רבים בישראל מחכים ליישומה של מדיניות הדרכון (התו) הירוק, התעודה הרשמית למתחסנים, מחלימים מקורונה או בעלי תוצאה שלילית לקורונה ב־72 השעות האחרונות, שתאפשר להם לחזור לשגרת חייהם. אלא שאוכלוסיית האלרגיים בציבור, שחוו בעבר תגובה אלרגית חריפה ולכן על פי הנחיות משרד הבריאות אינם יכולים להתחסן נגד קורונה, חוששת כי תיזנח, ובשל העובדה שלא תחזיק בדרכון הירוק, יימנעו ממנה הטבות ושירותים מסוימים.
"מדיניות הדרכון הירוק הולכת לסגור אותי בבית", אומרת כרמית בר־גיל, 51, רואת חשבון מרעננה, הסובלת מאלרגיות שונות למזון ולתרופות. "אני הולכת להיענש על משהו שלא תלוי בי. אני בכלל אמורה להתחסן כי אני נמצאת בקבוצת סיכון בגלל מחלה כרונית, אבל בגלל האלרגיות איני יכולה. אני אמורה להסתובב עם מזרק, הייתי פעמים רבות במיון עם התנפחויות בכל הגוף, הייתי מאושפזת בגלל כל מיני תסמינים נוספים, שבגללם לא מוכנים לחסן אותי. רופאת המשפחה שלי אמרה לי שהיא לא ממליצה להתחסן עם הרקע שלי. כך גם טענה הרופאה ההמטולוגית שמטפלת בי בבית החולים".
"גם אני רוצה להתחסן, אבל כרגע לא יכולה", אומרת אורית חן, 49, אשת הייטק מנתניה. "עברתי שוק אנפילקטי (תגובה אלרגית מסכנת חיים - א"ש) לפני שנתיים וחצי בעקבות תרופה מסוימת שנטלתי. ישבתי עם חברה בבית קפה, לקחתי כדור, התנפחתי, היה לי קוצר נשימה, ראיתי שחור. הגיעה ניידת טיפול נמרץ, עברתי החייאה, ואמרו לי שאם היו מגיעים חמש דקות מאוחר יותר, הייתי מתה.
כבר לפני חודשיים פניתי לרופא המשפחה ושאלתי לגבי החיסון. הוא אמר לי לא להתחסן. פניתי אליו שוב לפני שבוע לאחר שקראתי ברשת שיש מתחמי חיסון מיוחדים עם השגחה של רופא. הרופא ענה שיבדוק, ישלח שאילתה ויעדכן אותי. עדיין לא קיבלתי תשובה. כשביקשתי לקבוע תור לחיסון והסברתי את הרקע, אף אחד לא ידע לתת לי מענה איפה נכון לי להתחסן בבטחה. בינתיים הדרכון הירוק עשוי להיכנס בקרוב לתוקף. אני חושבת שגם למי שלא יכול להתחסן - צריך להיות פתרון".
"אני סובלת מאלרגיות באופן כללי, אבל הדבר החמור הוא שאני סובלת מהתקפים אנפילקטיים לחומר שאינו ידוע", מתארת גם לי נוימן, 47, מעצבת פנים מצור משה. "זה קורה כנראה בתגובה למשהו שאני אוכלת. נכון לעכשיו, הבנתי מרופאים שאני לא יכולה להתחסן. הגוף שלי מגיב פעמים רבות בשוק אנפילקטי, והמחשבה היא שהחומר שנמצא בחיסונים עלול לגרום להתקף אנפילקטי מסוג כזה שאולי לא ידעו לשלוט בו".
קיבלת תשובה חד־משמעית שאינך יכולה להתחסן?
נוימן: "פניתי לרופאת משפחה. היא חשבה שלא אוכל להתחסן, אבל השאירה את ההחלטה הסופית בידי האלרגולוג. הוא אמר לי בצורה חד־משמעית: 'החיסון הזה לא בשבילך, לא ניקח שום סיכון'. הוא מכיר את ההיסטוריה הרפואית שלי, את מספר ההתקפים האנפילקטיים שהיו לי. היום יש פרוטוקול מאוד מסודר איך מטפלים בהתקף כזה. החשש הוא לא רק איך לעבור את ההתקף הזה - כאשר כמובן כל התקף כזה הוא סכנת מוות - אלא גם מתופעות שהרופאים עדיין לא יודעים עליהן בתגובה לחיסון הקורונה".
מעבודה עד פנאי
אף שמדיניות הדרכון הירוק עוד לא נכנסה לתוקף, יש כבר גופים וחברות שבוחרים להנהיג אותה בין כותליהם על מנת לעודד להתחסן. אלא שעל פי המדיניות הנוכחית, לא מן הנמנע כי אלרגים, שלא יוכלו להתחסן, ייאלצו לעבור בדיקות קורונה תכופות ביותר על מנת לזכות לשירות במקומות ציבוריים. את בר־גיל, חן ונוימן זה מדאיג. "או שמישהו יגיד לי שאני יכולה להתחסן והיכן, או שייתנו לי פתרון לכך שאני לא יכולה להתחסן", אומרת חן.
