סערה במפלגות החרדיות בעקבות פסיקת בג"ץ: סגן השר מאיר פורוש (יהדות התורה) שוחח היום (שלישי) עם בן כספית וינון מגל ב־103fm על פסיקת בג"ץ בעניין הכרה בגיורים הרפורמים והקונסרבטיביים וביקר בחריפות: "אני מגדיר את זה כהתפרקות והפקרות של בימה"ש העליון בכול הקשור להווי של מדינת ישראל מדינת היהודים. אין לנו מילים אחרות".

פורוש טען: "בית המשפט לוקח את עצמו, קובע לעצמו את ההלכות כאילו הוא נבחר או מוסמך או נטול פניות. כל אדם יש יצר טוב ויצר הרע גם לשופטים הם לא מורמים מהעם, בעיניי לא האנשים המובחרים ולכן שמים עצמם כשופטים, כבעל הבית, מחליטים עבורנו בדברים שלא קשורים אליהם. אין להם מנדט לדבר".

על עיתוי הפסיקה, שלושה שבועות לפני הבחירות, אמר פורוש: "בג"ץ חיכה 15 שנה, למה לא חיכה? הוא יכול היה לחכות". הוא הוסיף: "בג"ץ לא יכול להתערב בדברים הבסיסיים ההלכתיים שאסור לו להתערב בהם. המפלגות משתנות ההלכה לא יכולה להשתנות למה אני צריך להסביר למה אני נמצא במדינה של יהודים ובשלטון של יהודים, אפשר לעשות ללעג את ההלכה כשהיא הבסיס שלנו? לא החלפנו עם, אנחנו אותו עם שקיבל את התורה. אני לא מחליף הלכה".

"בג"ץ מקבל את הגיור של אותו רפורמי שעומד עם כומר ומחתן גבר ואישה, זה צחוק של ההלכה, של הדת היהודית אני לא חושב שהרפורמים צריכים לקהל הכרה. הגיור של אנשים שבעיניהם יכול לעמוד כומר ויעני רבי ולקדש גבר ואישה שבעיניי זה פסול וזה אנטי יהודי. אתה מבקש שאני אתרגש מזה שגם בחו"ל הכירו? אני במדינת ישראל, בשלטון יהודי. לא מתרגש מזה שבעולם מכבדים את הרפורמים".

מוקדם יותר היום שוחח חבר הכנסת אוריאל בוסו (ש"ס) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM והגדיר את ההחלטה כ"ערב גרוע מאוד למדינה היהודית", כשהוא מוחה בעיקר על קבלת ההחלטה בעיתוי הזה - שלושה שבועות לפני הבחירות. 

"ישנם דברים שמלכתחילה בג"ץ היה צריך לגלגל מהמדרגות שלו. אני לא חושב שבג"ץ יכול לקבל החלטה ששופט יכול להיות שופט בלי ללמוד משפטים", אמר ותקף: "הבעיה היא בג"ץ. אין ספק שאתמול בג"ץ הניח את קווי היסוד של הממשלה הבאה. תפוח אדמה שלא ביקשנו אותו שהתגלגל אלינו, אותו דבר שבג"ץ מתערב במתווה הכותל, עכשיו אומר תתפשר ותראה מה אתה עושה. למה אני צריך להתפשר? יש רגולטור שמחליט מה עם החיסונים וכללי הקורונה שקוראים לו משרד הבריאות יש רגולטור אחד בנושא היהדות – הרבנות הראשית".

"צריך לסמוך במדינת היהודים על הרגולטור – הרבנות הראשית. יש רבנים שנבחרו בבחירות והם אמונים על הנושא. אני לא מחייב אף אחד להתגייר, הוצאת את המושג יהודי ולא יהודי מתעודת הזהות? אני לא מחייב אף אחד, יש חוק השבות שיש בו לקונות, אבל אני רוצה לדעת שהילד שלי יתחתן עם ילדה יהודייה כהלכה ולא כחוק".


גם ח"כ יעקב אשר מחה בגל"צ על ההחלטה: "קשה לי להבין את העיתוי שבועיים לפני הבחירות, עיתוי פוליטי שנועד לשים את הנושא על סדר היום, היה אפשר לתת את הפסיקה שבוע אחרי הבחירות. אני רואה בזה התערבות גסה בבחירות ופוליטיזציה של מערכת המשפט".

שר הדתות יעקב אביטן איים בגל"צ: "אנחנו מנסים לשמר את הסטטוס קוו, אבל מרגע שבג"ץ שחט את הפרה הקדושה הזו, אין ברירה אלא לחוקק עכשיו את פסקת ההתגברות".

כאמור, לצד הדיון המשפטי, מדובר גם בסוגיה פוליטית מהותית, כשלושה שבועות לפני הבחירות לכנסת והתנגדות המפלגות החרדיות מחזקת את ההערכות בדבר כוונתם לקדם את חקיקת פסקת ההתגברות לאחר הבחירות, במטרה לפעול לשימור הסטטוס קוו. כאשר התבקש בוסו לעמוד על כך שתהיה פסקת התגברות בכל כניסה שלה לממשלה הבאה, ענה כי "אני לא יודע אם זה נקרא פסקת התגברות, אבל ודאי תנאי להקמת כל ממשלה שתהיה - טיפול והסדרה מידית בנושא הגיור".

הפסיקה אושרה בהרכב של תשעה שופטים ברוב של שמונה נגד אחד (נועם סולברג). השופטים הדגישו בפסיקתם את הסחבת מצד המדינה שלא הסדירה את החקיקה. "נמנענו מהכרעה בנושא זה קרוב לחמש שנים נוספות – מתוך גישה מכבדת כלפי עמדתו של המשיב, על מנת לאפשר קידומה של חקיקה מסודרת בנושא", כתבה השופטת דפנה ברק ארז. "אולם, איננו יכולים לחכות עד בוש, כאשר זכויותיהם של אנשים עומדות על כף המאזניים, וחקיקה בנושא כלל לא נראית באופק".