יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שיתקיים השנה ביום רביעי הבא וייפתח בשעה 20:00, יעמוד בסימן "העד היהודי האחרון – שמונים שנה לראשית ההשמדה ההמונית". לקראת העצרת המרכזית בכיכר גטו ורשה ב"יד ושם" שבירושלים, נחשפו מדליקי שש משואות שורדי השואה. נציגת שורדי השואה, רוזה בלוך, תישא דברים. מדליקי המשואות הם שמואל נער, זהבה גאלאל, יוסי חן, הלינה פרידמן, שרה פישמן ומניה ביגונוב.

הלינה פרידמן

הלינה פרידמן (צילום: ישראל הדרי)הלינה פרידמן (צילום: ישראל הדרי)

נולדה בלודז' שבפולין בשנת 1933, בת יחידה להוריה. עם כיבוש פולין תפרה האם כסף רב במכפלות שמלתה של הלינה, והמשפחה ברחה לוורשה. עם סגירת הגטו בסוף 1940 נכלאה המשפחה בתוכו. באחד מימי האקציה הגדולה בקיץ 1942, נלקחו הילדים למקום קרוב ונורו במקלעים. הלינה נפלה אך לא נפגעה. היא שכבה בין עשרות הילדים המתים, מכוסה בדמם, וידעה שאסור לה לזוז. רק בלילה, אחרי שהיורים עזבו, חזרה לביתה. לאחר אירוע זה הכינו ההורים להלינה מסתור בביתם. בני המשפחה רוכזו עם יהודי האזור, אך הצליחו להימלט. 

זהבה גאלאל

זהבה גאלאל (צילום: ישראל הדרי)זהבה גאלאל (צילום: ישראל הדרי)

נולדה בשנת 1935 בעיר האג בהולנד, האמצעית משלושה. בשנת 1942, שנתיים לאחר כיבוש הולנד, כשהגיעו שוטרים הולנדיים מלווים בגרמנים לקחת את בני המשפחה למעצר בהולנד לקראת גירוש, טען האב שכל הילדים חולים במחלה מדבקת. הגרמנים דרשו לקבל על כך אישור רפואי וליוו את האב לרופא כדי לקבל אישור. כשראה הרופא את פניו החיוורות של האב, הבין את המתרחש ונתן את האישור. כך נמנע גירושם של זהבה, אמה ושני אחיה, אך האב גורש לאושוויץ, שם נרצח.

יוסי חן

יוסי חן (צילום: ישראל הדרי)יוסי חן (צילום: ישראל הדרי)

נולד בשנת 1936 בעיירה לחווא שבפולין (כיום בבלרוס), בנם הבכור של הוריו. ביולי 1941 כבשו הגרמנים את לחווא ובערב ליל הסדר 1942, הצטוו כל יהודי לחווא להתרכז בגטו. רבים מיושבי הגטו נפטרו כתוצאה מרעב ומגפות, בהם סבתו של יוסי. כשיושבי הגטו רוכזו לקראת הוצאתם להורג, פרץ המרד במהלכו קרא היודנראט ליהודי הגטו לברוח אל היערות.

היה זה אחד המרדים היחידים בתולדות השואה שבוצעו על ידי צעירי הקהילה והיודנרט בשיתוף פעולה מלא. רבים מבין אלף היהודים שניסו לברוח נורו ונהרגו. בלב הירי והתופת ברח יוסי בן השש ליערות. "בזכות המרד הזה אני חי", אומר יוסי. אמו ואחיו הקטן של יוסי נתפסו ונרצחו.