"אבל אי אפשר להשאיר אותנו סגורים בבית. זה לא רק להיכנס לקניון, זה גם לנסוע לחו"ל. אני למשל עובדת המון בחו"ל. אז מה אעשה בעבודה? במצב הנוכחי, שבו תכף הולכים לאמץ את מדיניות הדרכון הירוק, אני הולכת להיפגע בהרבה תחומים. אני אדרש לעצור את החיים ולהיות תלויה בבדיקות קורונה, שאותן איאלץ לעשות בתדירות מאוד גבוהה. ומן הסתם אי אפשר לעשות בדיקות קורונה לפני כל פעולה בסיסית שאת רוצה לעשות".
אפילו הספונטניות, לדברי חן, הולכת לאיבוד בסיטואציה החדשה. "עם כניסת הדרכון הירוק לתוקף, אצטרך לתכנן כל דבר", היא אומרת. "לפני כל דבר הכי פשוט שארצה לעשות, לפני כל יציאה מהבית - לקניון, לסרט, להצגה – אצטרך בדיקת קורונה. זה אבסורד. מה השלב הבא? יאסרו עלינו להיכנס לסופר? זה ישפיע על כל החיים, מעבודה ועד פנאי ובילוי. משרד הבריאות צריך לתת לכך מענה. מבחינתי, זה כמו להגיד שאדם נכה לא יכול להיכנס לבית קפה כי אין שם הנגשה. זו אפליה על בסיס רפואי".
"העובדה שלא נהיה זכאיות לדרכון הירוק מאוד מפריעה", מוסיפה נוימן. "אני בן אדם מאוד פעיל, ואני לא רוצה למנוע מעצמי משהו. עד עכשיו התנהלתי מצוין, לא הורדתי את המסיכה, אני נוקטת כל אמצעי זהירות אפשרי, אבל זה לא הוגן שימנעו ממני דברים מפני שאני לא מסוגלת להתחסן. כולי תקווה שבמערכת יפעילו היגיון ויבינו שיש אנשים שאי אפשר למנוע מהם פעילות מפני שהם לא יכולים להתחסן".
"אני לא אוכל לצאת לשום מקום - לא לחדר כושר, לא למסעדה, לא לעבודה, לא לקניות", חוששת בר־גיל. "התקשרתי למשרד הבריאות, ואמרו לי שכרגע אין שום פתרון ואצטרך לעשות כל 72 שעות בדיקת קורונה. בגלל המחלה הכרונית שלי, חדר כושר בשבילי זה כמו אוויר לנשימה. לטוס לחו"ל זה לא מאסט, אבל קניות, שגרה יומיומית? זה לא הגיוני כל הזמן לעשות בדיקת קורונה. זה בלתי אפשרי".
להתגבר על הפחד
"או שימצאו דרך לחסן אנשים כמונו או שייתנו לנו פטור מהדרכון הירוק", אומרת בר־גיל. "אני לא סרבנית חיסון שמגיע לה להיענש. ברור שאני מבינה שרוצים ליצור שטח סטרילי למתחסנים, אבל אני באמת שומרת על ההנחיות, מקפידה על מסיכה. זה לא שאני לא רוצה להתחסן. האם אני צריכה להיות בבית שנים עד שתיגמר הקורונה? אפילו ביקשתי להתחסן באשפוז, וגם לזה לא הסכימו. ניגשתי לכמה מתחמים ושאלתי, ואף אחד לא הסכים לחסן אותי כששמעו שאני מסתובבת עם מזרק".
"נדמה שאף אחד בינתיים לא חושב על פתרון אלטרנטיבי עבורנו", אומרת נוימן. מתוך המקום שלהן, יש להן מה להגיד למי שיכולים להתחסן, אך בוחרים שלא לעשות זאת. "אני יכולה להבין את הפחד כי מדובר בחיסון חדש וניסיוני, אבל מבחינתי זה חוסר אחריות לא להתחסן", אומרת חן. "אם היה לי אישור להתחסן בבטחה, הייתי רצה עכשיו להתחסן".
"זה מעצבן וזה מרגיז, אני לא מבינה את זה", אומרת מצדה בר־גיל. "אני מבינה אנשים שפוחדים, אבל חושבת שכולם צריכים לעזור להתגבר על המחלה הזאת ששיבשה לנו את כל החיים".
"אני לא חושבת שאפשר להכריח אנשים להתחסן", אומרת נוימן. "הסברה נכונה של המערכת היא זו שיכולה לעשות את העבודה. אבל תמיד יהיה קומץ של אנשים שיתנגדו. אני מאמינה בחיסונים, מודעת למגיפות שהצליחו למגר בעולם בזכות חיסונים. אני עצמי התחסנתי בכל חיסון אפשרי. אני מקווה שימצאו גם בשבילי את הפתרון הנכון לחיסון נגד קורונה ושהדרכון הירוק לא יהווה אפליה ופגיעה בזכויות אזרח בסיסיות".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "טרם נקבע המתווה כך שלא ניתן לומר איפה תידרש הצגת התו הירוק, אם בכלל. כשייקבע המתווה יילקחו בחשבון קבוצות שאינן יכולות להתחסן מסיבות רפואיות".