בני הנוער שסיימו את לימודיהם בתקופת הקורונה, כלומר ביוני 2020, נאלצו להתמודד עם מציאות לא פשוטה: הטיסות המתוכננות לחו"ל לפני הגיוס בוטלו, היכולת לצאת לעבוד השתבשה, והקשרים החברתיים הוחלפו בריחוק חברתי, בסגרים ובבידודים. בחסות כל אלה חוו תנועות וארגוני הנוער פריחה, שבמסגרתה רשמו עלייה בביקוש של בני נוער להצטרף לשורותיהם ולצאת במסגרתם לשנת שירות, שנת התנדבות בקהילה לפני הגיוס לצה"ל, הכוללת מגורים בקומונות או בגרעינים, לעתים תוך ניהול אורח חיים שיתופי.

בתנועת הנוער העובד והלומד, למשל, מדווחים על עלייה של 50% במספר בני הנוער לפני גיוס שבחרו לצאת לשנת שירות בספטמבר 2020 ולהתנדב בתחומים כגון חקלאות, הדרכה, סיוע בקהילה וסיוע לקשישים. "הסיבה לביקוש העצום הזה קשורה לשני גורמים מרכזיים", מסבירה ניצן רוזנוקס־זיו, מרכזת שנת שירות בתנועת הנוער העובד והלומד. "הנוער רואה את משבר הקורונה שאנחנו נמצאים בו ומבין שיש משבר חינוכי בדור הזה של ילדים ובני נוער. כיוון שבני הנוער מרגישים את זה על בשרם, הם רוצים להירתם לזה, והם מבינים שהתנדבות בתקופה הזו היא הכרחית. שנית, הם מרגישים פספוס של חוויות מאוד מרכזיות של התקופה שלפני צבא, שזו התקופה הכי מקסימה שלא חוזרת אף פעם. בגלל הקורונה הרבה מהתוכניות והחוויות שהם תכננו התבטלו. מאחר שהם לא רוצים לוותר על הנעורים ועל האפשרות לחוות ולהתפתח - שנלקחה מהם בתקופת הקורונה – הם בוחרים לצאת לשנת שירות, לחיות כגרעין עם חברים, לעבוד ביחד, לצחוק ביחד ולהתנדב ביחד. זה משהו מבגר וחווייתי".

גרעין חטיבת בני המושבים בנוער העובד והלומד (צילום: חטיבת בני המושבים)
גרעין חטיבת בני המושבים בנוער העובד והלומד (צילום: חטיבת בני המושבים)

התנדבות בחקלאות בשנת שירות (צילום: השומר החדש)
התנדבות בחקלאות בשנת שירות (צילום: השומר החדש)

"היעדר באינטראקציה אנושית בגלל הקורונה יצר בקרב אותם נערים לפני גיוס את הצורך הכי בסיסי לפתח כישורים חברתיים, להיפגש עם אנשים", מוסיפה מאיה שלייפר, דוברת הנוער העובד והלומד. "יש הרבה חוויות שהנוער השנה מפספס כי הוא רוב הזמן בבית, ולכן בני הנוער שיצאו השנה לשנת שירות בחרו את הגרעין החווייתי הזה כי הוא מאפשר להם לחוות את החוויות החברתיות הללו".

עוגן חברתי

"לגור ביחד עם חברים שנותנים לך את החופש להיות מי שאתה - זה צורך בסיסי בתקופת הקורונה", מסבירה איה דגן (18), מדריכה בשכבה ט’ הנמצאת בגרעין של הנוער העובד והלומד בפרדס חנה. "האופציה לגור במשך שנה עם חברים או אנשים חדשים שאתה לומד להכיר היא משמעותית בתקופת הקורונה, שבה גובר הצורך לא להיות לבד. בתוך תקופת הקורונה בני הנוער קצת נשכחו ואיבדו את עצמם. רבים מהם שחוו פספוס חברתי, ראו ביציאה לשנת השירות ובמגורים בגרעינים הזדמנות לנהל חיים חברתיים למרות הקורונה ולחוות את החוויה הזו לפני הגיוס לצבא".

