אמש, לאחר 35 שנות מאסר במסגרת מאסר עולם קצוב, המחבל הערבי-ישראלי רושדי אבו-מוך, שרצח את החייל משה תמם בשנת 1984 וריצה 35 שנות מאסר במסגרת מאסר עולם קצוב, השתחרר מבית הכלא קציעות. אחייניתו, אורטל תמם, שוחחה עם גולן יוכפז וענת דיוידוב ב-103FM לאחר דרישת המשפחה לשלול לאלתר את אזרחותו, וזעמם כי אף אחד לא מנע את חגיגות השחרור שלו, גם לא המשטרה.

"נשבר לי הלב, ממש. אני לא מאוד הופתעתי מזה שהם רצו לחגוג לו כי אני יודעת מהמאבקים לאורך השנים כמה הם מעריצים אותו ואת חברי החולייה כרוצחים של חייל צה"ל, אבל מאוד הופתעתי שמדינת ישראל אפשרה לזה לקרות ומאוד הופתעתי שאף אחד ממנהיגי המדינה לא יצא בקריאה נגד זה. מאוד עסוקים בדיונים על הממשלה, אני מבינה שזה חשוב פשוט זה קורה כל שלושה חודשים", אמרה.

כאשר נשאלה האם לדעתה יש לכך קשר למעורבות רע"מ, השיבה כי "אני מאוד רוצה להאמין שזה לא נכון, לצערי המציאות מכווינה לשם. אתם יודעים, בעוד שבוע וכמה ימים כולם ידברו בטקסי הזיכרון ויגידו את כל המילים היפות ואנחנו מבינים שלמילים אין כיסוי אמיתי".

"זה מה שאת מרגישה?", נשאלה והשיבה: "כן אני מרגישה שלפני שנה פנינו בבקשה לשלול את האזרחות של אותו רוצח ולא התייחסו אלינו ועכשיו אנחנו רואים את התמונות מהאירועים עם ילדים קטנים שמעריצים את חוליית המחבלים שרצחה את דוד שלי, אנחנו יוצרים את הדור הבא של הטרוריסטים, את הדור הבא של אנשים שיפגעו בחיילי צה"ל ובאזרחי ישראל ונותנים לזה יד, אף אחד לא פוצה פה ואף אחד לא אומר מילת גינוי, אף אחד לא עושה ולא משנה. זה קרה אתמול 10 דקות נסיעה מהבית של ההורים שלי".

"חבר כנסת לשעבר שהוא עד היום בכיר במפלגת רע"מ הולך ומחבק את הרוצח של דוד שלי שכשאני מדברת איתו בטלפון הוא אומר את כל המילים היפות, הלכתי לנחם, ומנהיגי ישראל, המזל בעם זה שיש לנו עם טוב והמנהיגים לא מייצגים אותו, איך אף אחד לא יוצא נגד זה?", טענה.

עם זאת, היה לה חשוב להודות על החיזוקים שקיבלה מהעם: "זה היה מדהים ,אין לי מילים, קיבלנו פשוט חיבוק ענק מכל הכיוונים, מכל סוגי האנשים והדעות, זה באמת היה הדבר הכי מנחם לראות ולהרגיש. חוליית המחבלים שרצחה את דוד שלי בגלל שהם ערבים ישראלים והמעמד שלהם הם הפכו לגיבורים וזה זימן לצערנו המון מאבקים שקשורים לחוליית המחבלים הזאת, ויש חשש שזה יקרה בטעות או שלא בטעות. אבל אני כן רוצה להגיד שהדגש מבחינתנו במאבק זה לא רק החוויה האישית שלנו כמשפחה שכולה אלא האמירה הערכית והמוסרית כאן".