מעלות יהונתן בחבל מודיעין - לזכרו של סמ"ר יהונתן איינהורן ז"ל

"יהונתן היה איש טבע, מגיל צעיר טייל בכל רחבי ישראל והיה אך טבעי שננציח אותו דווקא בטבע, ובעיקר במקום שהוא אהב לבלות בו", מספר דוד איינהורן, אביו של סמ"ר יהונתן איינהורן ז"ל, מחטיבת הצנחנים, שנפל בגיל 22, ב־1 באוגוסט 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, בקרבות עייתא א־שעב.

"החלטנו להשקיע כסף ולשדרג את תל גמזו, תל עתיק לפחות מתקופת בית ראשון, שנמצא בשיפולי הרי יהודה ויש ממנו תצפית מדהימה על מישור החוף", מספר איינהורן. "יש שם בונקר ממלחמת ששת הימים שסבו של יהונתן תצפת בו לעבר הגבול הירדני במלחמת ששת הימים. נמצאות שם גם חורבות הכפר הערבי ג'ימזו".

המשפחה מתגוררת במושב גמזו שנמצא למרגלות התל. "יהונתן הגיע לגמזו בגיל 7", מספר האב. "הוא וחבריו היו עושים על התל הזה פיקניקים, זה היה מקום מפגש חברתי. אחרי שיהונתן נפל, החלטתי שאני לוקח את המקום הזה ומשדרג אותו לזכרו. קיבלתי אישור מרשות העתיקות, הקמתי שם פרגולה מאוד יפה, וישנם שני גרמי מדרגות שמובילים מהמושב לתל למעלה. קראנו למקום 'מעלות יהונתן', הוספנו תאורה סולארית, הנפנו דגל ישראל גדול, ויש שלט לזכר הבן שמתאר את יהונתן ומספר על המקום".

המקום הפך להיות מוקד משיכה למטיילים רבים. "מגיעים רוכבי סוסים, רוכבי אופניים ואופנועים. זה מהווה מקום עלייה לרגל גם לבני המושב ולאורחים מבחוץ. בשבתות המקום הזה מוצף", מתאר איינהורן. "זה הפך למקום הכי מתויר באזור. יש בו שולחנות, אפשר לעשות פיקניק. אנשים כל הזמן מתקשרים לשאול, לברר ואני עולה לספר את סיפורו של יהונתן, ובעיקר לספר על המורשת שהשאיר לנו: אהבת הארץ".

"מעלות יהונתן" מהווה גם את אחד המוקדים במיזם הלאומי "בשביל הנופלים", שאיינהורן נמנה עם מייסדיו. במסגרת המיזם, שיתקיים השנה עד 14 באפריל, מוצעים לציבור הרחב עשרות סיורים ללא תשלום ברחבי הארץ: בערים, באנדרטאות גבורה, בבתי עלמין צבאיים ובמסלולי טבע ומורשת קרב במטרה להכיר את סיפור חייהם וגבורתם של הנופלים.

הסיורים מועברים על ידי מורי דרך בכירים, מדריכי טיולים ונציגי המשפחות השכולות שמשתפות בסיפורן האישי. "מי שמגיע לסיורים מבקש לשמוע עד לרמת הפרטים, על מה דיברנו עם יהונתן בשיחת הטלפון האחרונה, אנקדוטות מצחיקות על אודותיו ועוד", מספר איינהורן. "פעמים רבות אחרי יום הזיכרון אנשים חזרו אליי וסיפרו שהשנה יום הזיכרון היה שונה לחלוטין עבורם". 

מצפה לירן (צילום: באדיבות המשפחה)מצפה לירן (צילום: באדיבות המשפחה)

מצפה לירן בגליל העליון - לזכרו של סמ"ר לירן סעדיה ז"ל

"המקום הזה מסמל המון עבורנו: את החיים שלצד המוות, את החיים שאחרי המוות, את החיים שלירן הספיק לחיות ב־21 שנים", אומרת ירדן כהן־סעדיה, אחותו של סמ"ר לירן סעדיה ז"ל מסיירת אגוז, שנפל ב־20 ביולי 2006, במלחמת לבנון השנייה, בקרב בדרום לבנון, באזור המזרחי של הכפר מרון א־ראס.

בשנת 2008 הקימה משפחתו את מצפה לירן ברכס רמים, שמשקיף על קריית שמונה. "לירן תכנן לעשות את שביל ישראל, והרכס עצמו הוא חלק ממסלול שביל ישראל", מספרת כהן־סעדיה. "במצפה יש דגל ישראל, לוחות עץ שמספרים את סיפור הקרב, ולוח שעליו חרוט 'שיר האומץ' שכתב יואל ריפל, ואותו מצאנו במחברת של לירן. יש שם גם ציורי קומיקס שצייר לירן. הצבנו במקום גם ספסל שחרוט עליו המשפט 'כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים', שכתב לו מפקדו כשקיבל את התג של גולני. יש גם עמוד שמע המשמיע סקירה גיאוגרפית של המקום עצמו, את סיפורו של לירן ואת סיפור הקרב".