שגיא אקא (18), מראשון לציון במקור, יצא השנה לשנת שירות מטעם חטיבת בני המושבים בתנועת הנוער העובד והלומד שבמסגרתה הוא חי בגרעין בחוף הכרמל. "תקופת הקורונה ביאסה אותי מאוד", הוא מספר. "זו תקופה מגבילה, אי אפשר לצאת לטיולים, לבלות ולפגוש אנשים. לכן ניגשתי למיונים לכל מיני שנות שירות כי הבנתי שאני זקוק לחברותא הזו. חברי הגרעין שלי תמיד עוזרים לי ואני עוזר להם. אנחנו מטיילים ביחד ועושים הליכות, רואים את הטבע וכמובן מתנדבים ועוזרים בכל מיני מקומות, כמו עזרה במסיק זיתים. זו הדרך שלי ושל חבריי לגרעין להפיק את המיטב מהתקופה הרעה הזו. צברתי חוויות שילוו אותי כל החיים".

קומונת שמעה - קדמת צבי (צילום: ארגון 'קדמה - התיישבות צעירים')
קומונת שמעה - קדמת צבי (צילום: ארגון 'קדמה - התיישבות צעירים')

נעם ברוש - מסלול החוות (צילום: השומר החדש)
נעם ברוש - מסלול החוות (צילום: השומר החדש)

ארגון "קדמה - התיישבות צעירים" מדווח כי הכפיל בתקופת הקורונה את כמות הצעירים לפני גיוס שבחרו לצאת לשנת שירות מטעמו, ובמסגרתה לחיות בקומונות, להתנדב בענפי חקלאות ולטפח פעילות קהילתית. "לא יכולתי לבקש להיות במקום יותר טוב מאשר בקומונה הזו בתקופת הקורונה", מספרת רונה אלתרמן (18), המתגוררת בקומונה בת שמונה אנשים בכפר רימונים. "הקומונה הזו מנותקת מהכל, אני מרגישה בבועה מנותקת מהזמן ומהקורונה. החיים נעצרו לתקופה הזו, וזו התקופה היחידה בחיים שלא היה לי שום לחץ לגבי כלום, למרות שיש לי בקומונה אחריות גבוהה".

איזו אחריות?
"עצמאות. אני הגזברית ומזמינה את האוכל. אם אני לא אזמין – לא יהיה אוכל. אם אנחנו לא ננקה את הבית, אז הוא לא יהיה נקי. אנחנו אחראים לעצמנו, וזו אחריות כבדה".

איך חוויית הקומונה עבורך?
"זה תענוג. בהתחלה הייתי סקפטית כי לקבץ יחד שמונה אנשים רנדומלים שלא מכירים זה את זה – זה יכול להיות אסון, אבל הופתעתי לטובה. אנחנו קומונה שחצייה בנים וחצייה בנות, ואנחנו גרים בשני קרוואנים נפרדים. זה עוגן חברתי שמאפשר לנו לשרוד את תקופת הקורונה. אני רואה חברים וחברות שלי לפני גיוס שיושבים בבית, משתגעים משעמום וחווים את לחץ הקורונה, ואצלי המצב אחרת לחלוטין: אנחנו יוצאים לעבוד בקטיף, עוזרים במסיק, אני מדריכה בני נוער ביישוב. זו חוויה מהנה ומבגרת. הקורונה אומנם הובילה לביטול טיולים וגיבושים שונים שהיו אמורים לקרות בשנת השירות, אבל הקומונה ממלאת עבורי את החלל החסר שהקורונה יצרה".

