עוד בהיותו נער צעיר התחבר בן שושן לתחום גידול הפטריות, ובימים אלה, אחרי עשרות שנים של השקעה ועבודה קשה, הוא ממשיך לדחוף את הפטריות קדימה, הפעם דרך תחליפי בשר המיוצרים מפטריות טריות.
לצד העיסוק בגידול ושיווק מוצרים מתחום החקלאות המסורתית, יש לחברה שלו גם זרוע פודטק, העוסקת בייצור ובפיתוח מוצרי מזון מוגמרים על בסיס פטריות טריות. לפני שלושה חודשים, לאחר עבודה של כמה שנים, הושק המוצר הראשון שלו: המבורגר מן הצומח המבוסס על פטריות טריות. בימים אלה הושק המוצר השני בסדרה: שווארמה פטריות מן הצומח, העשויה מ־67% פטריות טריות. "בחודשים הקרובים נשיק גם נקניקיות מפטריות, סטייק פטריות פורטבלו וגם פטריות ממולאות בגבינה", הוא מספר.
אומנם בן שושן שועט קדימה, אך לדבריו, לישראלים עדיין יש לאן להתפתח במובן של צריכת פטריות טריות. "בישראל מגדלים כ־17,000 טונות פטריות בשנה, ושוק הפטריות הטריות מגלגל כ־300 מיליון שקלים בשנה", הוא מספר. "ממוצע צריכת פטריות לנפש בישראל הוא 1.7 ק"ג בשנה. זני הפטריות בארץ הם פטריית שמפניון לבנה (כ־78%), פטריית מיני בלה חומה (כ־10%), פטריית פורטובלה (כ־10%) ופטריות אקזוטיות (כ־2%). המחיר הממוצע בסופר לק"ג פטריות טריות הוא כ־30 שקלים. מבחינת ממוצע צריכת פטריות לנפש, אנחנו בערך באותה רמת צריכה כמו ארה"ב. ברוב מדינות אירופה, ממוצע הצריכה לנפש הוא 2.4־2.6 ק"ג בשנה, אבל בגרמניה למשל צורכים הרבה יותר פטריות: בממוצע 5־6 ק"ג לנפש בשנה. במדינות חבר העמים לשעבר הצריכה היא אף גדולה יותר: 9־10 ק"ג לנפש בשנה. אומנם ישראלים אוכלים הרבה ירקות והרבה סלטים, אבל פטריות טריות נותרו איכשהו בצד. אגב, במגזר החרדי והערבי אוכלים פחות פטריות. שם צריך להחדיר את זה יותר".
בן שושן (62) מתגורר כיום במושב חוסן בצפון, והוא "חקלאי בנשמתו", כהגדרתו. הוא ממקם עצמו בין מקימי ענף הפטריות בארץ. "כשהייתי נער בן 16 התחלתי לעבוד בסוכנות היהודית, שהחליטה להכניס את הענף הזה למושבים", הוא מספר. "המושב הראשון היה מושב מעונה בצפון הגליל המערבי, שבו נולדתי וגדלתי. התחלתי לעבוד בפטריות אצל השכנים. היינו זורעים בידיים, וזאת הייתה עבודה קשה מאוד. התחלתי להתאהב בענף, וכשהשתחררתי מהצבא המשכתי לעבוד בפטריות במושב מעונה אצל שלושה מגדלים. הייתי מנהל להם את השיווק של הפטריות".
גם ילדיו של בן שושן הצטרפו לעסק: יוחאי מנהל את מערך המכירות והפיתוח בחברה, איציק סיים לימודי משפטים והחל להשתלב בחברה, גל הצעיר הצטרף למערך הרכש החקלאי, ואילו הבת, עו"ד אוריין שטרית, משמשת כיועצת משפטית בחברה.
לדברי בן שושן, הוא מגדל כיום כ־9,700־10,000 טונות פטריות בשנה, והן משווקות לבתי מלון, למסעדות, לרשתות שיווק ולשוק המוסדי. החברה גם מספקת מדי יום מגוון של מאות מוצרים חקלאיים נוספים ליותר מ־1,200 נקודות מכירה. "אנחנו עושים הכל: מהכנת המצע לגידול הפטריות ועד לסיום, כלומר, לשיווק בערוצים השונים", הוא אומר. "הפטריות שאנחנו מגדלים הן לשיווק מקומי בלבד, מפני שחיי המדף של פטריות טריות הוא קצר מאוד ולכן כמעט בלתי אפשרי לייצא אותן".
כמו לרבים אחרים, גם עבור בן שושן הייתה שנת הקורונה מאתגרת ולא פשוטה. "וואו, וואו, זה היה מטורף", הוא אומר. "אנחנו משווקים 50% מהפטריות לשוק המוסדי, ופתאום הכל נעצר. נשארנו עם המון פטריות ותרמנו כמויות אדירות לכל מיני עמותות. זו הייתה שנה מאתגרת, בעייתית מאוד. חילקתי את העובדים לקפסולות, הקוטפים פחדו לקטוף, היה תוהו ובוהו. שילמנו בונוסים, קנינו לעבדים כל מיני דברים - רק שיבואו לעבוד. זה לא היה פשוט, אבל עכשיו חוזרים לשגרה".
מערך מכירות מקוון, שהציל עסקים רבים בימי הקורונה, קיים במרינה כבר שלוש שנים. "עם זיהוי המגמות המתגברות של צמיחת המסחר המקוון, פותחה במרינה אפליקציה לטובת הזמנות ללקוחות העסקיים. בתקופת הקורונה הורחבה הפעילות גם לשוק הפרטי, והפעילות האינטרנטית נמצאת בתאוצה מתמדת", מספר בן שושן.
התרעות פיקוד העורף