אומנם מבצע “שומר החומות” הסתיים, והמהומות בערים המעורבות שככו, אבל השקט טרם חזר לעיר לוד. בשבועות האחרונים רבים מתושביה סובלים מהתנכלויות, תקיפות, איומים ורגימת אבנים, שבעקבותיהם הם חוששים לצאת לרחובות.

“החיכוכים לא שככו בשום שלב, אין באמת רגיעה, זה רק נוח כלפי חוץ לספר את זה”, טוען תושב העיר יואל פרנקנבורג, בן 34, שגר בה זה 12 שנה. “אני לא רגוע. אנחנו לוקחים ומחזירים את הילדים מבית הספר, שנמצא במרחק 200 מטר מהבית, כי אין דבר כזה ללכת ברגל לבד יותר. עד לפני חודש וחצי הם כן הלכו. וכל זה קורה בעיר במרכז הארץ. פשוט מקומם”.

בין רשימת האירועים שהתרחשו בלוד בשבועות האחרונים, ושרק חלקם דווחו בכלי התקשורת: תקיפת נער בדרכו לבית הכנסת בשבת, התנכלות לילד בן 4 בגן ילדים, ילד ערבי שאיים בסכין על ילד יהודי בבית ספר מעורב בעיר, תקיפה של שליח על אופנוע במקלות ובאלות, יידויי אבנים מגשר על מכוניות, השחתת מזוזות, כתובות “פלסטין הגדולה” שרוססו על קירות בית ספר, השלכת בקבוקי תבערה לעבר דירה ועוד. בחמישי האחרון נעצר האימאם של העיר, יוסף אל־באז, בחשד להסתה לאלימות ולטרור. “יש כל הזמן אירועים”, אומר פרנקנבורג. “הבן שלי, בן 13, הלך לבית ספר, ובדרך חבורת ערבים קפצה עליו. האימאם שנעצר מסית כבר שנים, והמשטרה יודעת את זה. מפקד התחנה אמר לי שזה ידוע, אבל זה גבולי, ושהוא לא אומר דברים חמורים מספיק וכו’. הוא אומר אותם דברים כל הזמן כבר שנים וההסתה נמשכת. בגשר בכניסה לשכונת גני אביב זורקים אבנים על מכוניות באופן קבוע כבר חודש”.

יואל פרנקבורג, תושב לוד (צילום: צילום פרטי)יואל פרנקבורג, תושב לוד (צילום: צילום פרטי)

איפה המשטרה?
“יש יותר נוכחות משטרתית ברחובות ויש שיפור, אבל תפקידנו לזעוק על מה שלא תוקן. היום אנחנו מבינים שאירועים קטנים שמהם התעלמנו בעבר, מובילים בסוף לפרעות גדולות וחמורות, ולכן אנחנו לא מוכנים להתעלם יותר מזיקוקים, זריקות אבנים, הצקות ברחובות, הסתה של אימאמים. אלו דברים שידועים לא מהיום. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא לספור אותם יותר”.

חלק מהתושבים אף מעלים טענות על השתקה מצד גורמי אכיפת החוק, שפונים לתושבי העיר שמדווחים ברשתות החברתיות על התנכלויות שחוו ומבקשים מהם למחוק את הדברים במטרה "להרגיע את הרוחות". “אנשים מקבלים פניות מגורמי משטרה ועירייה בבקשה לא לכתוב ולא לפרסם את זה”, מספר פרנקנבורג. “אנשים שוקלים לעזוב את העיר למרות שאנחנו קהילה חזקה, אבל לא לכולם קל ויש משפחות שהתפרקו מהנעשה כאן. יש חרדות, פחדים. הרווחה לא מתפקדת בלוד, ואנחנו בעצמנו דואגים לכל עם תרומות מבחוץ והתארגנות קהילתית. זה לא פשוט. ראש העיר (יאיר רביבו – סב”ד) עסוק בלספר לעולם כמה הכל נרגע. אני מבין אותו, הוא אדם טוב וסובל כמונו. יחד עם זאת, בעינינו יש המון השקעה בתדמית החיצונית ופחות ביומיום”.

חמ"ל פרטי

"אנחנו לא יכולים לחזור לתפקוד ולחיים נורמליים בלב המדינה, ודורשים אכיפה ומשילות", אומרת גם הדר מילר, תושבת העיר זה 12 שנה. "מבחינתנו חוסר הטיפול הוא הפקרות. הבן שלי עבר תקיפה ברחוב לפני הפרעות, ומאז הוא מפחד לצאת. גם כשנפגשתי עם חברות בערב במרחק 200 מטר מהבית, בעלי הקפיץ אותי. פעם הייתי יוצאת לספורט, והיום אין מה לדבר על זה בכלל. זו התוצאה כשאין משילות ואכיפה”.

