ביום רביעי, 10 באפריל 1948, עבד יוסף הירשברג מפרדס חנה כהרגלו בחלקת העגבניות בגינת ביתו, הסמוכה למחנה הצבאי הבריטי. לפתע, נורתה ירייה בודדת מכיוון המחנה הצבאי הבריטי השכן ויוסף נפצע אנושות בבטנו. הוא הועבר למרפאה אך נפטר בדרכו לשם. הירשברג הוא אחד מהחללים שנפלו בתקופת המדינה שבדרך. 

תיק החקירה של משטרת המנדט, שחקרה את פרשת הרצח, נחשף כעת על ידי ארכיון המדינה, ביחד עם אלפי תיקים נוספים הכוללים חומר גנאלוגי והיסטורי רב מהעשור שלפני קום המדינה בתקופת המנדט (בין השנים 1938-1948).

מאות מבין התיקים, בהם זה של יוסף הירשברג, עוסקים בהרוגים ופצועים בפעולות איבה ובמלחמה. בין היתר, ניתן למצוא בחומר הרב הנחשף כעת פרטים הנוגעים לנוטרים, שוטרי משטרת היישובים העבריים, שנהרגו בתקריות שונות באזור הצפון מימי המרד הערבי הגדול ועד למלחמת העצמאות, תיקים של חללי מחתרות אצ"ל, לח"י והגנה שנפלו מכדורי הבולשת או המשטרה הבריטית ובמהלך קרבות עם כנופויות ערביות חמושות, אזרחים שמצאו את מותם כשנקלעו לזירת אירוע וגם מוות אקראי כמו זה של הירשברג.

בתיק החקירה שפתחה משטרת חדרה המנדטורית מופיעה עדותו של ד"ר הנס ברגבור, רופא מפרדס חנה, שהוזעק לטפל בפצוע: "אני רופא מדציני העובד בפועל בפרדס חנה. אתמול, בתאריך 13.4.48 בשעות אחרי הצהריים הייתי בבית. שמעתי פתאום ירייה מכיוון צפון מזרח. הייתה שעה 3:00 אחה"צ. פתאום בא אלי בריצה בנו של יוסף הירשברג, ששמו מיכאל ובקש אותי להתלוות אליו כי אביו נפגע".

"תיכף הלכתי אחריו", סיפר הרופא בעדותו במשטרה. "כשהגעתי למקום מצאתי את יוסף הירשברג שוכב על האדמה על גבו בתוך שלולית דם שזרם מפצע גדול מצד שמאל מתחת לצלעות...מצבו היה מאוד רציני...הפצע הזה גרם למותו בלי שום ספיקות. לא ראיתי איש בסביבת המחנה בשעת המעשה".

נקמה בריטית
האירוע התרחש ימים ספורים לפני פינוי המחנה במסגרת עזיבת השלטון הבריטי, והסברה היא כי הייתה זו נקמתו של חייל בריטי.
הירשברג היה בן 58 במותו. הוא הובא למנוחת עולמים בפרדס-חנה. הניח אישה ושני בנים. שמו הונצח ברחוב עצמון, במקום בו נרצח, על לוח אבן שהוצמד לעץ בודד ששרד משדרת ברושים, אותם נטע יוסף בט"ו בשבט תרצ"ד (1934).

הירשברג עלה לארץ ישראל בשנת 1933 עם משפחתו - אשתו ושני בניו, ומתוך עיקרון בחר לעסוק בחקלאות ולא במקצועו. משנת 1934 גר יוסף בפרדס-חנה, היה לחקלאי ועבד בחקלאות עד יומו האחרון. גם בשנות מלחמת העולם השנייה לא נטש את החקלאות. בפרדס-חנה היה פעיל בענייני ציבור שונים (מועצה, אגודות חקלאיות, ומשפט חברים) והיה מדריך ב'הגנה'. הוא היה איש ספר ושמר מסורת.

אחד ממסמכי החקירה של מות יוסף הירשברג (צילום: ארכיון המדינה)אחד ממסמכי החקירה של מות יוסף הירשברג (צילום: ארכיון המדינה)


וזה הרקע לפרשת מותו של הירשברג כפי שמופיע בארכיון המדינה: ב-6 באפריל 1948 כבר לחמו המתיישבים בא"י את מלחמת העצמאות, וזאת עוד בטרם הוכרזה הכרזת העצמאות. לקראת סיום המנדט רכשה הסוכנות היהודית את מחנות הצבא הבריטי, המוכרים בשמותיהם מחנה 80 ומחנה-87 הסמוכים לפרדס חנה, ואלה היו אמורים לעבור בצורה מסודרת לידי היישוב. 

אלא שכאמור, היו אלו ימי דמים ובארץ השתוללה המלחמה, וארגון האצ"ל שהשתתף בלחימה - ושבועות מספר לאחר מכן אף כבש את יפו - חיפש דרך להשיג בדחיפות כמות גדולה של נשק ותחמושת. הפתרון של ההנהגה היה לשלוח לוחמי אצ"ל למחנה 80 במסווה של חיילים בריטיים, ולציידם בתעודות משלוח מזויפות כאילו באו לאסוף את הציוד לקראת פינוי המחנה.
 
בשלב מסוים חשד מפקד המחנה בלוחמים. בקרב שהתפתח ביניהם נהרגו 7 חיילים בריטיים, בהם גם המפקד עצמו, והלוחם יצחק קוה מהאצ"ל.
 
לאחר אירוע גניבת הנשק יצאו חיילים בריטיים למסע נקמה במושבה פרדס-חנה שבוע לאחר מכן, ב-13.04.48, ירה חייל בריטי ממחנה 87 ירייה בודדת על יוסף הירשברג, שעבד בחלקת העגבניות הסמוכה לביתו, שגבלה בגדר המחנה, והרגו. הבריטים טענו שמדובר בפליטת כדור של הש.ג. אבל העובדה שהקליע היה מסוג הולופוינט ("דום דום") מצביעה על ירי מכוון במטרה להרוג.

לרגל חשיפת אלפי התיקים, ארכיון המדינה מזמין את הציבור לחפש ולאתר בתיקים אלו מידע אודות יקיריו שנפלו. ניתן לחפש את שם החלל / הפצוע באתר הארכיון. כמו כן, ניתן לפנות לארכיון המדינה לקבלת סיוע, דרך תיבת "צור קשר" באתר או דרך הצ'ט בדף הפייסבוק.

לחצו כאן על מנת להיכנס לארכיון המיוחד של תיקי החקירה