פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה-18 ברציפות ומשרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור כלפי השירות הציבורי.
לפי המדד, כשני שליש מהציבור סבורים כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה, אך שיעור דומה סבורים כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו. כמו כן, נרשמה ירידה באמון הציבור בכל המוסדות וכן היחלשות רבה של תחושת הסולידריות החברתית – המדידה הנמוכה בעשור האחרון.
הוא הוסיף: "התמשכות המשבר והתחושה בציבור שהוא לא מנוהל כראוי, הובילו מתחושות של התגייסות ואמון מסוים במוסדות השלטון - לשחיקה וניכור. הצניחה באמון ברשויות השלטון צפויה להישאר עמנו גם עם שוך הקמפיינים. אל מול האתגרים הכבדים שלפנינו, על כלל השחקנים שבזירה הפוליטית והציבורית מוטלת האחריות לגלות מנהיגות, שתכליתה לאחד וללכד מחדש את החברה הישראלית על מרכיביה השונים. מה שעומד על הפרק הוא עצם היכולת להוביל בהצלחה את ישראל משפל לצמיחה כלכלית ומשיסוי והסתה להכלה ולחיים משותפים".
עיקרי הממצאים
על רקע משבר הקורונה, נבחנה השפעת משבר הקורונה על מערכות היחסים בין חרדים ללא חרדים, בין יהודים לערבים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה. בכל אחת ממערכות יחסים אלה יש החמרה בהכרת הנזק בין שתי המדידות.
המצב הכללי
מרבית הישראלים (61%) הגדירו ביוני את מצבם האישי טוב או טוב מאוד, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית לעומת השיעור המקביל לפני שנתיים, שעמד על 80%.
חוששים לדמוקרטיה
57% מהציבור סברו בחודש אוקטובר כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה - עלייה ביחס ליוני האחרון (53%) וביחס לשנים עברו.
כמו כן, גם השנה (אוקטובר) רוב המרואיינים היהודים (60%) העריכו שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, ואילו רוב בקרב המרואיינים הערבים (58%) חשבו ההפך – שהוא לא דמוקרטי מנקודת ראותם.
אמון הציבור במוסדות המדינה
מוסדות המדינה שומרים על סדר דומה של מדרג אחוזי האמון של הציבור, אך הנתונים מצביעים על צניחה באמון הציבור ברוב המוסדות בהשוואה לשנים קודמות. בחלק מהמוסדות חלה ירידה נוספת באמון הציבור בין שתי המדידות ביוני 2020 ובאוקטובר 2020.
כאמור, חלה הידרדרות חדה בהערכת טיב היחסים בין הציבור למשטרה: קפיצה מדאיגה בשיעור הישראלים הסבורים כי משבר הקורונה הזיק למערכת היחסים שבין הציבור למשטרה בין שתי המדידות. שיעור המעריכים כי משבר הקורונה הזיק ליחסים בין המשטרה לציבור באוקטובר (84%) היה כפול כמעט מהשיעור ביוני (47%).
ההערכה הרווחת בציבור את תפקודה הכללי של משטרת ישראל היא בינונית-נמוכה. בשני המועדים ראינו תמונה לא מחמיאה: 36% נתנו לה ציון בינוני (ירידה ב-9% מיוני), והיתר נחלקים בין ציון לא טוב או גרוע (31% באוקטובר, עלייה בכ-5% מיוני) וציון טוב או מצוין (29% באוקטובר, עלייה קלה בכ-3% מיוני).
שתי הקבוצות בהן חלה ירידה חדה בציוני המשטרה בין יוני לאוקטובר הן החרדים (ביוני 41% ציינו כי תפקודה אינו טוב או גרוע ובאוקטובר -61%) והשמאל (ביוני 27% ציינו כי תפקודה אינו טוב או גרוע לעומת 39% באוקטובר).
אמון הציבור הערבי במוסדות נמוך מזה של היהודים וצנח משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. בית המשפט שנהנה מאמון הרוב ביוני (60%) צנח ל-40% באוקטובר. גם האמון במפלגות נפגע קשות, אחרי עלייה ל-30% ביוני (לעומת 20% אשתקד), התרסק האמון במפלגות ל-14% באוקטובר.
