על רקע ריבוי מקרי האלימות במגזר הערבי והעימותים בערים המעורבות בין ערבים ליהודים, פרסם היום (רביעי) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דוח מעקב בנושא "התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים". ביקורת המעקב נעשתה במשרד לביטחון הפנים (בט"פ) וכן במשטרת ישראל באגפים ובמחוזות האלה: אגף חקירות ומודיעין, אגף שיטור, אבטחה וקהילה, אגף התכנון ומחוזות צפון ומרכז, אגף ההדרכה ובמנהלת החברה הערבית במשטרה, במשרד לחיזוק וקידום קהילתי ובצה"ל.

מהדוח עולה כי עלייה בשיעור הפשיעה בחברה הערבית נמשכה גם מאז הדוח המקורי, שפורסם ב-2018. על פי הנתונים, נרשמה עלייה של 19% בשנת 2018 ושל 8% בשנת 2019 עד לשיא של כ-9,200 אירועי ירי בשנה. גם במספר הקורבנות של עבירות נגד אדם וגוף הייתה עלייה של יותר מ-10% בשנים 2019-2017 עד לשיא של כ-15,100 קורבנות. מספר קורבנות הרצח אף הגיע לשיא של 95 נרצחים בשנת 2019. זאת על אף הזרקור שהפנו המשרד לביטחון פנים והמשטרה לתחום זה והפעולות שנקטו לטיפול בפשיעה החמורה בחברה הערבית.

בעיה נרשמה גם בשיעור הגשת כתבי האישום במקרים של עבירות ירי במגזר. בשנים 2019-2017 עמד שיעור כתבי האישום על 3%-5% מהתיקים בלבד, ואילו שיעור הגשת כתבי האישום מכלל תיקי החקירה במשטרה עמד בשנת 2019 על כ-15%.

המבקר גם מתח ביקורת על מבצעי איסוף אמצעי הלחימה במגזר הערבי, וקבע כי פעולות המשטרה לתפיסות אמל"ח שאינו חוקי לא הביאו לבלימת מגמת ההתרחבות של הפשיעה בחברה הערבית הנעשית באמצעות כלי נשק, או אפילו לצמצומה של מגמה זו. במבצעי איסוף אמל"ח ארציים שערכה המשטרה בשנים 2017 ו-2019 נאספו ביישובי החברה הערבית 15 ו-19 כלי נשק (בהתאמה). לדבריו, חלק מהאמל"ח הלא-חוקי מוברח דרך גבול ירדן, אולם המשטרה לא הקימה יחידה מבצעית ייעודית לטיפול בהברחות דרך גבול ירדן, אף שבתשובתה על ממצאי ביקורת הקודמת העלתה את הקושי בטיפול בנושא בהיעדר יחידה כזאת.

בביקורת הקודמת עלה כי הבידוק לאיתור הברחת כלי נשק המתבצע במעברים מדגמי ואקראי, ללא הכוונה מודיעינית. עקב זאת המקרים שבהם מאותר אמל"ח במעברים מעטים. ביקורת המעקב העלתה כי המצב לא השתנה והמעברים הם עדיין כר פורה להברחת אמל"ח בדרכים שונות.

גם פתיחת תחנות המשטרה ביישוהים ערביים לא תרמה מספיק לפתרון הבעיה. לדברי המבקר, ארבע משמונה התחנות החדשות שהקימה המשטרה ביישובי החברה הערבית לא הביאו לתוספת משמעותית בהיקף הכוחות, שכן הן גרעו מהמשרות של התחנות הקיימות שפעלו באותה גזרה עד להקמתן. למעשה מדובר בארגון מחודש בלבד של הכוחות הפועלים בגזרות אלה.

עוד ציין המבקר, כי על אף הגיוסים הרבים שנעשו בשנים האחרונות, שיעור השוטרים המוסלמים המשרתים במשטרה עלה באופן מדוד ביותר מ-2.6% ל-3.4%. 

