אני אומנם לא דוקטור רשמי לעצים, אבל מטפל בהם במסירות", אומר ערן זבדי, יערן שעובד בשירות קק"ל, על הכשרתו כאחד האילנאים הבודדים בארץ. "אילנאי הוא אדם שמטפל בעצים ומכיר את כל האספקטים של הגידול והתחזוקה. ההתמחות שלי היא בטיפול בעצים בעיר, מתוך תפיסה שהם נכס גדול מאוד לתושבים, בין שהם בחצר פרטית, בגינת משחקים או בשדרות".

לדבריו, רוב הערים בארץ מקבלות ציון לא מספיק בכל הקשור להימצאות עצים בתחומן, "מלבד תל אביב, הרצליה וערי השרון, שהן בעלות מעמד סוציו־אקונומי גבוה, ושם מבינים את החשיבות של היער העירוני", הוא מדגיש. "הכי קשה לצערי היא ירושלים, גם בגלל תוואי השטח הסלעי שלה וגם בגלל המנטליות".

בימים אלה, לקראת ט"ו בשבט, אחראי זבדי על פרויקט "טע עץ", מיזם שבמסגרתו מגיעים אנשים מכל רחבי העולם כדי לטעת עץ במרכזי הנטיעות של הקרן הקיימת. "זהו מפעל מסורתי של מעל 60 שנה", הוא מתאר. "הייתי מלווה משלחות וקבוצות של תיירים מחו"ל ונוטעים מהארץ, בעיקר בתקופת החגים והחופשים. התפקיד שלנו לא מסתיים כשהתורמים עוזבים. כדי שזו תהיה נטיעה קיימא, כלומר כדי שהעץ ישרוד, אחרי הנטיעה אנחנו נותנים לכל עץ יחס אישי והשקיה קפדנית של לפחות שנה".  

גם בתקופת הקורונה לא ויתרו בקק"ל על מפעל הנטיעות, והם מקיימים אותו באופן מקוון. לדברי זבדי, "גם אם האדם לא מרגיש את האדמה ולא מחזיק את השתיל בידיו - הנטיעה מרגשת".  

"בניגוד לתקופה שלפני הקורונה, אנחנו מבצעים את הנטיעות הפעם רק באתר אחד: ביער צרעה, למרגלות הרי ירושלים", הוא מספר. "שם יש לנו התנאים המיטביים, והמקום קרוב לירושלים – האתר המועדף על כל התיירים לנטיעה".  

טקס נטיעות של נציגים מיפן (צילום: אבי חיון)טקס נטיעות של נציגים מיפן (צילום: אבי חיון)

גן עדן ליערן

לימודי היערנות בארץ מתקיימים בימים אלו בשני מוקדים: באוניברסיטה העברית בירושלים ובפקולטה לחקלאות ברחובות. זבדי (56) עצמו למד יערנות בגרמניה, וכבר 32 שנים הוא עובד בקק"ל. "בגיל 14 נסעתי ברכבת לירושלים מבני ברק וראיתי לצד המסילה את העצים והענפים של האורנים, שהיו לבנים כמו ידיים וקראו לי פנימה", הוא מספר. "מאז אני משוגע על עצים".

לדבריו, יערנות היא מדע כמו כל מדע אחר. "ההתייחסות לאקו־סיסטם אקדמית לחלוטין – החל באקלים וכלה במזיקים".

את אושרו מוצא זבדי, שבעבר היה אחראי על פרויקט נטיעות למשפחות שכולות, ביערות של קק"ל. "היערות שלנו גדלים במקומות טבעיים, ולכן זה גן עדן ליערן", הוא מסביר: "אנחנו מטפלים בכל האספקטים של ניהול היער, ניהול הסביבה, המרעה, ניטור מזיקים ושמירה על היערות מפני אש".

במסגרת מיזם "טע עץ" בגרסתו הווירטואלית, התורמים בוחרים תאריך ושעה ומספר עצים לנטיעה. בתאריך המיועד זבדי עורך איתם שיחת זום מהיער. באמצעות מצלמה שמחוברת לכובעו התורמים יכולים לצפות בנטיעת העצים שלהם, כשזבדי משוחח איתם על ההקשר התרבותי, ההיסטורי והאקולוגי של הנטיעות. בסיום מקריא זבדי את תפילת הנוטע שחיבר הרב בן־ציון מאיר חי עוזיאל: "ונטיעות אלה, אשר אנחנו נוטעים לפניך היום, העמק שורשיהם וגדל פארם למען יפרחו לרצון בתוך שאר עצי ישראל לברכה ולתפארה".  

"זה מרגש כמו לטעת במו ידיך, כי דווקא הריחוק נותן נופך דרמטי לסיפור", אומר זבדי. "התורמים יושבים בניו יורק ואתה בארץ ישראל, וידוע לנו שאי אפשר להיפגש, ולמרות הכל יש בזה משהו רומנטי. בנוסף, כשמגיעה לכאן פיזית קבוצה של אנשים - הם בדרך כלל מאותו מקום, ואילו בזום מדובר בהפנינג מרגש של אנשים מכל העולם. אני משתדל לשלוח לאנשים את המיקום של הנטיעה ומזמין אותם להגיע לאתר להסתכל על העצים. ובאותה נשימה אני אומר להם שלחפש את העץ האישי שלהם זה פחות נכון, כי הם חלק מהכלל, וכתוצאה מהפעילות של כולנו יהיה לנו יער".