מניה ביגונוב

מניה ביגונוב (צילום: איציק הררי)מניה ביגונוב (צילום: איציק הררי)

נולדה בשנת 1927 בעיר טפליק שבאוקראינה, הצעירה מבין שלושה. ביולי 1941 כבשו הגרמנים את טפליק ושלחו תושבים מהעיר לעבודות כפיה, ביניהם את מניה ואמה. ב-27 במאי 1942 ריכזו הגרמנים חלק מעובדי המחנה, בהם מניה ואמה, והחלו להעלות אותם על משאיות. לאחר שאמה של מניה הועלתה על משאית, הטיח אחד הגרמנים את מניה אל הקיר והיא איבדה את הכרתה ונותרה על הקרקע. המשאיות נסעו ליער הסמוך וכל היהודים שהיו עליהן נרצחו ביריות, בהן אמה של מניה.

שמואל נער

שמואל נער (צילום: ישראל הדרי)שמואל נער (צילום: ישראל הדרי)

נולד ב-1924 בסלוניקי שביוון למשפחה בת 11 נפשות. באביב 1941 כבשו הגרמנים את סלוניקי והחלה מסכת התעללויות ביהודים. אביו של שמואל הוכה ולאחר זמן קצר נפטר. בתחילת 1942 רוכזו יהודי העיר בגטו הברון הירש ובמרס 1943 גורשו רובם לאושוויץ. לאחר שמונה ימי נסיעה בקרונות סגורים ומחניקים וללא מים ושירותים, הגיע שמואל לאושוויץ.

בסלקציה ניסה להצטרף לאמו, אך הורחק ממנה במכות. הוא הוכנס למקלחת ושיער גופו גולח. כששאל את ותיקי המחנה היכן בני משפחתו, הצביעו אלה על העשן היוצא מארובות המשרפות. שמואל שרד שנה באושוויץ. בינואר 1945 הוצא בצעדת המוות למחנה ברגן-בלזן. באפריל 1945 שוחרר שמואל על ידי הצבא הבריטי"

שרה פישמן

שרה פישמן (צילום: ישראל הדרי)שרה פישמן (צילום: ישראל הדרי)

שרה לבית ברקוביץ נולדה בשנת 1927 בנרצניצה שבאזור טרנסקרפטיה בצ'כוסלובקיה (כיום באוקראינה) למשפחה חסידית שומרת מצוות בת 10 נפשות. מגטו נוד'סולוש נשלחו שרה ואחיותיה לאושוויץ. לאחר הסלקציה שמעו נשים גלוחות ראש צועקות מעבר לגדר: "תזרקו לנו מה שיש לכן! מטפחת! סבון! ממילא עוד מעט ייקחו מכן הכל!" אחד האסירים השליך לעברן אבן שעליה נכרך פתק. בפתק נכתב שהעשן שהן רואות מהארובה הוא ההורים שלהן. שרה עבדה בניקוי המקלחות ובפינוי חפצי הערך שאולצו היהודים להותיר אחריהם לפני שהוכנסו לתאי הגזים.

היא נשלחה למפעל לייצור נשק שם היא וחברותיה חלו ודיממו ללא הרף עקב תנאי עבודה מתחת לאדמה. משם הועברה למחנה ברגן-בלזן, ולאחר שלושה חודשים הועלתה על קרונות דחוסים והוסעה במשך שלושה שבועות ללא יעד. מדי פעם השומרים הורידו נשים מהקרונות, נשמעו מספר יריות והנשים לא חזרו. לבסוף הורדו שרה ויתר הנוסעים מהרכבת באזור מיוער. שומריהם הגרמנים נעלמו, והאסירים שוחררו.
 
ארגון "יד ושם" ממשיך בגביית עדות מצולמת בביתם של ניצולי השואה ברחבי הארץ, באיסוף שמות הנספים ובפרויקט "לאסוף את השברים" - המבצע הלאומי לאיסוף מסמכים, תעודות, יומנים, תצלומים, חפצים ויצירות אמנות מתקופת השואה הנמצאים בידיהם של אנשים פרטיים בארץ.
לתיאום צילום עדות בבית הניצול ולפרטים על ימי האיסוף של "יד ושם" ניתן ליצור קשר עם מדור איסוף וקליטת פריטים – לאסוף את השברים בטלפון  02-6443888 ובמייל [email protected]