"בכל חול המועד פסח מתקיימת צעדה לזכרו של לירן שמתחילה מתל חי ועד למצפה. מגיעים מאות אנשים. כמו כן, כל שבת אנחנו פוגשים שם עשרות מטיילים, ואבא שלי מעביר מורשות קרב להמון קבוצות: למכינות, לחיילים, לפנסיונרים, למטיילים. עברו שם כבר עשרות אלפי אנשים. המצפה גם משתתף במיזם 'בשביל הנופלים'. בעלי אפילו הציע לי שם נישואים וגם חגגנו במצפה בר מצווה לאחד מבני הדודים. מבחינתנו, זה מקום מאוד מרגש, מרגיע ועוצר נשימה. במקום ללכת לבית העלמין, אני הולכת למצפה". 

מצפה איתן (צילום: גלית חזן)מצפה איתן (צילום: גלית חזן)

מצפה איתן בגליל העליון - לזכרו של רס"ן איתן בלחסן ז"ל

"חשוב היה לנו להנציח את האישיות של איתן ולהמשיך את מורשתו מול הבית שבו גדל, מול הנוף המרהיב של רמת הגולן, כאשר מהתצפית אפשר גם לראות את הנקודה שבה הוא נפל", מספר קלוד בלחסן, אביו של רס"ן איתן בלחסן ז"ל, מפקד סיירת צנחנים, שנפל ב־23 בפברואר 1999 בקרב בלבנון, עת הוביל את יחידתו לפעילות מבצעית יזומה נגד חוליות חיזבאללה בגזרה המזרחית בדרום לבנון. הכוח נתקל במארב מחבלים, ובמהלך הקרב נהרגו שלושה קצינים, בהם בלחסן שעמד בראש הכוח. בן 30 היה בנופלו.

בסיוע המועצה האזורית מבואות החרמון וקק"ל הקימה המשפחה את מצפה איתן, הממוקם ברמות נפתלי והצופה אל עמק החולה. "המצפה נמצא מול הבית של המשפחה. השטח היה פנוי, חיכה לאיתן", אומר האב. "יש שם אנדרטה גבוהה שבתוכה נטוע עץ זית שמסמל את האדמה שבה איתן גדל. מסביב לאנדרטה מתוארת ההיסטוריה האישית של איתן מאז שהתגייס, כולל סיפור הקרב שבו נפל".

"הרבה קבוצות מגיעות לשם. מתקשרים אליי, קובעים תאריך, ואני מחכה להן, נותן הסבר על המושב, מספר על איתן, על המשפחה, על הפעולה עצמה. מגיעים המון אנשים, ביניהם תלמידים בסיום שנת הלימודים ולפני גיוסם לצה"ל שלומדים על המורשת של איתן. גם מטיילים שמתארחים בצימרים במושב מגיעים למצפה כדי לשמוע על המקום. זו גאווה מאוד גדולה מבחינתי שאנשים ממשיכים לשמוע על המורשת של איתן". 

גבעת תום ותומר  (צילום: באדיבות המשפחה)גבעת תום ותומר (צילום: באדיבות המשפחה)

גבעת תום ותומר במועצה האזורית יואב - לזכרם של סמל תומר קידר ז"ל וסמ"ר תום כיתאין ז"ל

"אני לא יכולה לחשוב על הנצחה יותר טובה לתומר", אומרת חגית קידר, אמו של סמל תומר קידר ז"ל, חייל פלוגת ההנדסה של הנח"ל, שנפל באסון המסוקים, ב־4 בפברואר 1997, בהיותו בן 21. "כל מי שמגיע לגבעת תום ותומר, מאוד מתרגש. זה באמת משהו מיוחד. לא רצינו עוד הנצחה מוזנחת, רצינו הנצחה פעילה ושמחה, שיבואו אליה אנשים".

לאחר נפילתו של תומר, החלה משפחתו, ביוזמת האב יואב, לשקוד על הקמת גבעת תום ותומר, גן בוטני לצמחי ארץ ישראל ואתר הנצחה ל־73 נספי אסון המסוקים. הגבעה ממוקמת בשטח המועצה האזורית יואב, סמוך לקיבוץ נגבה, והיא נקראת גם על שם חברו של תומר, סמל ראשון תום כיתאין, שנפל אף הוא באסון המסוקים.