ביקורת נמתחה גם על הממשלה, שלא תקצבה את התוכנית לחיזוק המשילות ושלטון החוק במגזר הערבי (תוכנית החומש) כפי שנקבע. ביצוע התקציב של תוכנית החומש עמד על כ-597 מיליון ש"ח, שהם כ-47% מהתקציב שנקבע שיש להקצות לה בהחלטת הממשלה, שעמד על כ-1,275 מיליון ש"ח. בכך נפגעה יכולת הממשלה להשיג את יעדיה בתחום זה.

לחיוב צוין בעניין הקמת תחנות משטרה וגיוס שוטרים מוסלמים - תוכנית החומש של המשטרה לחברה הערבית, שנקבעה בעקבות החלטת ממשלה בנושא, הביאה להקמת שמונה תחנות משטרה וחמש נקודות משטרה בחברה הערבית - בחלק מהמקרים למרות התנגדויות להקמתן - ולהעלאת היקפי הגיוס של שוטרים מוסלמים. בכך יש כדי להעלות את אמון החברה הערבית במשטרה ולהביא לשיפור השירות לתושבים.

מבקר המדינה ממליץ כי לקראת אישור תוכנית החומש 2024-2020 המשטרה תבצע בחינה מעמיקה של תוצאות תוכנית החומש שהסתיימה, תשלים תהליך של הפקת לקחים ותכריע מה אופי התוכנית הנכון. על משרד ראש הממשלה להשלים את השיח עם נציגי החברה הערבית ולהביא את ההמלצות לפני הממשלה עם כינונה לאחר הבחירות הצפויות. זאת כדי לאשר תוכנית ממשלתית לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית וליישמה.

מהמעקב עולה כי לצד פעילות המשטרה נדרשת פעילות בתחומי עיסוקם של משרדי ממשלה שונים, בין היתר, במישורים החברתי-כלכלי, הקהילתי והחינוכי ובתחום הרווחה, וכן יש צורך בחיזוק שיתוף הפעולה הבין-משרדי. נוסף על כך, יש הכרח בהתגייסות של גורמים משפיעים בחברה הערבית (ראשי רשויות, אנשי דת ועוד) לחיזוק שיתוף הפעולה בין בני החברה הערבית ומנהיגיה לבין המשטרה לקידום המהלכים הנדרשים לטיפול בפשיעה. היעדר שיתוף פעולה כזה הוא חסם לקידום פעולות אפקטיביות בנושא.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לפרסום הדוח כי "לצערנו אירועי אלימות וירי מתרחשים לעתים קרובות מדי בקרב החברה הערבית בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. המשטרה פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד החזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי החברה הערבית.

בשנה החולפת בצל המאבק בנגיף הקורונה, המשטרה הגבירה את הפעילות נגד עבירות נשק ועצרה ביישובי החברה הערבית למעלה מ-5,000 חשודים בעבירות ירי ואמל״ח. כמו כן בשנה החולפת הוגשו בתום חקירות המשטרה 1,548 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות ירי ואמל״ח בכל רחבי הארץ, וכ-85% הוגשו נגד חשודים מהחברה הערבית. רק בחודש החולף, נתפסו מאות אמצעי לחימה, חומרי חבלה, רימונים וכיו"ב ביישובי החברה הערבית בישראל, ובהם גם עשרות כלי נשק מסוגים שונים.

עם הקמת המנהלת לחיזוק שירותי המשטרה בחברה הערבית גויסו מאות שוטרים הפועלים ביישובי החברה הערבית ובימים אלו במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל שוקדים על הקמת אגף חדש (סייף) שכל מטרתו סיכול ומניעת פשיעה בחברה הערבית, לטובת ההקמה הוקצו משאבים מקצועיים וכלכליים כבירים.

כמו כן נפתחו תשע תחנות משטרה חדשות ושבע נקודות משטרה וזאת במטרה לקצר את זמן התגובה ולהעמיק את שירותי המשטרה לאזרחי החברה הערבית.

לצד המשך האכיפה והעמקתה, בכדי לטפל בתופעה ולמגרה לחלוטין דרוש טיפול רב מערכתי ושינוי שורשי עמוק מעבר לאכיפה משטרתית. משטרת ישראל תמשיך במאבק הנחוש והבלתי מתפשר נגד עבירות הנשק, ביישובי החברה הערבית ובכל מקום אחר, הכל בכדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו".