מהמסמך עולה כי התשתיות על ההר לא יכולות להכיל את כמות האנשים שמגיעים להשתתף בהילולה, והוא קורא להגביל את כמות החוגגים, למנות מפיק לאירוע ולנקוט באמצעים.
במסמך אף נכתב כי בעת אסון אי אפשר יהיה לשלוט בקהל ויהיה אובדן שליטה בשטח. עוד נקבע, כי האחריות באירועים מסוג זה מוטלת על המשטרה.
בראשית המסמך מצוין כי במהלך הילולה במירון בשנת 1911 קרסה גדר הגג שמעל קבר הרשב"י. מדובר בגג שעד היום מתבצעת עליו ההדלקה הגדולה וכתוצאה מהקריסה 11 חוגגים נהרגו ורבים נפצעו.
עוד קבע דו"ח המבקר, כי "על משרד התיירות, משרד המדע, התרבות והספורט, משרדי המשפטים והבריאות, המועצה האזורית מרום הגליל, המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, הממונה על המקומות הקדושים, מע"ץ והמשטרה לשתף פעולה ולנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי לשנות את המצב באתר. בנוסף, נדרשת בחינה מקיפה ומהירה של האפשרות למסור את הניהול והתחזוקה של המתחם ושל השטחים מסביבו לידי גורם מרכזי אחד - מטעם המדינה או גורם אחר בפיקוחה".
מהמסמך עלה עוד, כי בשנת 2014 הופעלו פרשים על מנת להרחיק את הקהל שנדחק אל האוטובוסים וב-2015 בוצע שינוי באופן הטיפול בקהל, והאירוע הוגדר כמוצלח. כתוצאה מכך נרשם גידול משמעותי בהגעת קהל למירון.
בנוסף נכתב, כי על פי ספירה של משרד התחבורה שבוצעה ב-2016, השנה בה נכתב המסמך, הגיעו אל ההר כ-223 אלף בני אדם במהלך יומיים - פי 15 מהמותר על פי החוק.