גבעת תום ותומר (צילום: באדיבות המשפחה)גבעת תום ותומר (צילום: באדיבות המשפחה)

"תום ותומר היו חברים מאוד טובים, למדו ביחד בכיתה, היו יחד בנח"ל. החלטנו לעשות את המקום גם כהנצחה לתום ולכל חללי האסון", אומרת קידר. "מאז נפילתו של תומר, במשך חמש שנים, בימי האזכרה, כל מי שהגיע למקום, שתל בו צמחים לפי התוכנית של יואב. כיום הגן שופע מינים מעניינים של צמחים ופרחים, יש בו תצפיות נוף מרהיבות. ברקע מתנגן 'שיר הרעות', יש שביל הנצחה בגבעה שבו מונצחים 73 הלוחמים שנפלו, ויש פינת שמע שבה מושמע סיפור משפחתו של תומר וסיפור אסון המסוקים".

קידר מספרת כי למקום מגיעים בשנה קרוב ל־40 אלף איש. "יש לנו מעל 100 מחברות שבהן אנשים כתבו מה הרגישו במהלך הסיור במקום", היא מתארת. "זה מאוד מרגש. בדברים שאנשים כותבים מרגישים את אהבת הארץ, דבר שגם אפיין את תומר". 

מצפור שלושת הגבולות (צילום: פרטי)מצפור שלושת הגבולות (צילום: פרטי)

בית על שם חגי ומצפור שלושת הגבולות בגולן - לזכרו של רס"ן חגי בן ארי ז"ל, ולזכרם של סמל אברהם אבי דגני ז"ל, סמ"ר אילון־יעקב הורביץ ז"ל וסמ"ר בן־ציון־חיים הנמן ז"ל

"התלבטנו רבות איך להנציח את חגי", מספר יוני בן ארי, אביו של רס"ן חגי בן ארי ז"ל, שבתאריך 21 ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן - ימים ספורים לפני שהיה אמור להתמנות למפקד סיירת צנחנים - נפגע בראשו מירי צלף בהיתקלות עם מחבלי חמאס בפאתי חאן יונס. חגי נפצע אנושות ונפטר שנתיים וחצי אחר כך, ב־3 בינואר 2017, בגיל 32.

"אחרי פציעתו, בנינו לחגי בית שהתאים לצרכיו בחצר שלנו במושב נוב שבדרום רמת הגולן", מספר בן ארי. "לאחר שחגי נפטר, החלטנו להפוך את הבית לבית על שם חגי. יש בו חדר הנצחה קטן לחגי, חדר התכנסות להעברת הרצאות בנושאי מורשת ונושאים חינוכיים לקבוצות, וגם ספרייה עם הרבה ספרי מורשת".

במקביל, הקימה המשפחה, יחד עם חבריהם של הנופלים וחברים מהגולן, את מצפור שלושת הגבולות לזכרם של בן ארי ושלושה בני נוב נוספים שנפלו: סמל אברהם אבי דגני ז"ל, סמל ראשון אילון־יעקב הורביץ ז"ל וסמל ראשון בן־ציון־חיים הנמן ז"ל. המצפור נמצא באזור הדרום־מזרחי של הגולן, מעל מפגש הגבולות של ישראל, סוריה וירדן, וצופה אל שפך נחל רוקד אל הירמוך.

מצפור שלושת הגבולות (צילום: פרטי)מצפור שלושת הגבולות (צילום: פרטי)

"חגי נולד בגולן, מאוד אהב את הגולן, טייל הרבה בגולן. מאוד התאים שיהיה מקום להנצחתו בגולן עם נוף יפה", אומר בן ארי. "במקום מונף דגל ישראל, ישנו שלט שמנציח את שמותיהם של ארבעת הנופלים, כשעל השלט חקוקות גם מילות השיר של חיים חפר 'בין גבולות', וישנם גם שני ספסלי קק"ל. הרעיון היה להקים מקום סולידי בחיק הטבע, שאי אפשר להגיע אליו ברכב, אלא ברגל בלבד, שיגיעו אליו אנשים שאוהבים את הגולן ואוהבים את הבחורים שלזכרם המקום הזה הוקם".

בן ארי מספר שבשלב ראשון ידעו על המקום בודדים, "אבל ככל שנחשף יותר - כך מגיעים אליו יותר אנשים ואנחנו שמחים על כך", הוא אומר. "מגיעים מדריכי טיולים בגולן, מדרשות, בתי ספר שדה שפועלים כאן. הרבה קבוצות שומעות את הסיפור המיוחד של נקודת הנוף הזאת ואת סיפורם של החיילים שנפלו. המקום נמצא בתוך שטח ששייך לחווה החקלאית 'נירים בהרים', ובני הנוער שנמצאים בחווה מתחזקים ומטפחים את המקום".