכי, להנהלת האוניברסיטה וביקשנו להקים את החוג לגאוגרפיה – ואני נתמניתי לראש החוג הראשון. תוך שנים מעטות גדל מאוד החוג, בסגל הוראה ובמספר תלמידיו, והיה לאחד החוגים הגדולים והפעילים בפקולטה. השטח שהוענק לנו בבניין גילמן היה צר מלמלא את הצרכים, ובשנת 1973 קיבלנו את בית אבנר; בניין בשכונת אפקה, שסופח לאוניברסיטה ומשמש את החוג עד ימינו אנו".

 מהאגודה הישראלית לגיאוגרפיה, שברור היה נשיאה בעבר, נמסר בעקבות מותו, כי "בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של פרופ' משה ברור, גיאוגרף רב הישגים ודמות בולטת ומובילה בקהילה הגיאוגרפית. הוא פעל רבות לקידום מקצוע הגאוגרפיה באקדמיה ובמערכת החינוך, ולפני שנה קיבל את פרס האגודה הגאוגרפית. הוא הקים את החוגים לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר אילן, ושימש בתפקיד נשיא האגודה. עשייתו המדעית, החינוכית והציבורית זכתה להערכה רבה עליה בין היתר קיבל את פרס ישראל".