כשנשאל האם כתב את הדברים בעקבות אירוע שעבר השיב: "חוויתי את זה במו גופי. ניסיתי לפלס את דרכי החוצה באותה סיטואציה בדיוק ומצאתי את עצמי נמחץ בתוך המון אנושי שמנסה להיחלץ החוצה - לא מצליח לנשום, העצמות נמחצות, הגוף מתכווץ ואין אוויר. אנשים זועקים לעזרה אחרי כמה דקות שנדמות כנצח אתה מוצא את עצמך בסוף המסדרון המופרך הזה ואמרתי לעצמי חסר שמישהו אחד ייפול ארצה שתוביל למפולת אנושית שעלולה להפוך מלכודת מוות".
"לי באופן אישי זה גרם לנסות להתרחק מהתקהלויות צפופות, אבל בסופו של דבר האחריות רובצת לפתחם של מי שאישרו את האירוע, זה שנמנעתי מלהצטופף לא מספיק. אני ער מהבוקר למגמה חדשה של האשמת הקורבן, אם ביממה הראשונה הייתה אמפתיה, ותחושה של שותפות גורל", הוסיף.
ארליך הביע ביקורת על זריקת האשמות כלפי הציבור החרדי: "יש משטרה שמאשרת את האירוע, יש נוהל ברור, יש סעיף 77 שקובע שאף אירוע לא יתקיים ללא קצין בטיחות, שוטר יחתום עליו ויאשר אותו וזה מה שקורה במירון. איך אפשר להאשים את הציבור החרדי? זו מסורת שנמשכת 550 שנה".
"שלוש שנים אני מצייץ מתוך חוויה אישית, אף אחד לא מתייחס? שוב חותמים על אישור בטיחות למסדרון המוות הזה? כל שנה קרה נס, השנה לא קרה. שנה שעברה בגלל החשש מתחלואה בקורונה החליטה המדינה לסגור את הר מירון והמשטרה אכפה את זה. זה היה נוח לחרדים רבים שרצו ורגילים לעלות מגיל שלוש? אמרו להם כך החליטה המדינה כך אוכפת המשטרה ותקפצו, המקום נשאר סגור", המשיך.
לדבריו, יכול להיות שיש לאזרחים רצונות כאלו ואחרים אבל יש ריבון שמחליט, "והוא החליט להעלים עין ולעשות חלטורה ולא להחיל סטנדרטים מסוימים. המפלגות החרדיות הפכו קורבן, זה לא רציני שהמשטרה תאמר שבגללן לא עשו כך או אחרת". הוא הוסיף כי "המשטרה אמורה לאכוף את החוק ולאשר תקני בטיחות. יש לי עדויות של גורמים בשטח שהתחננו להרחבתו, לא ייתכן שיגלגלו את האחריות לפתחם של אזרחים ומנהיגי ציבור".
"בסוף אנחנו באירוע טראגי, את 45 ההרוגים הקדושים זה לא יחזיר ואת המשפחות זה לא ינחם. כל אחד צריך לעשות את חשבון הנפש שלו, המשטרה והמדינה במקום שלה, אנחנו כציבור חרדי יש לנו חשבון נפש לא פשוט. בואו ננצור את רגעי האחדות ולא נהפוך לקניבלים המנסים להאשים אחד את רעהו. אסור להרפות מהדרישה לוועדת חקירה ממלכתית, אסור להפוך לאויבים", סיכם.
התרעות פיקוד העורף