בשתיים בצהריים המדבר שולח אצבעות קרות אל העיר. "ממזרח, מן ההרים, בא משב של רוח מדברית מושחזת, כמו אבחת חרמש קר וחד, השממה נושמת בסוד", כתב עמוס עוז בהשראת ערד ב"אל תגידי לילה". אנחנו נוסעים אל שכונת הרדוף, עוצרים בנוף 17, ליד הבית שהיה ביתו. כשהנייד טמון בתנוך אוזנו פותח לנו חסיד גור. מבקש שנחזור עוד שעה. ערב פסח ודקותיו קצובות.