משכניו בקיבוץ ועד מכריו בערד: מסע מרתק בעקבות המיתוס של עמוס עוז

לאחר סערת ספרה של בתו גליה, שטענה כי אביה היה מתעלל בה, פנינו לאנשים שהקיפו אותו בשלבים שונים של החיים. מה ידעו, האם הופתעו, ואיך זה ישפיע על המורשת שלו?

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עמוס עוז
עמוס עוז | צילום: קובי קלמנוביץ'
8
גלריה
עמוס עוז בשנת 1968
עמוס עוז בשנת 1968 | צילום: אסף קוטין
בנצי גלר מקיבוץ חולדה
בנצי גלר מקיבוץ חולדה | צילום: יוסי אלוני
קיבוץ חולדה
קיבוץ חולדה | צילום: יוסי אלוני
ניסים אוחיון
ניסים אוחיון | צילום: יוסי אלוני

בשתיים בצהריים המדבר שולח אצבעות קרות אל העיר. "ממזרח, מן ההרים, בא משב של רוח מדברית מושחזת, כמו אבחת חרמש קר וחד, השממה נושמת בסוד", כתב עמוס עוז בהשראת ערד ב"אל תגידי לילה". אנחנו נוסעים אל שכונת הרדוף, עוצרים בנוף 17, ליד הבית שהיה ביתו. כשהנייד טמון בתנוך אוזנו פותח לנו חסיד גור. מבקש שנחזור עוד שעה. ערב פסח ודקותיו קצובות.

אורי גור
אורי גור | צילום: יוסי אלוני
הבית של עמוס עוז בערד
הבית של עמוס עוז בערד | צילום: יוסי אלוני
עמוס עוז ומשפחת דגני
עמוס עוז ומשפחת דגני | צילום: אלבום משפחתי
תגיות:
עמוס עוז
/
גליה עוז
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף