כאן חוגגים בכיף: התפשטות מגיפת הקורונה, והסגרים שהוטלו על הציבור בעקבותיה, גרמו לרבים בציבור לגלות מחדש את המרחבים המצומצמים שסביבם: השכנים, תושבי השכונה. לקראת המימונה הקרובה, יש מי שמשמרים עדיין את ערכי הקהילתיות והמשפחתיות שהתחזקו עקב המשבר ומביאים אותם לידי ביטוי במימונות קהילתיות של חברי אותו בניין או שכונה.
“בקורונה התחלנו לדבר וגילינו שיש הרבה זוגות צעירים בבניין, אחלה שכנים”, מספרת סיון טרם, תושבת תל אביב ובעלת הבלוג והעסק “קוקי כיף” לסדנאות אפייה ובישול טבעוניות. “התחלנו לעשות את החגים ביחד על הגג כי לא יכולנו לנסוע לשום מקום. אנשים היו עולים להשתזף או לשתות על הגג, אז היה לנו כיף לשבת ביחד. רציתי לחגוג מימונה, אז דיברתי עם השכנים וקיימנו מימונה משותפת על הגג, כשכל אחד היה אחראי על הבאת משהו אחר”.
גם השנה החליטו טרם ושכניה בבניין להמשיך עם המנהג. “אני אכין מופלטות, ספינג’ים ועוגיות, וכל אחד מהשכנים מביא מה שזורם לו: אחד מביא יין, השנייה מביאה כיבוד, השלישי מביא מוזיקה”, מספרת טרם. “כולנו מארגנים ביחד את הגג לחגיגה הזו. כולנו מגובשים ומיודדים, וזה כנראה מנהג שילך איתנו גם למימונות הבאות”.
כחצי תימנייה וחצי אנגלייה היא גילתה את המופלטות במסגרת עבודתה במסעדת שף בתל אביב במהלך לימודי הקונדיטוריה שלה. “הבוסית צלצלה וביקשה ממני להכין לצוות מופלטות”, היא מספרת. “לא ידעתי מה הקשר ביני לבין מופלטות. בחיים לא הכנתי מופלטות. אבל היא סמכה עליי, אז נכנסתי ליוטיוב והתחלתי ללמוד דרך סבתות מרוקאיות כיצד להכין. זה תפס לא רק אצל הצוות, אלא גם אצל הלקוחות”. בפסח שעבר החלה טרם גם להעביר בזום ובעמוד הפייסבוק שלה שיעורים מקוונים באפיית מופלטות וממתקים.
סדנת בישול
אופיר אלמלח־כרמל ספג את מנהגי המימונה מאביו, אליהו אלמלח, יליד מרוקו. “בנעוריי המשפחה הייתה מארגנת מימונות ומזמינה את כל החברים והמשפחה”, הוא מספר. “המסורת ממשיכה אצל המשפחה שלי בכל שנה, אבל בגיל 25, כשעזבתי את היישוב שבו הם גרים, כבר לא הגעתי למימונה אצל ההורים שלי וחגגתי מימונות בבתים שבהם גרתי”.
לפני כשנתיים עבר אלמלח־כרמל עם משפחתו לקיבוץ העירוני של “דרור ישראל” בבאר שבע. “תכננו לערוך מימונה גדולה בבית, אבל אז בא הסגר ונאלצנו לעשות מימונה בזום עם המשפחה. השנה החלטתי לערוך מימונה מפוארת”.
למימונה הזמין אלמח־כרמל גם את שכניו לבניין. “המימונה עבורי היא חלק מהקהילתיות, ולא רק מנהג משפחתי שחשוב לשמר ולקיים”, הוא מסביר. “ביום שישי נתחיל את ההכנות כשיבואו אלינו הביתה חברים ושכנים עם הילדים ונקיים יום שלם של סדנת יצירה ובישול: הילדים יעצבו עוגיות, השכנים יעזרו עם אפיית הממתקים, סידור התמרים, עבודה על המרציפנים וכו’. זה יהיה ממש מגניב להרים את זה ביחד, וכך גם הרבה שכנים שהם לא מהעדה יוכלו להכיר כמה מהמנהגים שלנו”.
מה צפוי במימונה?
