מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שני) דו"ח ביקורת על היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה, בו מתח ביקורת על ההתנהלות והמליץ על שורת שינויים.

בדו"ח נטען, כי למרות שחלפו יותר מחמש שנים מאז החלה רפורמת הלמידה המשמעותית שהוביל משרד החינוך, כמחצית מתוכניות הלימודים לא עודכנו, ולא שולבו בהן עקרונות הלמידה המשמעותית. על פי נתוני פברואר, כ-51% מתוכניות הלימודים לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה, אשר אושרו לפני יותר מעשור, לא עודכנו מאז.

"למרות שהמבחנים הבינלאומיים החלו לשנות את פניהם ולשים את עיקר הדגש על הערכה של מיומנויות ופחות על הערכת ידע, בחינות הבגרות בכתב בישראל (שמשקלן כיום כ-49% מהציון הסופי של התלמידים) כמעט אינן מתייחסות למיומנויות המאה ה-21 ואינן בוחנות אותן", מתריע מבקר המדינה.
 
המבקר סבור, כי ריבוי הבחינות בישראל (11-10 בחינות לעומת 5-2 במדינות שונות בעולם) מייצר מערכת המקשה על בתי הספר לתת עדיפות ולהשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים. מבקר המדינה המליץ כי משרד החינוך יגבש מדיניות כוללת ותוכנית אסטרטגית ייעודית להטמעת מיומנויות המאה ה-21 בקרב תלמידי מערכת החינוך, לרבות במתכונת הנוכחית של בחינות הבגרות, וייתן דעתו לריבוי הבחינות ולהשפעת עומס זה על המערכת כולה.

מבקר המדינה ציין עוד, כי כדי להכין את בוגריה לתפקוד מוצלח בחייהם העתידיים, על מערכת החינוך להטמיע בקרב תלמידיה, לצד ידע בתחומי הלמידה, גם את המיומנויות שיהיו נחוצות להם כבוגרים בחייהם החברתיים, האישיים והמקצועיים.

החינוך העל-יסודי נותר מאחור

עוד נטען בדו"ח, כי תוכנית התקשוב שמפעיל משרד החינוך ומתמקדת בהכנסת תשתיות חדשות לבתי ספר ובשדרוג תשתיות התקשוב הישנות, מופעלת בעיקר בחינוך היסודי, ורק כ-23% מבתי הספר העל-יסודיים כלולים בה. בנוסף, בעוד שכ-25% מבתי הספר העל-יסודיים באשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים (7 - 9) כלולים בתוכנית, רק 16% מבתי הספר העל-יסודיים באשכולות הנמוכים (1 - 3), הזקוקים לתוכנית זו, נכללים בה.

עוד עלה בביקורת כי בתי הספר בחינוך הממלכתי-יהודי הם כמעט מחצית מבתי הספר המשתתפים בתוכנית התקשוב (בשעה ששיעורם מכלל בתי הספר הוא כ-34%), ואילו חלקם של בתי הספר בחינוך החרדי הוא רק כאחוז אחד מכלל בתי הספר המשתתפים בה (בשעה ששיעורם מכלל בתי הספר הוא כ-30%).

ילדים יושבים מול מחשב, אילוסטרציה (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: אינג אימג')ילדים יושבים מול מחשב, אילוסטרציה (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: אינג אימג')

בנוסף, משרד החינוך לא קבע תקן בעניין היחס הסביר בין מספר התלמידים למספר המחשבים בבית הספר. ב-48% מבתי הספר העל-יסודיים יש מחשב אחד ליותר מעשרה תלמידים, וב-23% מהם יש מחשב אחד ליותר מ-20 תלמידים.

מהפילוח עולה עוד, כי באשכולות הגבוהים היחס של יותר מ-20 תלמידים למחשב קיים ב-10% מבתי הספר העל-יסודיים, ואילו באשכולות הנמוכים הוא קיים ב-40% בלבד מתוכם.

אומת הייטק? 

מחסור כרוני בעובדים מיומנים בתעשיית ההיי-טק בישראל מהווה איום אסטרטגי על מגזר הטכנולוגיה בפרט ועל המשק הישראלי בכלל. כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שבדק את פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק. על פי הדו"ח, ביולי 2019 נאמדו כ-18,500 משרות טכנולוגיות פנויות בתעשיית ההיי-טק. 

מהביקורת עולה כי  עיקר הנבחנים בחמש יחידות לימוד במקצועות המדעיים-טכנולוגיים, הוא בבתי ספר "חזקים" מבחינה חברתית-כלכלית. כך למשל, למעלה ממחצית הנבחנים בחמש יחידות לימוד במתמטיקה ובמדעי המחשב (53% ו-55% בהתאמה) משתייכים לבתי הספר החזקים יותר.

נשים בהייטק, אילוסטרציה (צילום: אינג אימג')נשים בהייטק, אילוסטרציה (צילום: אינג אימג')


לעומת זאת, רק 8% מהם (בכל אחד מהמקצועות) משתייכים לבתי הספר החלשים יותר. המבקר מתריע, כי מערכת החינוך אינה ממצה את הפוטנציאל של התלמידים שיכולים ללמוד את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים - בעיקר בקרב בנות, בקרב המגזר הערבי ובקרב המגזר היהודי-חרדי. 

