עוד אמר ריבלין, כי "בעוד קצת יותר מחודש נציין אני ובני משפחתי עוד שנה ללכתה של נחמה, רעייתי האהובה. שנים ארוכות נהגנו להגיע לבית הזה ביום הזה, לטקס הזה, יחד. בשנה האחרונה לחייה מצבה הבריאותי לא אפשר לה להגיע ומאז עשיתי לי נוהג בימי הזיכרון הללו לקרוא בשמה את שמותיהם של בני משפחתה שנספו בשואה, שהרי אנחנו הגענו לפני 210 שנים לארץ מתוך מחשבה שהגיע הזמן לא לתקווה שנות 2,000, אלא מספיק 1,800 שנה. באתי היום לקרוא בשמה ובשמה לזכור".
שמואל בן ארצי, אביה של רעייתי שרה, היה חלוץ וחמק מהשואה. הוא העמיד דורות של תלמידים, חלקם מוכרים לכם, שאמרו שהוא היה המחנך והמורה. הוא הביא לעולם ארבעה ילדים, אבל נטל השואה לא עזב אותו לרגע. דיברנו איתו ואמרנו לו 'בוא תחזור, תבקר את מחוזות ילדותך'. הוא לא רצה לחזור, אבל הוא רצה לשחזר והוא שחזר באמצעות שיריו הנפלאים והמטלטלים".
במהלך הטקס הודלקו שישה נרות זיכרון על ידי ניצול השואה משה קפטן, ניצולת השואה חנה גרוסמן, דור שני לניצולי שואה יאיר בן משה מלווה בבתו ח"כ יעל רון בן משה, דור שני לניצולי שואה יעל אורבך מלווה בבנה ח"כ ניר אורבך, ניצולת השואה ג'רמן ג'ורנו מלווה בנכדתה ח"כ אמילי מואטי ודור שני לניצולי שואה גלינה קושניר מלווה בבנה ח"כ אלכס קושניר. ח"כ אחמד טיבי עזב את האולם כשהגיע תורו של ח"כ איתמר בן גביר לקרוא את שמות נספי עיראק.