“הרבה אוכל, מוזיקה מרוקאית פלוס חריגה לז’אנרים נוספים, מסיבה כיפית. קצת שתייה, קצת שמח ושמירה על המסורת. הדבר הכיפי הוא שכל מי מהשכנים שרוצה – יכול לבוא ולהושיט יד חופשי”.
גם הזמרת ענת חיטמן ובת זוגה שיר, המתגוררות בתל אביב, החליטו השנה לחגוג את המימונה עם דיירי הבניין שלהן. "אני אומנם אשכנזייה, אבל בת הזוג שלי היא מרוקאית, כך שזכיתי בשנים קודמות להיות במימונה המהממת שהיא מרימה", מספרת חיטמן. "בתקופת הקורונה נוצר חיבור מאוד מיוחד עם השכנים: היינו יושבים לקפה אחד אצל השני, ערבי סושי, ולפעמים ערבים בגג. הקורונה תרמה בהחלט לחיבור".
הרעיון למימונה של הבניין נולד בשנה שעברה. "בסגר הדבקנו מודעה בכניסה לבניין - שמי שרוצה מוזמן לבוא ולקחת מופלטות וכיבוד וממתקים", היא מספרת. "בתקופה ההיא כולם מאוד פחדו מהקורונה ולא ידענו מה זה, אז לא הזמנו לתוך הבית. השנה הזמנו את כולם פנימה, וכל אחד מביא מה שבא לו: אחד יין, השנייה עוגה, ונחגוג ביחד מימונה".
מה בתפריט?
"הכנתי כבר פלייליסט של שש שעות מוזיקה מרוקאית מגוונת, משנות ה־60 ועד למוזיקה מרוקאית עכשווית. יהיו המון מופלטות, ספינג'ים, מתוקים ואלכוהול. קנינו גם תרבושים לכולם, ויש קצת כפתנים שהבאנו מנצרת במיוחד".
תאמצו את המימונה הזו גם להבא?
"בטח. מה שיפה במימונה כזו זה שהבית פתוח לכולם. אף אחד לא שואל 'למי הצבעת?' או כל דבר אחר שהוא מפלג. במימונה כולם שמחים, יכולים להביא מה שיש".
גם שי אלון, תושב היישוב הקהילתי בית אריה, מצא בעקבות הקורונה דרך לחגוג את המימונה עם שכניו. “בשנה שעברה, בעקבות הקורונה, כל שכן הוציא מחוץ לבית שולחן עם עוגיות, מופלטות, כל המתוקים, ואנשים עברו ואכלו. הבן שלי הוא די־ג’יי, אז גם הוא הוציא את כל הציוד ושם מוזיקה. השנה אנחנו מתכננים לעשות משהו דומה. ראינו שזה הלך יפה, והחלטנו להמשיך את המסורת. במקום לעשות בבית את המימונה - לעשות ברחוב. באו אנשים מכל רחבי היישוב. השנה הייתה התארגנות ספונטנית בוואטסאפ השכונתי. בדיוק דיברתי עם אחד השכנים על זה שנמשיך עם זה בשנים הבאות. זה יותר נחמד מלעשות בבית ולהזמין אנשים”.
חבילה ביתית
לקראת המימונה של השנה שעברה, ובמהלכו של הסגר, יזמה יעל שביט מהמושב הקהילתי ביצרון יחד עם שכניה מבצע שליחויות. "כולנו התאספנו יחד, אפינו וארזנו את המתוקים, המופלטות והספינג'ים ושלחנו לכל השכנים כמעין חבילת מימונה ביתית", היא מספרת. "השנה, כשאפשר לחגוג באופן אמיתי, השכנות שלי והחברות של הבנות שלי עוזרות לי עם ההכנות והבישולים למימונה, שתתקיים אצלי בחצר במוצאי שבת".
איך ההרגשה?
"זה תענוג וממש כיף שיש שיתוף פעולה כזה. הערבות ההדדית במושב שלנו היא לא משהו חדש. ברגע שמרימים משהו – כולם באים לעזור. זה מאוד כיף לעבוד ביחד על הרמת המימונה. זה ביחד שלא יוצא לראות בדרך כלל".
מה צפוי?
"המון מוזיקה, המון אוכל, אווירה ובעיקר לשמוח מהמימונה שהרמנו ביחד".