מהדו"ח עולה עוד כי החסמים המרכזיים להגדלת מספר הבוגרים באוניברסיטאות במקצועות ההיי-טק הם מחסור בסגל אקדמי ושיעור נשירה גבוה של סטודנטים ממקצועות אלה. כ-22% מהסטודנטים שהתחילו את לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות לא סיימו תואר בתוך שש שנים, וכ-20% מהסטודנטים שהתחילו לימודי מקצוע זה סיימו תואר במקצוע אחר. למרות זאת, טוען המבקר, הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) לא קבעה יעדים לגידול במספר אנשי הסגל ולצמצום שיעור הנשירה. 

בהיבט העוסק במינוף השירות הצבאי לטובת הגדלת כוח האדם המיומן לתעשיית ההיי-טק, נמצא כי משרד הביטחון לא גיבש תוכנית אופרטיבית למינוף השירות הצבאי בצה"ל. 

עוד עלה מהביקורת, כי בשנת 2019 חלקן של הנשים בתעשיית ההיי-טק בתפקידים טכנולוגיים היה כ-22%, ובתפקידי ניהול טכנולוגיים - 18% בלבד. המבקר ממליץ לפעול לצמצום המחסור הקיים בכוח אדם מיומן בהיי-טק.

לא מתאימים לשוק העבודה

בחלק אחר של הדו"ח, מתריע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, כי המדינה אינה מבצעת את הפעולות הנדרשות להכשרה מקצועית למבוגרים והתאמתן לשוק העבודה המשתנה. לדעתו, כדי לאפשר למאות אלפי עובדים להשתלב ולהישאר בשוק העבודה, גובר הצורך בהתאמת המיומנויות והידע של העובדים החדשים והוותיקים לצורכי השוק המשתנה.

מהביקורת עלה, כי מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות מבוזר, וחלקיו על פי רוב אינם מתואמים ביניהם בהיבטים מרכזיים. המבקר מתריע, כי אין בנמצא אתר אינטרנט אחד המרכז עבור הציבור את כלל אפשרויות ההכשרה ואין הליך מאוחד של אבחון, הכוון וגיוס. 

מחשבים (צילום: Themeforest)מחשבים (צילום: Themeforest)


עוד עולה מהביקורת, כי אין גורם ממשלתי אחד המרכז את תחום הלמידה למבוגרים ואשר מוביל את תחום המיומנויות הנדרשות לשוק העבודה המשתנה.

המבקר  ממליץ שמשרדי העבודה, החינוך, הכלכלה והאוצר, יבחנו במשותף את מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות הקיים ואת הדרכים לעדכונו. "הצורך בפעולות אלה חשוב במיוחד בעת המשבר הכלכלי הנלווה למגפת הקורונה - עת שבה סביר כי יהיה צורך בהתאמות ובהסבות מקצועיות בכלל המשק, ובפרט בענפים שנפגעו", מתריע המבקר.

תגובת משרד החינוך

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "דוח המבקר מתייחס לשנים 2015 - מאי 2020. המשרד משלים בימים אלה פערים טכנולוגיים שנפערו לאורך עשור ואף יותר מזה. לאור זאת, הוא גיבש תכנית לאומית רחבת היקף, "הכיתה הדיגיטלית", וגייס לטובתה סכום חסר תקדים בהיקף של 1.2 מיליארד ₪. במסגרת תקציב זה נרכשו  150,000 מחשבים ניידים, שחולקו לכלל התלמידים שידם אינה משגת, יחד עם חבילת תקשורת. בנוסף, נרכשו כ- 65,000 טלפונים כשרים לתלמידי החברה החרדית. לצד זה, המשרד שדרג את התשתיות הטכנולוגיות ב-4,600 מוסדות חינוך יחד עם האפשרות שמנהלי מוסדות החינוך ירכשו תוכן דיגיטלי. כמו כן, ניתנה הכשרה לכ- 200,000 עובדי הוראה בתחום הלמידה מרחוק,  והורחב משמעותית מאגר התוכן הדיגיטלי בתוכן עשיר ומגוון. 

"לצד תשתית ענפה זו שמניח המשרד הוא מקדם תכנית אסטרטגית שממקדת את העבודה בבתי הספר בטיפוח של מיומנויות המאה ה-21', הכוללות בין היתר אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע וכן אוריינות לשונית, מתמטית ומדעית. בנוסף, הוא פועל לקדם חשיבה ביקורתית ויצירתית.  הטכנולוגיות החדשניות לצד קידום התכנית האסטרטגית לטיפוח מיומנויות המאה ה- 21 יניחו תשתיות איתנות להכשרתם והשתלבותם של בוגרי מערכת החינוך בשוק העבודה המשתנה. 

"אשר לפעולות המשרד להגדלת הבוגרים המשתלבים בשוק ההיי טק, יצויין כי לאורך השנים האחרונות הכפיל המשרד את שיעור הלומדים במסלול מוגבר של 5 יחידות לימוד מ- 8% ל- 16%. כמו כן, לאורך השנים האחרונות (2019-2017) חל גידול של כ- 6% בשיעור הבוגרים הזכאים להסמכה טכנולוגית, וכיום הוא עומד בשיעור כולל של קרוב ל- 60%. זאת ועוד, באותן שנים חל גידול של יותר מ-2% בשיעור הטכנאים וההנדסאים. כיום שיעורם הכולל עומד על כ- 43% מקרב הבוגרים. בימים אלה מגבש המשרד תכנית עבודה לקידום הייצוג של תלמידות במקצועות המדעיים, ובכלל זה מדעי המחשב והסייבר".