טקס נטיעת העץ ה-50 מיליון, 1961 (צילום: משה שויקי)טקס נטיעת העץ ה-50 מיליון, 1961 (צילום: משה שויקי)

תרבות נטיעה

התורמים – הן פיזית והן בזום – הם אנשים בעלי זיקה אידיאולוגית לישראל, לציונות, ליהדות וגם לנצרות. חלקם בעלי זיקה אקולוגית, וחלקם מעוניינים לחגוג אירוע או מאידך להנציח. "מגיעים אלינו בעיקר יהודים מצפון אמריקה עם קונוטציה דתית מסורתית", אומר זבדי. "אחר כך ישנם אוונגליסטים מצפון ודרום אמריקה ואחריהם אירופים, לאו דווקא יהודים, אלא אנשים עם קונוטציה תרבותית לאהבת ישראל".

איך אנשים מגיבים לנטיעה?
"יש כאלה שבוכים כשהם נוטעים, ויש התרגשות גדולה גם בזמן הנטיעות בזום. לעם ישראל יש תרבות של נטיעה לזכר, אז הקונוטציה מרגשת. היו לנו לא מעט נטיעות הקשורות בחסידי אומות עולם, יש תלמידים לא יהודים מאירופה ששרים את 'התקווה', משלחות מאפריקה שרוקדות תוך הנטיעות. היו משלחות של גנרלים ושגרירים. "

כשאנשים מגיעים לטבע, משהו קורה להם. יש התרגשות, חגיגיות, יש פרספקטיבה. אני מרגיש שגם היחס שלהם כלפיי משתנה: אם בהתחלה הכירו אותי כמדריך או פועל, אני הופך בעיניהם לידיד. במקום הזה מצליחות להתנהל שיחות מלב אל לב, פעמים רבות נוצרות חברויות. זה נס קטן".

לפי החטיבה לגיוס משאבים של הקרן הקיימת לישראל, כמיליון תורמים מ־55 מדינות ו־33 אגודות ידידים קשרו את גורלם לארץ ישראל באמצעות נטיעות העצים, והם מתייחסים לזה כאקט ערכי וציוני.

"יש בכך מהציונות", מסכים זבדי, "אבל זה לא רק 'אנו באנו'. אנחנו רגישים לעובדה שלציונות שלנו יש אספקטים אחרים בעיני אנשים אחרים, למשל דת, תרבות או אקולוגיה. אני, למשל, אוהב להדגיש את האספקט האנושי האקולוגי. הרי היערות בישראל ניטעו במשך תקופת זמן קצרה של שניים־שלושה עשורים, משנות ה־50 עד ה־70. אחרי הקמת המדינה היה מצב שבו במשך 20 שנה כ־600 אלף אנשים קלטו 2 מיליון עולים, מה שהוביל לשנות הצנע המפורסמות.

לאנשים לא הייתה עבודה, כולל לסבא שלי שעלה לארץ מבולגריה. קק"ל סיפקה להם עבודה בנטיעת עצים, לעתים תעסוקה של ימים ספורים בכל שבוע, וכך עשרות אנשים נטעו ביחד מאות מיליונים של עצים. כך הפכנו לעם שיש לו תרבות נטיעת עצים. התגברנו על פליטות נוראה, וחלק מהבעיות פתרנו על ידי נטיעת עצים. באו אנשים בלי עבודה לארץ שוממה, ואנחנו ייערנו אותה ונתנו לאנשים פרנסה. זה לא קשור רק לטבע, זה קשור לכבוד האדם".

זבדי מספר כי לאחרונה הוא מסיים את שיחות הנטיעות בזום באמירה שחוזרת על עצמה. "אני אומר לאנשים: איפה שאתם - תיטעו עץ", הוא מספר. "כל עץ הוא ישועה לעולם". 

"נוטעים תקווה לעתיד": קק"ל חוגגת ט"ו בשבט

נטיעות אונליין: מבצע נטיעת עצים מקוונת לשיקום יער נוף הגליל שנשרף השנה. עלות נטיעה 18 שקל. כל נוטע יקבל תעודת נטיעה מקק“ל.

בחירת העץ הלאומי:  קק“ל מזמינה את הציבור הרחב להכתיר את העץ שלדעתו מייצג את מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר. המועמדים הם: דקל, זית, אלון התבור, ברוש, אקליפטוס, אלה ותאנה. במסגרת התחרות הציבור מוזמן להיכנס לאתר קק“ל ולבחור את העץ הלאומי של ישראל. כל משתתף בתחרות יקבל תעודת הצבעה מעוצבת וישתף מסיפורו האישי על העץ שבו בחר.

קק“ל על הדרך: בתאריכים 29-24 בינואר, שבוע ט“ו בשבט, משאית של קק“ל תחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה ותגיע למועדוני קשישים, בתי חולים ובסיסים צבאיים. מדריכי קק“ל על המשאית יחלקו שי צנוע לחג, הכל בהתאם לתנאי התו הסגול ושמירה על ריחוק חברתי.

ט“ו שבת – סעודת שבת עולמית: במטרה לאחד את הקהילה היהודית בארץ ובעולם סביב ערכי ט“ו בשבט והשבת, הפיקה החטיבה לחינוך ולקהילה בקק“ל מפת משחקים מעוצבת העוסקת בט“ו בשבט ובחיבור שלו לערכי קק“ל, ציונות, יער ואיכות הסביבה. הערכה תופץ במדינות שונות ברחבי העולם, בשפות שונות, ואפשר יהיה להדפיסה בהדפסה ביתית. על מפת המשחקים תמצאו פעילויות משפחתיות ותכנים מגוונים, איורים, חידונים, קטעי קריאה, משחקים והפעלות לשולחן החג. 

פרטים נוספים על כל הפעילויות באתר קק"ל

הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם קק"ל