בשבט שקמה של צופי אזור במועצה האזורית אזור מקיימים זו השנה השלישית את חגיגת המימונה הקהילתית הכוללת את השתתפות תושבי היישוב, בני נוער וכל מי שחפץ לחגוג. "בשנה שעברה עקב מגבלות הקורונה הוצאנו משאית עם להקת נוער של הצופים שהסתובבה ברחבי היישוב ושרה שירים מרוקאיים, כי לא היינו מוכנים לוותר על זה", מסביר איתן יצחקי, מנהל השבט. "השנה אנחנו מקיימים את זה כמו שצריך לפי התו הירוק ולפי ההנחיות שקיבלנו מהרשות".
איך מתנהלות ההכנות?
"השבט מחולק לוועדות כשכל ועדה אחראית על חלק אחר: ועדה אחת על קישוטים, אחת על מאכלים, אחת על המוזיקה וכו'. לכל ועדה יש בן נוער שהוא מנהל הוועדה. הם עושים ישיבות צוות וקובעים מה הולך להיות. השבט שלנו מאוד קהילתי. אנחנו פונים לכל הקהילה, לאו דווקא לבני נוער, כלומר גם הורים ושכנים פועלים בהכנה הקהילתית הזו. חשוב לנו לערב את כל הקהילה בהכל. במימונה אומנם הילדים מפיקים את זה, אבל גם ההורים פותחים דוכני מזון ומפיקים. הוצאנו 'קול קורא' להורים, ומי שרוצה לסייע - מכין מאכלים בחמש עמדות שונות. זה ממש מרגש לתת את הלב והנשמה ככה. כל זה לא היה קורה ללא המעטפת הרשותית שתומכת בנו מאוד. זה מאפשר לבני הנוער להגשים את עצמם".
אירועים לציון המימונה
המימונה החברתית הראשונה בבית הגפן בחיפה - סדנת הכנת מתוקים מרוקאיים עם השפית החיפאית ורד פרן (ללא תשלום, בהרשמה מראש, מקומות מוגבלים), שישי, 2.4, 10:00־13:00; חגיגת מימונה חברתית - מוזיקה שמחה, כיבוד מרוקאי מסורתי, מופלטות חמות. הקהל מוזמן להגיע עם כלי נגינה ודרבוקות בלבוש חגיגי (ומסורתי אם יש), מוצאי שבת, 3.4, 20:00, 30 שקלים למעט משתתפי הסדנה המוזמנים בחינם. כניסה לבעלי תו ירוק/בדיקה שלילית.
רחוב הגפן 2, חיפה
אירוע מימונה באמפי פארק ברמת גן עם איתי לוי, נסרין קדרי, דודו אהרון, ליאור נרקיס, רותם כהן, מאור אדרי, רגב הוד, הפרויקט של רביבו ועוד. רכישת כרטיסים בעמוד הפייסבוק “עיריית רמת גן”.
מוצאי שבת, 3.4, משעה 19:45, בהתאם לתקן התו הירוק. מתחת לגיל 16 באישור מחלים בלבד. 50 שקלים לתושבי רמת גן, 100 שקלים לתושבי חוץ.
מימונה בבר־המסעדה “אטלס שפירא” בשכונת שפירא בתל אביב: מופלטות מבית סבתא, מגשי מתוקים מסורתיים, ומוזיקה מרוקאית שמתקלטת די־ג’יי יסכה נחשון.
מוצאי שבת, 3.4, מסילת ישרים 15, תל אביב, מ־20:30. הכניסה חופשית.
אוהל מימונה נייד ברחבי רחובות: אוהל המימונה יעבור ברחבי העיר בהשתתפות הפייטן והזמר הרחובותי בן עשור, שיבצע את מיטב פיוטי החג.
מוצאי שבת, 3.4, החל מהשעה 21:15
התזמורת האנדלוסית הישראלית באשדוד מעלה קונצרט חגיגי לציון המימונה בכיכובם של ריימונד אבוקסיס ובנג’מין בוזגלו, עם שלל שירים קצביים ושמחים. ניצוח וניהול מוזיקלי: רפי ביטון.
יום ראשון, 4.4, בשעות 18:00 ו־21:00, המשכן לאמנויות אשדוד. כניסה על פי תנאי התו הירוק. מחיר כרטיס: 99־119 שקלים.
חגיגת מימונה בפארק הרצליה עם שלישיית “מה קשור”, ובהנחיית שמעון רגב.
יום ראשון, 4.4, 19:30, פארק הרצליה. כניסה חופשית.