הדר מילר, תושבת לוד (צילום: גיל דוד)הדר מילר, תושבת לוד (צילום: גיל דוד)

לטענת התושבים, הם הציגו למשטרה סרטונים ועדויות על ההתרחשויות ומתקשים לקבל את התוצאה הדלה לתפיסתם. כתוצאה מכך, הקימו בעצמם חמ”ל קהילתי הכולל מתנדבים שמאיישים אותו יום וליל. “המצב בלתי מתקבל על הדעת”, אומרת מילר. “אנשים ניצלים בנס. אי אפשר להתרגל, ואנחנו לא ננוח עד שזה יטופל בצורה מלאה. זו המטרה שלנו. בעקבות מצעד הדגלים שהתרחש בשבוע שעבר בירושלים הזרימו גם אלינו כוחות לעיר, ולראשונה זה חודש הרגשתי בטוחה, ועברנו לילה שקט. אנחנו דורשים תפקוד, אכיפה, לא הפקרות כמו במקרים שזעקנו והתקשרנו ואף אחד לא הגיע. נאלצנו להקים חמ”ל פרטי כדי להגן על עצמנו, בהתנדבות מלאה. אנחנו עורכים פטרול קבוע, יש תורנות שכנים, הגברים שומרים ברחובות, ואנשים עם רישיון לנשק באים להגן ולעזור. זו סיטואציה הזויה, משטרת ישראל לא עושה את תפקידה מספיק. הגענו למצב שתושבים מתקשרים קודם לחמ”ל ואחר כך למשטרה”.

מעצרו של האימאם בחמישי האחרון נעשה לאחר שכבר הוזמן בעבר לשיחת אזהרה בשב”כ בשל התבטאויות קודמות. הפעם הוא נעצר, בין היתר, כי העלה לפייסבוק סרטון המראה רצח שוטרים והוסיף: “הדרך הטובה ביותר להתמודד מול חוסר צדק”. “אני שמחה מאוד שהוא נעצר, וכולי תקווה שלא ישתחרר בעוד כמה ימים”, אומרת מילר. “ההסתות שהצעירים שומעים במסגדים לרצח והרס מסלימות את המצב, ואז כשרוצים לדבר על הידברות, כבר אין לה משמעות”.

אימאם המסגד בלוד, יוסף מחמד אלבאז (צילום: צילום מסך חדשות 13)אימאם המסגד בלוד, יוסף מחמד אלבאז (צילום: צילום מסך חדשות 13)

קו עימות חדש

“במהלך הפרעות חווינו אירוע טראומטי, והגיעו כוחות משטרה ומג”ב שיוצאים כעת בהדרגה מהעיר, אבל למעשה לא טיפלו בשורש הבעיה, שזה אומר מאגרי הנשקים הלא חוקיים העצומים ובעיות אכיפה”, טוען המשנה לראש העיר לוד, נתנאל איזק. “אם מתבצעים ירי זיקוקים או יידויי אבנים, ביומיום זה לא נאכף מספיק, ולמעשה זה הופך לאט־לאט לשגרה ואנו מוצאים את עצמנו בקו עימות חדש. רק בימים האחרונים נפגעו רכבים מיידויי אבנים, הותקפו ילדים בפעילות תנועת נוער בגינה ציבורית, הקיפה אותם חבורת נערים ערבים שאיימו עליהם, השליכו עליהם נפצים”.

היו מעצרים?
“לא היו מעצרים. למה? זו שאלה שאין לי עליה תשובה. אנחנו חיים במציאות של שקט מתוח ומתחילים להכיל מקרי אלימות כמו בשגרה, כמו תושבי הדרום. אבל אי אפשר להכיל את זה. הרי אם אדם יורה זיקוקים, הוא זקוק לרישיון והכשרה וזו עבירה פלילית, אז למה זה לא נאכף? אם אדם יזרוק אבנים ברחובות או בנס ציונה, מיד יעוטו עליו אוכפי החוק. אז למה בלוד לא? שמו אותנו בפינה, כאילו יש אלימות שניתן לקבל ולהכיל במסגרת של שגרה. אני לא מקבל את זה. שתתכבד מדינת ישראל ותפעיל תוכנית למיגור האלימות” .