התנדבות בחקלאות בשנת שירות (צילום: השומר החדש)
התנדבות בחקלאות בשנת שירות (צילום: השומר החדש)

התנדבות בחקלאות בשנת שירות (צילום: השומר החדש)
התנדבות בחקלאות בשנת שירות (צילום: השומר החדש)

"מכיוון שמגיפת הקורונה גרמה לאי־סדר במסגרות החינוכיות, כולל בכיתות י"א־י"ב, והן לא פועלות ברצף כבר קרוב לשנה, שנת שירות לפני הצבא נראית לשמיניסטים רבים פתרון מצוין שבו יוכלו לתת מעצמם לאחר ולהיכנס לצבא אחרי שנה משמעותית", מסביר צור לונדון, מנהל תוכנית שנת השירות בארגון "קדמה - התיישבות צעירים". "מאחר ששנת השירות שלנו משלבת עבודה חקלאית ועבודה חינוכית, מעניין את השמיניסטים לחוות משהו אחר לפני הגיוס ולצאת מהמסגרת הנוחה שלהם. הם כל היום מול המסכים ולפני הגיוס רוצים חוויה קצת אחרת. בנוסף, חקלאות נחשבת עבודה חיונית שתמיד תישאר, וזה נותן להם מעט יציבות בתקופה המורכבת הזו".

ערך מוסף

בתנועה החדשה בארגון "השומר החדש" מדווחים על עלייה של 19% בכמות היוצאים השנה לשנת שירות, שבמסגרתה חיים בקומונה ומסייעים לחקלאים. נעם ברוש (19) מזיכרון יעקב יצאה לשנת שירות מטעם "השומר החדש", שבמסגרתה היא חיה בקומונה בחריש המונה שמונה צעירים כמוה. "לקומונה הזו יש משמעות חזקה, בייחוד בתקופה הזו כי אתה רואה כמה אנשים נזקקים לעזרה וכמה אתה יכול לסייע למי שקשה לו", היא אומרת. "לכן כל האנרגיה שלנו בקומונה הולכת לסיוע לאנשים שזקוקים לכך. בשעות הפנאי אנחנו מרימים פעילויות קהילתיות, ובמקביל מפעילים שתי חוות חקלאיות שעובדות בשיטה אקולוגית".

תומר פלכסר (18) חבר בקומונה בת ארבעה אנשים במועצה האזורית עמק חפר. "לא חלמתי או דמיינתי את התקופה של לפני הגיוס בצורה הזו שהקורונה כפתה עלינו", הוא אומר. "להיתקע בבית ולחיות דרך הזום - זה לא משהו אידיאלי בעיניי ולכן היציאה לשנת שירות והחיים בקומונה סיפקו לי אוויר לנשימה ופיסת חיים בתקופה הזו. זו חוויה אדירה לעזור לחקלאים ולהתנדב, לשנות בכל שבוע את סוג העבודה ולראות את החקלאים מאושרים מהעזרה שניתנת להם. זה מקבל ערך מוסף בעיניי בתקופה הזו".

"כשהתחילה הקורונה והמגבלות נכנסו לתוקף, עבודה חקלאית הוגדרה כמשימה חיונית", מסבירה שקד גולדמן, מנהלת מסלול החוות בתנועה החדשה ב"השומר החדש". "בנוסף, נסגרו כל מסגרות החינוך, ותנועות הנוער נדרשו להפסיק את פעילותן. הדלת היחידה לצאת החוצה הייתה לצאת להתנדב. הנוער משתגע בבית, מול המסכים, וחלקו רוצה לצאת למרחבים ולהרגיש תחושת משמעות. את כל זה נותנת היציאה לשנת שירות. בעיניי, העלייה בכמות הנוער שבוחר לצאת לשנת שירות נובעת מהידבקות בחיידק: אחרי התנדבות אחת שבה אתה מקבל כל כך הרבה, אתה רוצה לחזור על החוויה הזו שוב ושוב, וכמובן חבר מביא חבר. בעקבות כך הביקוש גדל אצלנו, והמיונים לשנת שירות עוד בשיאם".