ארכיאולוגים ברשות העתיקות חשפו בית תרנגולת, שנשארה שלמה למשך כ-1,000 שנה. הממצא הנדיר נחשף במסגרת חפירות לקראת הקמת שכונה חדשה ביבנה. לצד הביצה, הוצאו מהבור ממצאים מרהיבים נוספים, ובהם שלוש בובות עצם אופיניות לתקופה האסלאמית, ששימשו למשחק לפני 1,000 שנה

במהלך חפירה בבור ספיגה, בור ביוב ביתי המתוארך לתקופה האסלאמית לפני כ-1,000 שנה, חולצה מהאדמה ביצת תרנגולת קדומה במצב שלם. החפירה הארכיאולוגית, בניהולם של ד"ר אלי הדד, ליאת נדב-זיו וד"ר ג'ון זליגמן, מגלה, בין השאר, אזור תעשייה רחב ומגוון מהתקופה הביזנטית, והיא מתקיימת כחלק מפרויקט של רשות מקרקעי ישראל להרחבת העיר.

"שברי קליפות ביצים מוכרים גם מתקופות קדומות יותר, למשל – בעיר דוד, בקיסריה ובאפולוניה, ואולם בשל קליפתה השברירית של הביצה, כמעט שלא השתמרו ביצי תרנגולת שלמות. גם ברמה עולמית, מדובר בממצא נדיר ביותר". אומרת ד"ר לי פרי גל, ארכיאוזואולוגית ברשות העתיקות ומומחית לעופות בעולם הקדוש שהוסיפה כי "בארכיאולוגיה אנחנו מוצאים, לעיתים נדירות, ביצי יען קדומות שלמות, אשר משתמרות בשל קליפתן העבה יותר".

חפירת רשות העתיקות ביבנה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)חפירת רשות העתיקות ביבנה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

ד"ר גל הסבירה כי משק עופות נכנס לשימוש בארץ ישראל כבר לפני 2,300 שנים, אך החל מהמאה ה-7 לספירה, נרשמה ירידה ניכרת באחוז עצמות החזירים, ביטוי לאיסור אכילתם: "משפחות חיפשו תחליף לחלבון זמין בבעל חיים קטן, שלא דורש שימור וקירור, והן מצאו אותו בבשר העופות ובביצים. לצערנו, הביצה נמצאה כשבתחתיתה סדק, ולכן מרבית החומר חלחל ממנה. נותרו בה רק שרידים מעטים של חלמון, שנשמרו לבדיקה עתידית של aDNA".

על אף הזהירות שננקטה במהלך הוצאת הביצה מהשטח, בליווי משמר מומחה, קליפת הביצה, שהתנאים הייחודיים מתחת לפני הקרקע שמרו על שלמותה, נסדקה. במעבדה האורגנית של רשות העתיקות ביצע המשמר אילן נאור רפאות בביצה, וזו הוחזרה למצב שלם.