נתנאל אייזק (צילום: אלון גרגו)נתנאל אייזק (צילום: אלון גרגו)

לדבריו, תוכנית סדורה למיגור האלימות בעיר הוגשה רק לאחרונה. “הגשנו בעבר כבר כמה תוכניות שלא מומשו”, אומר איזק. “היו החלטות על הכנסת אמצעים ומצלמות, ולא ברור למה בדיוק מחכים. בשורה התחתונה: מהרגע שלוד ירדה מהפוקוס הביטחוני והתקשורתי, הכל מתמוסס. זה כבר לא אירוע לכוחות של תחנה מקומית. אנו זקוקים לכוחות, אמצעים, מצלמות וכל מה שצריך כדי לאכוף נכון. כבר באפריל האחרון התקיימה בעיר ישיבת חירום בשל ניסיונות הרצח והאלימות, והגיעו מיטב חברי כנסת, אך במאי כבר ראינו את פרעות תשפ”א בתוך לוד. רואים פה מדרון תלול בכל הקשור לביטחון האישי, לאכיפה ולמשילות”.

מה יש לך לומר לשר החדש לביטחון פנים, עמר בר־לב?
“הוא אמור להגיע בקרוב לסיור בעיר. המסר מאוד פשוט: לא לטאטא בעיות, אלא לטפל בהן. אם נדע לטפל בשורש האלימות, נוכל לצמוח מתוך זה כחברה בריאה. השר החדש צריך לשים לעצמו מטרה - אפס סובלנות לאלימות. לאסוף נשקים בלתי חוקיים, להעלות את מעמד השוטר, לתת למשטרה יותר כלים ולהשרות רוח מפקד שאומרת תאכפו אלימות. ברגע שיאכפו זיקוקים, יידויי אבנים וכל התנכלות וייתנו תשומת לב נכונה לחינוך, נדע לחיות טוב יותר”.

לדברי התושבים, מתקיימים ניסיונות הידברות עם נציגי האוכלוסייה הערבית, אבל רובם מקרטעים ונעשים כרגע רק מתחת לפני השטח.
“אנחנו נותנים כעת לגל לעבור מעלינו ולדברים להירגע כי יש המון רגשות קשים לכולם - גם לנו וגם להם”, אומר פרנקנבורג. “יש ניצנים של הידברות בקצוות, ונראה לאן זה יתפתח”.

אתה מאמין בדו־קיום?
“אין פה הרבה ברירה. אבל אני לא קונה כיום בחנויות של ערבים שהסיתו. אם הבעלים במכולת השכונתית אמר לי ש’התנהגנו כמו נאצים’, לא אכנס לשם, וכמוני עוד רבים”.

“התעייפנו, אנחנו פשוט רוצים את החיים שלנו חזרה”, מסכמת מילר. “לא צריך לחנך אותנו לדו־קיום כי זו השגרה שלנו. הלכנו למכולת של הערבים, לרופא הערבי, מדי יום, וכל מי שמחנך אותנו מהערים הלא מעורבות - שידע שאנחנו עושים דו־קיום בשגרה. אני רק מבקשת ודורשת את הקיום שלנו, ואחר כך הדו־קיום יבוא מאליו. כשיהיה ביטחון ברחובות, הוא יחזור. לפני זה אין משמעות לניסיונות הידברות”.

ניידת משטרה שהוצתה בפרעות בלוד (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)ניידת משטרה שהוצתה בפרעות בלוד (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל פועלת בכוחות מתוגברים בלוד במסגרת מפקדה משימתית שהוקמה לטובת הגברת הביטחון בעיר מאז אירועי המהומות בחודש שעבר ועד היום. כל אירוע המתקבל במוקד המשטרה או תלונה המוגשת בתחנה מטופלים בהתאם, ולראיה מעצרים רבים (מעל ל־650 תיקי חקירה וכ־100 עצורים בלוד בלבד) שבוצעו מאז אירועי המהומות ועד היום. עד כה הוגשו 25 כתבי אישום וחקירות נוספות עדיין מתנהלות בימים אלו שבסיומן צפויים כתבי אישום נוספים. בניגוד לטענות על ניסיונות 'השתקה', תחנת משטרת לוד פועלת בשקיפות מול כלל התושבים ואף משתפת את התושבים בקשר ישיר ויומיומי ודרך קבוצות משותפות ברשתות החברתיות בפעולותיה הרבות בשמירה על ביטחון כלל תושבי העיר. צר לנו על ניסיונות של בודדים לטפח מצג מלאכותי של אווירת מתיחות בימים שבהם שורר בעיר שקט".

מעיריית לוד לא התקבלה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.