מהרשות השופטת נמסר בתגובה: "על פי המדד שפורסם היום, בית המשפט העליון הישראלי זוכה גם השנה לרמת האמון הגבוהה ביותר (בפער משמעותי) מבין רשויות השלטון האחרות בישראל, אחרי הצבא ונשיא המדינה. מהמדד שפורסם עולה כי מדובר במגמה כלל עולמית של שחיקת אמון הציבור במוסדות דמוקרטיים שלא פסחה גם על מדינת ישראל. כך למשל, בית המשפט העליון האמריקאי זוכה, על פי מחקרים שנערכו בארצות הברית, לרמת אמון של 38% בלבד. מגמה זו בהחלט מעוררת דאגה ומחייבת בחינה ולימוד. הרשות השופטת אינה מקלה ראש בשחיקת האמון של הציבור במוסדות המדינה, ובית המשפט העליון בכללם. היא שוקדת ותמשיך לשקוד כל העת על בדיקה ותיקון של הטעון תיקון והיא תלמד את הדו"ח ותבחן דרכים להתמודד עם שחיקה זו.
"אולם, יש להבחין הבחן היטב בין חתירה לחיזוק ולשימור אמון הציבור ברשות השופטת, ובין הרצון לרצות ולעורר אהדה ציבורית. אמון הציבור ברשות השופטת מותנה בראש ובראשונה בהיותה מערכת עצמאית, בלתי תלויה, מקצועית וא-פוליטית. נאמנותה נתונה לציבור בכללותו ולכל פרט מן הפרטים המרכיבים אותו, ואין על החלטותיה מרות זולת מרותו של הדין. זהו "המערך הגנטי" של הרשות השופטת והוא הכרחי כדי להבטיח שהציבור יקבל ויקיים את הכרעותיו של בית המשפט – שהן לא אחת הכרעות קשות ולא פופולריות – גם אם הן אינן תואמות את השקפותיו של מי מן הציבור בעניין כזה או אחר".
חלק ממדינת ישראל ובעיותיה
84.5% מהציבור היהודי בישראל מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה, לעומת 44% בלבד מהציבור הערבי.
גם השנה, בדומה לשנים קודמות רוב הציבור הישראלי (58%) מעריכים כי הנהגת המדינה היא מושחתת. בקרב הציבור היהודי, תפיסה זו שכיחה בהרבה בשמאל (87.5%) ובמרכז (74%), מאשר בימין (43%).
רוב המרואיינים היהודים (60%) העריכו שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, ואילו רוב בקרב המרואיינים הערבים (58%) חשבו ההיפך – שהוא לא דמוקרטי מנקודת ראותם.
ביוני היה נראה שמשבר הקורונה יכול לגשר בין יהודים לערבים - 49% מהיהודים ו-55% מהערבים שהעידו כי המשבר שיפר את מערכת היחסים בין שני הציבורים. ואולם באוקטובר הצטיירה כבר תמונה פחות אופטימית: רק 28% מהיהודים ו-25% מהערבים סברו כי המשבר שיפר את מערכת היחסים בין שתי הקבוצות, שיעור הלא יודעים גדול משמעותית אצל היהודים מאשר הערבים.
בדומה לשנים קודמות ובלי קשר לטענת השיפור ביחסים בעקבות משבר הקורונה, 75% מהיהודים בישראל סבורים שהחלטות גורליות למדינה בנושאי שלום וביטחון, צריכות להתקבל ברוב יהודי. פילוח מדגם היהודים לפי שיוך פוליטי מעלה הבדלים גדולים בין המחנות: רוב בימין (87%) ובמרכז (71%) תומכים בכך, לעומת מיעוט בשמאל (39%).
חלה ירידה מסוימת בציון שמעניק הציבור למערכת הבריאות בין שתי המדידות: כמחצית מכלל המדגם (50%) נתנו למערכת הבריאות ציון טוב או מצוין על תפקודה ביוני לעומת 42% בלבד שנתנו לה ציון טוב או מצוין בחודש אוקטובר.
בעוד שבציבור היהודי ההערכה בין יוני לאוקטובר כמעט שלא השתנתה (48% שהעניקו לה ציון חיובי ביוני ו-46% באוקטובר) בציבור הערבי חלה צניחה חדה בהערכה זו: מ-59% ביוני ל-24% באוקטובר.
לא פחות מ-83% מרוצים מאיכות הטיפול הרפואי בקופות החולים אליהן הם משתייכים, בעוד 57% מהישראלים מביעים שביעות רצון מאיכות הטיפול הרפואי בבתי החולים. תמונה דומה עולה במידת שביעות הרצון מהיחס למטופלים (83% מרוצים מהיחס למטופלים בקופות אליהן הם משתייכים, לעומת 52.5% מהציבור שבעי רצון מהיחס הניתן בבתי החולים).
התרעות פיקוד העורף